פרויקט גמר צילומי אוכל
Copyright © 2018
תוכן עניינים:
הקדמה עמ’ מס’ 3
מבוא עמ’ מס’ 4
בחירה של שני צלמים:
דנה וינר עמ’ 5
אבי גנור עמ’ 7
גוף העבודה – ניתוח תמונות שלי עמ’ 9
סיכום עמ’ 25
ביבליוגרפיה עמ’ 26
הקדמה
האוכל הינו מרכיב חיוני לבניית גוף האדם, הוא מספק לגוף אנרגיה, וחומרי בנייה כמו: מינרלים, פחמימות, חלבונים, שומנים, וויטמינים.
אני מתחבר לכל הנושא של האוכל כי אני אוהב לאכול אוכל טוב, בריא, מזין ומגוון, אני נהנה להתבונן על הצבעוניות והמרקם של האוכל.
בחרתי בנושא של “צילומי אוכל” לפרויקט הגמר שלי.
בעבר האוכל היה צורך בסיסי, אנשים אכלו בשביל לשבוע. כיום האוכל נחשב כסוג של תרבות, וההתייחסות אל האוכל היא לא רק בשביל לשבוע אלא כחלק מהנאה, תרבות חברתית, סוג של יצירה, צבעוניות ובילוי.
יתר על כן, המזון שאנו אוכלים משפיע באופן ישיר על הבריאות שלנו ועל המראה שלנו.
אני מאוד מקפיד על הבריאות שלי, תזונה נכונה היא חלק עיקרי בשמירה על בריאותי.
אני מצפה שהעבודה תסייע לי להעמיק את ידיעותיי בצילום בכלל ובצילום אוכל בפרט.
שהעבודה תהייה מעניינית, צבעונית ומושכת גם אחרים להתעניין בנושא.
מבוא
צילומי אוכל לא נחשבים לצילומים אומנותיים. אבל הכרחי שהצלם יהיה בעל חוש אסתטי. כיום, הם משמשים למטרות מסחריות עבור פרסומות, אריזות, מתכונים וספרי בישול. בעלי המקצוע המרכזיים בצילום אוכל יהיו הצלם והסטייליסט.
במאה ה-17 עד ה-19 באירופה, ציירו מזון ומשקה ללא דמויות אנושיות. הציורים הללו ביטאו עושר. פריטי המזון נבחרו בקפידה רבה וצוירו תוך התייחסות לקומפוזציה, תאורה והשפעת האור על האובייקט. הציורים הריאליסטיים תיארו חפצים יומיומיים באווירה ריאליסטית.
צילומי הדומם הראשונים היו תמונה של שולחן ערוך לארוחה שנעשתה על ידי ניספור נייפס בשנת 1827. צלם בולט נוסף היה הנרי פוקס טלבוט שצילם סל פרי מלא ב-1842 והפיק מאוחר יותר סדרה של צילומי טבע דומם, שכותרתו “עפרונות הטבע” ב-1846, ובהם תמונות של סלי פירות על מפות שולחן מעוצבות. הקומפוזיציות בתמונות מזכירות ציורי פלמי דומם מהמאה ה -17.
לאחרונה המגמה הרווחת בצילום מזון מסחרי היא ניסיון להציג את האוכל בצורה פשוטה, נקייה וטבעית ככל האפשר יחד עם מינימום גימיקים ואביזרים. הטכניקות הנפוצות כיום הם פוקוס סלקטיבי התורם לעומק שדה קטן וצילומי תקריב. צורת הצילום הזו משלימה את המגמות הרווחות בבישול מקצועי המדגישות את מראה המאכל .
עיצוב המזון, האביזרים והרקע סביב האוכל הוא תפקידו של הסטייליסט. נדרש תחכום כדי להצליח לתרגם את הריח והטעם של המאכל לתמונה המוגמרת. מעצבי מזון נדרשים לעבור הכשרה קולינרית וחלקם הנם שפים מקצועיים.
תהליך הצילום מתחיל, כמובן, עם רכישת המזון וחומרי הגלם. המאכל אמור להיות מושלם מבחינה ויזואלית.
הצילום בפועל נעשה לרוב בסטודיו בתנאי תאורה מבוקרים. האור והתפאורה הם אלמנטים קריטיים שנבחרים בכובד ראש – עליהם להציג את האוכל בצורה מושכת ככל האפשר אך מבלי להסיח את הדעת ממנו. התאורה, הצבע והמרקם של הרקע נבחרים כך שישלימו ביעילות את המזון ויבטאו בצורה טובה את מהותו. לאחר הצילום יהיה האוכל בדרך כלל לא אכיל ויושלך לפח כיוון שמהלך הצילומים הוא נפגם.
צילום פרטי מזון בודדים נעשה לרוב על רקע לבן כדי להקל על הכנסתו מאוחר יותר בעיצובים אפשריים.
לעיתים נדרש לרסס מזון על ידי מים, סירופ תירס או נוזלים אחרים כדי לשמור מראה מזון טרי.
שימוש בשמנת מתוקה במקום חלב כדי שהדגנים לא יספגו את החלב מהר מדי. בישול אוכל בצורה מינימלית כך שבעצם הוא איננו מוכן לאכילה כדי לשמור על הצבעים והמרקם של המאכל המקורי.
שימוש בפירה במקום בגלידה אמיתית, משום שזו האחרונה נוטה לימס.
ערימה של קוביות שקופות מפלסטיק הנראות כקוביות קרח.
סלטים בצילום מזון מעוצבים כך שיצרו מרקמים, צורות וצבעים המושכים את העין. בהברשות קלות של שמן.
קציצות בשר מטוגנות באופן מינימלי כדי לשמור על הצבעים והמרקם. לעתים משתמשים בחומרי עזר כמו משחת נעלים כדי להעניק צבע שחום יותר.
בחירה של 2 צלמים
צלם 1 – דניה ויינר – צלם עכשווי
דניה סיימה את לימודיה במכללת הדסה בירושלים בשנת 2000. שנתיים לאחר מכן התחילה את דרכה העצמאית בתחום צילום מזון. בשנת 2004 התמקמה בסטודיו הנוכחי שלה ביפו. כבר 7 שנים מצלמת באופן קבוע למגזין “על השולחן”. עד היום צילמה כ- 30 ספרי בישול לארץ ולארה”ב ועובדת עם חברות מזון רבות. בנוסף לכך, מנהלת בלוג אוכל בשם “מתכוניישן” ביחד עם הסטייליסטית דיאנה לינדר ומלמדת צילום מזון באופן פרטי ובמכללת הדסה בירושלים.
צילום המזון הראשון שלה צולם בלימודים בשיקופית 5*4. פיתה בוכרית בהשראת ספר של בני סיידא שראתה בסטימצקי. בביקורת העבודות המנחה מאוד אהב את הצילום וזה דחף אותה להמשיך בתחום. מאותו הרגע כמעט בכל תרגיל צולם משהו מעולם האוכל. בשנים האחרונות צילמה בעיקר 3 ספרי בישול לבנה.
מדבריה: ” הייתי תלמידה בינונית בתיכון וכשהתחלתי לצלם עם מצלמת הפנטקס של אבא שלי את החברות שלי הרגשתי פתאום שמצאתי את המקום בו אני טובה. ההבנה שאני רוצה להיות צלמת אוכל הגיעה בשנה שלישית בלימודי בהדסה. עבדתי במעבדה שמפתחת שיקופיות לצלמים מקצועיים והתאהבתי בצילומי האוכל שראיתי שם. הבנתי שאני רוצה שתהיה לי נישה בה אני אשאף להיות הכי טובה ועולם האוכל היה העולם שאליו הכי התחברתי, גם ברמת חומרי הגלם לצילום וגם ברמת המפגשים עם אנשי אוכל”.
קישור לבלוג שכתבה: http://matkonation.com/
צלם 2 – אבי גנור – צלם מהעבר
אָבִי גַּנּוֹר (נולד ב-1950), הוא אמן ויוצר ישראלי, החל לצייר מגיל צעיר ולמד ציור בנעוריו אצל רפי לביא. למד הנדסה אווירונאוטית בטכניון ומנהל עסקים באוניברסיטה העברית. לאחר מכן נסע לארצות הברית ולמד צילום במכון פראט (Pratt Institute) אשר בניו יורק ובמכון סן פרנסיסקו לאמנות (San Francisco Art Institute. ב-1977 שב לישראל.
פתח סטודיו לצילום מסחרי לצד הצילום האומנותי ולימד בבצלאל.
הוא ואישתו הקימו כמה כומה ממוסדות האוכל החשובים והיציבים בישראל (הטאבון בנמל יפו, לילית, מאנטה ריי, רשת גלידות אייסברג ואת יונה בנמל יפו).
אבי גנור אחראי ל-2 ספרי אוכל-צילום.
גוף העבודה – פרויקט מעשי – ניתוח התמונות שצילמתי
תיאור התמונה: אני רואה בתמונה עגבניות שרי קטנות בצבעי אדום וכתום.
ברקע, אני רואה ארגז ירוק.
תאורה: תאורה טבעית, מגיעה מצד ימין ומעט מלמעלה, ומצד שמאל נופל הצל.
זווית צילום: קצת מלמעלה וממול.
עומק שדה: בינוני. העגבניות במרכז חדות וככל שמתרחקים לכיוון הארגז הירוק והעגבניות שברקע החדות הולכת ומטשטשת.
אורך המוקד: רגיל, דומה לאורך המוקד של העין.
צבעוניות: התמונה צבעונית מאוד מורכבת בעיקר מצבעי אדום, צהוב וכתום וברקע ירוק.
תיאור התמונה: אני רואה בייגלה עם זעתר, בצורת אליפסה, מונח על ערמה של בייגלה נוספים.
תאורה: טבעית, מגיעה מלמעלה ומתחת לבייגלה יש צל. התאורה היא תאורת שמש ישירה ולכן היא מאוד ניגודית.
זווית צילום: ממול וקצת מלמעלה.
עומק שדה: קטן. אני רואה זאת מפני שהבייגלה העליון בלבד חד ומתחתיו כל השאר מתחילים להיות מטושטשים. ככל שמתרחקים מהבייגלה העליון הטישטוש הולך וגדל.
אורך מוקד: רגיל דומה לעין.
צבעוניות: הצבעוניות נוטה לצבע אחד עיקרי שהוא חום ומעבר לזה אין צבעים נוספים.
תיאור התמונה: אני רואה עוגות שהן סוג של כנאפה. הן מונחות על מגש אפייה.
תאורה: טבעית, כלומר שמש ישירה שמגיעה מלמעלה מעט מאחור. אי לכך מתקבלת תאורה ניגודית עם אור חזק וצל חזק. קיים צל נוסף. מאחר והעוגות נמצאות מתחת לגגון עם תאורת פלורסצנט נוצר צל קטן ונוסף שהוא כתוצאה מתאורה רכה.
זווית צילום: ממול ומלמעלה.
עומק שדה: קטן. מכיוון שהמרכז הקדמי של העוגות חד ואילו החלק האחורי שלהם כבר מתחיל להיות מטושטש.
אורך מוקד: רגיל, דומה לעין.
צבעוניות: התמונה מאוד צבעונית. שולטים בה הצבעים הכתומים, הירוקים והלבנים. כתוצאה מהתאורה הניגודית הצבעים מודגשים.
תיאור התמונה: אני רואה ערימה של גזרים כתומים מונחים על שולחן, מימין עלים ירוקים משמאל מגש עוגיות, ומפה משובצת על השולחן.
תאורה: טבעית, מצד שמאל ומעט מלמעלה.
זווית צילום: ממול
עומק שדה: רוב התמונה בחדות, עומק שדה גדול.
אורך מוקד: קצר, עם זווית רחבה. פרספקטיבה תלולה.
צבעוניות: התמונה צבעונית, הצבע השולט הוא כתום, כאשר בצד יש לנו עלים ירוקים ומן הצד השני מפה צבעונית.
תיאור התמונה: אני רואה ערימת בצלים מונחים בארגז עץ
תאורה: טבעית, ומלמעלה.
זווית צילום: מלמעלה וממול
עומק שדה: חלק מהתמונה בחדות, עומק שדה בינוני.
אורך מוקד: רגיל, דומה לאורך המוקד של העין
צבעוניות: הצבע השולט הוא חום בהיר, זהוב.
תיאור התמונה: אני רואה ערימה של רימונים אדומים שנמצאים בתוך כלי מסוים. על הערימה נמצא רימון חתוך ופתוח, ולכן אני רואה את כל הגרעינים שלו.
תאורה: תאורה מלאכותית, שבאה מלמעלה ולכן הצל נוצר בפנים בין הרימונים.
זווית צילום: ממול ומעט מלמעלה.
עומק שדה: כל התמונה בחדות, עומק שדה גדול. ניתן לראות בבירור את הרימון.
אורך מוקד: רגיל דומה לעין.
צבעוניות: הצבע השולט הוא אדום ולבן.
תיאור התמונה: אני רואה סוג של גבינה שעטופה בניילון נצמד. הקומפוזיציה יוצרת חוסר שקט למסתכל על התמונה.
תאורה: תאורה מלאכותית שמצויה במקום.
זווית צילום: מעט מהצד ומלמעלה.
עומק שדה: כל התמונה בחדות- עומק שדה גדול. ניתן לקרוא את פירוט סוגי הגבינה בשלט מצד שמאל והרקע של התמונה גם בחדות, ניתן לראות את היד המושטת.
אורך מוקד: התמונה צולמה באורך מוקד קצר , ניתן לראות הרבה מידע בתמונה –זווית ראייה רחבה.
צבעוניות: הצבע השולט בתמונה הוא גוון קרם-צהבהב כיאה לסוגים שונים של גבינות אבל מה שבולט לעין זה השלט הכתוב באדום עם סוגי הגבינות השונות.
תיאור התמונה: אני רואה דלעת כתומה, חתוכה שחסרה לה פינה ובתוכה יש גרעינים.
תאורה: טבעית מלמעלה
זווית צילום: מלמעלה.
עומק שדה: גדול, כל חלקי התמונה בחדות.
אורך מוקד: רגיל, דומה לאורך המוקד של העין
צבעוניות: הצבע השולט כתום
סיכום:
בהתחלת העבודה התלבטתי באיזה נושא לבחור, אהבתי כדורגל וחשבתי לבחור בנושא זה. לאחר חשיבה נוספת הגעתי למסקנה שאני רוצה לצלם מאכלים שונים, זה גם התחבר לי לתהליך אישי שעברתי שבו שיניתי לחלוטין את הרגלי התזונה שלי לתזונה בריאה יותר.
לאחר מכן חשבתי רבות והתייעצתי איפה אפשר לצלם, עלה הרעיון לצלם בשווקים.
נסעתי עם אבי שסייע לי במהלך העבודה, והיה לנו זמן איכות בסופי השבוע.
היינו בשוק הכרמל, בשוק הנמל ובחנויות של ירקות. היה לי כיף לצלם את התמונות במיוחד שראיתי שהתוצאה הייתה טובה ויפה.
למדתי מהעבודה צילום מעשי, כמה חשוב לתכנן את המרחק מהאובייקט וגם את זווית הצילום וכמה חשוב למצוא נושאים ותמונות מעניינות.
אני מקווה שהעבודה תעניין את הקוראים ותמשוך אותם לשאול ולהתעניין בתהליך שעברתי ובמיוחד איך לעבור לאכול אוכל בריא יותר.
Published: Apr 25, 2018
Latest Revision: Apr 25, 2018
Ourboox Unique Identifier: OB-466951
Copyright © 2018
Skip to content