מאה משפטים ראשונים

💦🌨 1 🌨💦

האמונה מתחילה במקום שנגמרת הידיעה. במקום שבו אין לי איך להסביר. אם אני מתחילה להסביר זה סימן שהאמונה חסרה.
ככל שמרבה אמונה מתרחבים הגבולות שלי – יש יותר מקום להפתעות ופלאות. פוטנציאל ההתגשמות גדל. איך? לא יודעת.

🌿☁ 2 ☁🌿

אין באמת דברים טובים ודברים רעים. יש דברים. טיבם של דברים הוא סובייקטיבי ותלוי זמן ומקום. טיבם של דברים יכול להתבהר גם כעבור זמן רב. ובכ”ז, מה שברור שהוא רע? כנראה שיש בו עדיין משהו שאני לא רואה או לא מבינה. ואולי לעולם לא אבין.

🌱🌸 3 🌸🌱

הכי מהר זה לשפוט. להגדיר כל דבר אם הוא כן או לא. זה שומר עלינו ונוח ומגן. במציאות בה רוב הדברים הם באמצע, בין הכן ללא, אני שופטת ואז שואלת האם? בחרתי צד, עכשיו אני יכולה לבדוק את האמצע ואפילו לא להחליט אם זה כן או לא.

👚👖 4 👖👚

המבט לאחור כדי לראות כמה דרך עשיתי, משמח אותי. לא כי אני מתקרבת ליעד. כן כי אני מבינה שהדרך לא תגמר, אבל הנה אני יודעת לצעוד, אני יודעת איך נראית דרך, ואפילו קצת התרגלתי ולמדתי לאהוב אותה.

⛈💧 5 💧⛈

מה שהיה היה. אבל באמת היה. לא עם להגיד בחוץ שהיה אבל להשאיר אותו בפנים. לסמוך שדברים שהיו עשו בנו את מה שהיו צריכים והמשיכו הלאה. פחות לאחוז. יותר להתחדש. לו יהי.

🍃🌿 6🌿🍃

רזומה. מה כוחו? אם להתבונן עליו לאחור וללמוד מה הוא מספר לי זה לצמיחתי. אם להתרפק עליו ולהשען מתוך התרשמות מה הוא אומר עלי זה בעוכריי. כי מה שעשיתי בחיי זה כדי להביאני למי שאני היום, ומי שאני היום זה כדי להצמיחני למי שאהיה.

🌺🌸 7 🌸🌺

ידע זה כוח. גדלתי על האמת הזו. והיה לי קל לדעת. אבל מבינה שהכוח האמיתי הוא לא לדעת. במרחב אי הידיעה הפוטנציאל הוא אינסופי. כל ידיעה שלי מצמצמת את הפוטנציאל. משתדלת לא לדעת.

👗👜 8 👜👗

לא לדעת זה לא אומר שאני טיפשה. זה אומר שתמיד, גם כשאני משוכנעת, אני מזכירה לעצמי שיש עוד משהו שאני לא יודעת. אני מכבדת את כל הידיעות שלי ואת כל הנסתר ממני באופן שווה.

⚽💛 9 💛⚽

תנועה נוצרת במקום אוהד. ביקורת, הסברים, מילים לא יפות, ויכוחים – מכווצים ומלחיצים. מה שקראו לו חיזוק חיובי, היום אני מבינה שזה אהבה ללא תנאי או ערך ללא תלות.

💅💄 10 💄💅

תנועה יכולה להיות גם במקום. אולי בעיקר במקום. קדימה או אחורה זה ענין של נקודת מבט, והיא עשויה לחסום, למנוע, לעצור.

🍃🕊 11 🕊🍃

לשמור את הזכות להשתנות. מותר להשתנות בכל רגע, אפילו אם התרגלנו לעשות את אותו הדבר כבר שנים. זוהי זכות בסיסית ועשויה לחולל ניסים.

👚👕 12 👕👚

תנועה יכולה לקרות במקום שנעים לנו. אנחנו לא צריכים לסבול או לרצות להיות במקום אחר כדי לנוע. תנועה שנוצרת מתוך תשוקה ושמחה וסקרנות יש לה שורשים עמוקים יותר מאשר לתנועה שנוצרת מתוך לחץ והכרח ודד-ליין.

🍊🥝 13 🥝🍊
הקשר בין לימוד חיצוני ללימוד פנימי הוא שהחיצוני מאפשר ומעצים את הפנימי. גם כשאנחנו הולכים ללמוד אצל מישהו, אנחנו הולכים ללמוד את עצמנו.

🌷🌱 14 🌱🌷

לימוד פנימי אומר שהחברות ביני לביני מעמיקה. שאני מכירה עוד ועוד חלקים שלי והאהבה שלי אלי גדלה בלי קשר למה שמתחדש לי עלי, היא גדלה מתוך חדוות הלימוד וההתקרבות.

🌦🍂 15 🍂🌦

יבוא יום בו אני אהיה יותר מקצועית / רזה / רגועה / גדולה, אבל היום אני כבר כזו. אני כבר מאה אחוז. אני תמיד מאה אחוז בזמן ובמקום הנוכחי ואני תמיד גדלה לעבר מאה אחוז שיתעדכן לזמנו ומקומו.

📒🖋 16 🖋📒

להסכים להיות מופתעת זה הניסוח ה’משחקי’ של יש משהו שאני לא יודעת. כי יותר קל לחזק את השריר שמוכן להפתעות מאשר להאבק בשריר שמתעקש להזכיר לי שאני חכמה ולמודת נסיון ויודעת המון.

🌶🥒 17🥒🌶
הרצון שלי הראשון, זה שעוד לא הותאם ל’מה משתלם’, ‘מה כדאי’, ‘איך זה יתקבל’, ‘מה זה אומר עלי’ – הוא זה שמעניין אותי. כשאני מבולבלת ולא זוכרת מה אני רוצה, אני מנסה לחזור להתחלה, אל הרצון הראשון.

☕ 18 ☕

פחות להגדיר יותר להתנסות. פחות ‘לדבר על’ יותר ‘לעשות את’. חופש גדול נוצר במקום בו בכל רגע מחדש אנחנו בוחרים את הבחירה האותנטית לאותו הרגע.

📍 19 📍🖥

להתחייב למשהו זה נחשב רציני ואחראי. רוצה להציע סוג נוסף של התחייבות. התחייבות לעצמי. זה פנימי, זה בכל רגע ורגע, זה ביני לביני. לעתים נדמה מבחוץ שאינני מחויבת. רק אני יכולה לדעת את מידת המחויבות שלי לעצמי.

🍄💧 20 💧🍄

המחויבות לעצמי היא לרגע הזה. בכל רגע מחדש אני בוחרת בהקשבה פנימה. זה אוסף של הרבה רגעים. ההפך ממשהו שנבחן לאורך זמן.

🛋⭐ 21 ⭐🛋

היופי שבכל רגע אני מתחילה את החיים שלי מחדש. יכולה כל פעם לבחור להתחיל מהתחלה. עם קשר ובלי קשר למה שהיה.

☔⛈ 22 ⛈☔

להשתדל להשאיר תמיד חלק לא ידוע. סדק שדרכו תוכל לחדור הפתעה. שנזכור שהעולם היה כאן לפנינו וישאר אחרינו, ולא אנחנו אלו שנקבע מה יקרה בו.

👘👛 23 👛👘

כל מה שנראה לנו גדול וארוך ומשמעותי, הוא בעצם רצף של דברים קטנים ונקודתיים. הרצון הוא להתמקד בכל דבר קטן בנפרד. להאמין שהביחד שלהם יהיה טוב באשר יהיה.

🌳🍃 24 🍃🌳

לתכנן זה לקחת בחשבון את כל האפשרויות הקיימות ולסדר אותן על הצד הטוב ביותר. לא לתכנן זה לאפשר לכל האפשרויות להתקיים, גם לאלה שאנחנו לא יודעים שהן קיימות

🛍💎 25 💎🛍

בעידן שבו אנחנו חיים מקבלת ההתרברבות משמעות חדשה. לשמור את מי שאני לעצמי זו היהירות. לעומת זאת, לחלוק את פנימיותי עם הכלל זו הענווה.

🍊🍏 26 🍏🍊

בתוך תהליך אני מתנהגת כאילו אני מתחילה מחדש בכל פעם. לא בונה על זה שכבר השגתי או הבנתי או התנסיתי. שואלת את עצמי האם עכשיו מתאים לי לצעוד את הצעד או לא. לא מתיימרת להיות כבר יודעת או כבר מתקדמת או כבר מנוסה.

⌨📱 27 📱⌨

כולנו תלמידים בעולם הזה. באנו ללמוד מיומנו הראשון עד יומנו האחרון. אם כך, כל הבא לקראתנו הוא שיעור או מורה. גם כשאני מורה, אני בעצם תלמידה.

🎂🎈 28 🎈🎂

להרגיש ולכבד את המתרחש ברגע ההתרחשות. לתרגל את ההווה. לייקר אותו. בעבר ובהווה אנחנו מיומנים היטב.

🎲🏆 29 🏆🎲

לפעמים אנחנו שוכחים שגם לנו מותר לקבוע את כללי המשחק. שמשחקים מתחדשים ומשתנים והכללים גם כן בהתאם.

👁⭐ 30 ⭐👁

ישנה גם אפשרות להנהגה פסיבית לכאורה. הנהגה שמבוססת על עירנות וכנות ומהותה התבוננות על המתרחש ממילא. למידה אמיצה את המציאות אינה פחותה בערכה מהנהגה אשר מתיימרת ליצור או לשנות מציאות.

🗝🚪 31 🚪🗝

השחרור מדפוס מסוים עובר דרך ההסכמה לראות אותו. ללא שום התערבות אקטיבית. רק להסכים. זה ישתחרר ממילא.

🎈❤ 32 ❤🎈

אחת המשמעויות של נתינת כסף היא להיות חלק. להיות שותפה [תרומה. תמיכה. בנייה. ביסוס. הערכה. התרגשות] כמו לקנות מניה.

🚗☀ 33 ☀🚗

אם כל העולם הוא קמפוס הרי שמערכות היחסים מבוססות על למידה. אם הסתימה מערכת יחסים (עסקית, חברתית, זוגית) הרי שהסתיים השיעור. ותו לא. מתחיל שיעור חדש.

🔸🔹 34 🔹🔸

לא לפחד להגיד דברים חד-משמעיים, הרי ברור ששום דבר הוא לא חד-משמעי. אם זה עושה סדר או מסייע, מותר שעכשיו יהיה שחור ולבן ובהמשך נוסיף אפורים.

👒🕶 35 🕶👒

מותר לי לשנות את דעתי כל רגע. זה אולי האיפשור הכי עמוק לצמיחה והתפתחות.

🗒❣ 36 ❣🗒

אם עולה משהו מן הלב, זה סימן בשבילי להתייחס אליו. יחס אליו יכול לקרות בכל צורה. מכמה שניות של תשומת לב ועד נקיטת פעולה שאני דוחה כבר שנים. בתור התחלה – לשים לב שמשהו עולה מן הלב.

🎈🎊 37 🎊🎈

הפתעות הן מתנות. יש לי הכל, לפעמים אפילו יותר מדי. ומתוך שאיני צריכה דבר יכולות להכנס לחיי ההפתעות.

*חוגגת היום (כז שבט) 36. מאחלת לי לשנתי ה-37 להסכים לקבל הפתעות ❤

☕🍮 38 🍮☕

להיות ברגע הזה כאילו לא היה כלום עד עכשיו ולא יהיה כלום מעכשיו. זה מתחיל מלתת את מלוא תשומת הלב למה שאני עושה עכשיו.

🎼🌸 39 🌸🎼

לדחות משהו לאח”כ זה מתוך שאני דוחה את הרגש שזה מביא, שזה מתוך שאני דוחה את עצמי כשאני עם הרגש הזה.

🥝🍊 40 🍊🥝
להיענות לקריאות. אם אהיה בשקט אוכל לשמוע את מה שקורא לי. כך מתאפשר לי לעבור ממקום בו ‘קורה לי’ למקום בו ‘קורא לי’.

🌇🐡 41 🐡🌇

אין לאן להגיע. רק להמשיך ללכת. כשאני רק הולכת אני ברגע הזה. כשאני רוצה להגיע אני בורחת מהרגע הזה אל העתיד.

💧🍃 42 🍃💧

לפעמים כשלא נעים לי ואני בוחרת להשאר ולהתבונן זה הופך להיות קצת יותר נעים. אני רואה דברים שלא ראיתי כשלא התבוננתי.

🚹🚺 43 🚺🚹
לקבל את עצמי זה גדול מדי בשבילי. לקבל חלקים שבי זה יותר מעשי. כל פעם קצת. כל פעם חלק.

🎁🎀 44 🎀🎁

לצמוח בנועם. לסלול את הדרך תוך כדי הליכה. להזכר שאף אחד לא דורש ממני. שכולם, כולל אלוהים וכולל אני מתבוננים בי בהשתאות.

🌍🌳 45 🌳🌍

לאפשר לצמיחה שלי לקרות באופן טבעי. לא להתערב בה בכח. להתפעל ממנה ולספק לה בכל פעם את מה שהיא צריכה. להתמסר לתנועתה הטבעית.

🥨🥚 46 🥚🥨

להשמיע את הקול במקום שמקשיבים בו. למצוא את האזניים המבקשות להקשיב לקול המסוים הזה. לתת להן את מבוקשן.

🐣🌼 47 🌼🐣

אני תפקידי להיות בתנועה. להיות נוכחת בכל רגע. לזכור שכל רגע מזמן לי בחירה מחודשת, ומותר לי לבחור אחרת.

🐞🍀 48 🍀🐞

הלב שלנו מרגיש רק חלק. העיניים שלנו רואות רק חלק. האזניים שלנו שומעות רק חלק. הראש שלנו חושב רק חלק. אני מתרחבת עם ההבנה שיש דברים שעדיין אינני יודעת, רואה, מבינה. נס יכול לקרות בכל רגע.

🔔🎗 49 🎗🔔

כתבתי ונמחק.

👣🍁 50 🍁👣

להסכים שתהיינה תוצאות ולהסכים שלא תהיינה זה אותו הדבר. זה להיות בדרך בזמן אמת ובחיוניות.

🎨🖌 51 🖌🎨

לדבר לדבר לדבר לעשות. עשיה קורית בזמנה המדויק. ייתכן שהדיבור הרב שלפניה ועליה הוא לקראתה. הוא חלק מתהליך בישול ארוך.

🤡🤠 52 🤠🤡

להעיז להיות מי שאני לא רק בפורים

☀🌻 53 🌻☀

אפילו שכל מה שקורה בחוץ הוא סימן למה שקורה בתוכי, לפעמים נעים לי להשליך על האחר. לשמוע אותי בקול כועסת, נעלבת, עצובה, מאוכזבת. אוצרות טמונים בזה.

🚪🖼 54 🖼🚪

פער נועד להצטמצם, לא להסגר. זו מהות העבודה – לקצר זמנים, להקטין מרחקים, לקרב מצוי אל רצוי ועשייה אל הבנה. המוטיבציה עשויה לנבוע מתוך ההבנה שהפער לא ייסגר, אך מצטמצם כל הזמן.

🥗🥃 55 🥃🥗

לתת את הקול שלי בכל מקום בו יש לו מקום. קול לא תופס מקום. רק מרחיב אותו. אין טעם לחסוך.

🚲🔔 56 🔔🚲

לנוע מתוך תחילת התנועה. אני יכולה להצטרף לתנועה שקורית ברגע זה. קצת מוזר להצטרף לתנועה שאני מגדירה את סופה ומסיקה מהסוף את צורתה וניראותה.

✉🗒 57 🗒✉

אם עולה מהלב בקשה ברורה, זה סימן שהיא מבקשת מענה עכשיו. אם עולה בקשה מעורפלת זה סימן בשבילי להמתין להתבהרות.

🐥 58 🐥

להסכים לשמוט. את מה שיודעת, את מה שהבנתי, את מה שאני משוכנעת בו, את מה שעובד כבר שנים, את מה ששירת אותי ברגעים הקשים. לפנות מקום לדברים חדשים.

🎊⛱ 59 ⛱🎊

להתאהב בחיפוש. כי מציאות ישנן לאורך כל הדרך. לחפש כדי לחפש ולא כדי למצוא.

🥦🍒 60 🍒🥦

לשמוח זה לבחור להיות נוכחת בהווה. גם אם ההווה משעמם או עצוב או לא מדויק. שמחה נובעת מהתקרבות שלי אל המתרחש. היא לא תלויה במתרחש.

💦💨 61 💨💦

לפתוח כי אין סיבה לסגור. לזכור שפתוח זה המצב הטבעי. שפתוח זה יותר קל. שפתוח זה לטובתי.

☕🌻 62 🌻☕

לבחור במה שמרווח את הנשימה. זה מה שהנשמה צריכה כדי להיות בגוף. לפעמים מה שמרווח את הנשימה זה לעשות למען הגוף עם כל הנשמה.

🎸🎼 63 🎼🎸

לעמוד על הבמה זה כמו לצפות בקהל שבא להופיע.

🎡🌸 64 🌸🎡

להוציא ישן מפני חדש. לפעמים כדי להתחדש צריך רק לשחרר את הישן.

🐞🍀 65 🍀🐞

להתנסות בהרגלים של מישהו אחר. לא רק להסתכל עליהם. זו הזדמנות לצמוח.

🍏🍎 66 🍎🍏

לפעמים כל מה שיש לי להגיד זה לשתוק. להגיד ולשתוק ביחד זה להקשיב.

🔮📯 67 📯🔮

לזהות מה אני רוצה. ממש מה בא לי כרגע. בשונה מלגזור את הפעולות העכשוויות מתוך תכנית גדולה, יעד רצוי או מצב ראוי. מה אני רוצה.

🎾🎨 68 🎨🎾

קל יותר להשיב את חדוות היצירה מאשר את חדוות התוצאה. להתחיל ממה שקל.

🕷🕸 69 🕸🕷

לצמצם את הפער בין מה שאני רואה בעיני רוחי ובין מה שאני רואה בעיניי. ויש הרבה דרכים ליצור את הצמצום הזה.

⭐🌟 70 🌟⭐

המלאכה העדינה היא לזקק את הרצון בתוך שלל השיקולים הרציונאליים והפרקטיים והתועלתיים. לתת לו לזהור מבעד לממסכים והמטשטשים.

☀🍦 71 🍦☀

להתמיד בתנאי שזה תואם את הקול הפנימי והרצון הגדול. התמדה בפני עצמה היא לא הישג, היא אמצעי.

🖼🌵 72 🌵🖼

לחיות זה כמו להוסיף חלק בפאזל מדי יום. פאזל שלא נגמר. פאזל שלא ידוע מה התמונה הנבנית.

🗣👣 73 👣🗣

להפרד בקטנה. לזרוק דברים. להעביר הלאה. זה מנקה את המעברים. זוקף את הגב.

🛵🌐 74 🌐🛵

להיות בדיאלוג עם הזמן. לא בתחרות איתו. גם הוא, כשאר חלקי המציאות, כאן כדי לסייע ולהנחות. לא כדי להראות לנו שאנחנו לא מספיקים.

💦💧 75 💧💦

לבחור בכל רגע להיות נוכחת. זה ניצול הזמן האמיתי. כי אם אני בוחרת להתנתק מההווה ולנכוח בזכרונות מהעבר או בתכנונים לעתיד, הרי שבזבזתי את הזמן ההווה.

🍃🌷 76 🌷🍃

לזכור שבכל מקרה מה שנספיק הוא חלקי. שאת השלם אנחנו הגדרנו. שביכולתנו להגדיר שכל חלק שנספיק הוא שלם בפני עצמו.

77 💛💚 חג שמח💙💜

🦋🐌 78 🐌🦋
להסכים לרגש לעלות מהלב כלפי מעלה. זו תמצית העבודה. כל רגש שעלה מן הלב מבקש לעלות עוד למעלה עד שישתחרר באויר. חירות.

🏺🌹 79 🌹🏺

להקשיב לרעשים שבחוץ. רכב נוסע, ציפור מצייצת, תינוק בוכה, גנן גוזם. רעשים של חיים ותנועה וזרימה. רעשים מן הסוג שמייצרים שקט פנימי. שמזכירים שהכל בסדר.

📯🎧 80 🎧📯

להעניק עפ צו הלב, ולא עפ צו הראש. מקום – לשאוף אליו. מציאות – להסכים לה. יכולת – להרפות אליה. אור הולך וגדל.

🍬🌷 81 🌷🍬

לשאת בו זמנית את ההבנה כלפי הרגל שאינו מיטיב ואת הרצון לשחרר אותו.

🙉⚡ 82 ⚡🙉

להתחייב לתנועה חיצונית על מנת לשפר את התנועה הפנימית. לאתגר אותה. לזכור שהן משרתות זו את זו.

🥨🥐 83 🥐🥨

לחזור לשגרה כאילו ממשיכה החופשה. השגרה מבקשת להיות נעימה, לא לוחצת כמו שהתרגלתי לחשוב שהיא.

🥒🍅 84 🍅🥒
לחוות בו זמנית חוויה מאתגרת וחוויה פשוטה. מעציבה ומשמחת. יוצאת דופן ושגרתית. לשים לב שנותנת מקום לכל החוויות ולא צובעת את כולן בצבעה של אחת מהן.

💧🐸 85 🐸💧

לגוון זה לשלב מספר דברים. אבל לגוון זה גם לתת לאותו הדבר גוון אחר.

☕🍪 86 🍪☕

הגבול בין ביקורת כלפי אחר ובין התבוננות על מה קורה לי מול אחר – הוא דק. אבל התהלכות בגבול הזה מחדדת את ההבדל. מחדדת את החושים.

💛💙 87 💙💛

שואה, גבורה ותקומה. לאו דוקא בסדר הזה. וחוזר חלילה.

🌿🍀 88 🍀🌿

להעיז להרגיש עד הסוף, כי מה כבר יכול לקרות.

🙊🍫 89 🍫🙊

לתת לכל חוויה להיות סיפור בפני עצמה. לא לצרף אותה לסיפור המסופר בראש ומתעבה. כי הסיפורים הם לא אמיתיים, הם רק חוצצים בינינו ובין המציאות. וככל שהם קצרים וחדשים קל יותר לשחרר אותם.

🛩💫 90 💫🛩

לבודד רגעים. הסיפור נכתב מעצמו. מתוך איסוף הרגעים המתהווים ממילא.

⏰🛢 91 🛢⏰
השאיפה היא לא להבין. כל הזמן לנקות מהמרחב את מה שכבר הבנתי. לעבור ממרחבים ידועים למרחבים לא ידועים.

🕯🌹 92 🌹🕯

יש ימים שבהם השתיקה גדולה מהדיבור. שבהם אני נוכחת בשקט.

🇮🇱🇮🇱 93 🇮🇱🇮🇱

עין טובה. זו המתנה שלנו לשנת ה70, ואין פתק החלפה.

🏵🎗 94 🎗🏵

קו ההפרדה הוא גם קו החיבור. על כן, כל הפרדה נושאת בתוכה גם חיבור, וכל חיבור נושא בתוכו גם הפרדה.

🍓🍋 95 🍋🍓

להקשיב לא כדי לענות או כדי להבין או כדי לשמח או כדי לחשוב על זה אחכ. להקשיב כדי להקשיב. לא לעשות עם זה שומדבר  נוסף.

🗝🔮 96 🔮🗝

מפגש בין אנשים לא קורה סתם. ככל שאהיה נוכחת בו כך יוכל להתממש פוטנציאל המפגש.

💦💼 97 💼💦

לכבד את מה שקורה מתוך הכרה שזה הכי טוב כרגע, גם אם אני לא מבינה איך ולמה.

🌹🌷 98 🌷🌹

הפרח פורח ביום אחד, אבל כל השבועות שקדמו לפריחה הם חלק ממנה. תהליך צמיחה מתרחש כל הזמן, אנחנו לא חייבים להתערב בו.

🏀⚽ 99 ⚽🏀

כשאני חושבת שאני גרועה במשהו, אני שואלת את עצמי האם אני אוהבת את המשהו הזה. כי לפעמים ‘גרועה’ זה פשוט לא אוהבת.

💯🎊 100 🎊💯
לחגוג. כשיש רגע של סיפוק, או הצלחה, או חיוך, או הקלה – אז לעצור ולוודא שחוגגים, שהרגע נצרב בגוף.