עבודת חקר על היהדות
Copyright © 2018
תוכן עניינים
הקדמה עמוד 3
מבוא עמוד 4
צלם מהעבר עמוד 5
צלם עכשווי עמוד 7
ניתוח תמונות עמוד 9
סיכום עמוד 25
ביבליוגרפיה עמוד 26
הקדמה
.בחרתי בנושא צילומי הדת מכיוון שאני מאוד מחוברת לדת ורואה בה כדבר החשוב ביותר לנו כעם יהודי
.בשנה האחרונה אני מוצאת את עצמי מסתקרנת ומתעניינת בכל הקשור בדת
.כל פעם שאני הולכת לבית הכנסת או יושבת בארוחת שישי אני חשה ברוגע, בשלווה- תחושות שלא הכרתי בעבר
.הייתי רוצה לשתף בתמונות שלי את הרגשות שאני חשה ביום השבת והחיבור למסורת
.נושא זה שייך לקטגוריה של צילום תיעודי
אני חושבת שמכיוון שאנו יהודים כל אחד מאתנו אמור להכיר את התורה הקדושה שהיא בעצם כמו מכתב שהאלוהים שלח לנו כיצד להתנהל
.בעולם הזה. חשוב לי לציין שהדת מלאת הגיון ודרכה מבינים דברים שלא הבנו קודם על כל דבר הקיים בעולמנו
.כאשר אני משלבת בין הצילום לבין הדת נוצר שילוב של שני הדברים האהובים עלי וזהו שילוב מושלם מבחינתי
בעבודה אני אתעד דרך הצילום: בתי כנסת, מנהגים, סמלים יהודיים, ספרי קודש ואשתדל להכניס בתוך הצילום כל דבר הקשור בתיעוד הדת
לדעתי, חשוב לתעד את הדת ולהנציח בתמונות כי רגע על ציר הזמן מסתיים ואילו תמונה נשארת כעדות, אנחנו העם היהודי חייבים לשמר את המסורות שלנו ואת היהדות שניתנה לנו כמתנת חינם.
.בנוסף אשתדל להביא דרך התמונות את ההרגשה שאני מרגישה כאשר אני מחברת בין צילום לבין הדת, וכמובן אשתדל להשפיע
מבוא
הדת היהודית שאותה בחרתי להציג בעבודתי היא בין העתיקות ביותר מבין כל הדתות בעולם כולו, היא גם דת, גם לאום וגם תרבות.
בחרתי דווקא בצילומי הדת היהודית כיוון שהיא עתיקה ואם לא יתעדו את הטקסים, התפילות, הפולחן והמנהגים קיים חשש שנשכח את המראות לדורות הבאים. עצם היותנו יהודים אנחנו מחויבים להנציח את היהדות וצילומי הדת זו הדרך הטובה ביותר. אין ספק שצילומי דת מהווים חלק גדול מתולדות האומנות לאורך כל ההיסטוריה.
בעבר, תיעדו את סיפורי התנ”ך (ברית ישנה), טקסים ומנהגים פולחניים בעיקר בדת הנוצרית בעזרת ציורים מרהיבים שנעשו על ידי מיטב האומנים. אומנות הציור השתכללה מאוד בעקבות המשיכה וההערצה לדת ולרוחניות המאפיינת אותה.
קיימת השפעה ניכרת של תחום האומנות- ציור על הצילום. ראשוני הצלמים התייחסו לקומפוזיציה, צבע, מקור אור שמקורם בציורים שהופיעו בכנסיות ובארמונות.
תחום הרוח הינו חסר צורה במהותו. אומנים לדורותיהם עמדו בפני קשיים יצירתיים על מנת להביע רוחניות באמצעות צורה. הם הציגו את הבורא והמלאכים כבני אדם בעלי צלם אנוש. האל הוצג כדמות זקן המביט ושולט ממעל על יצורי אנוש, בעלי החיים, הטבע והיקום כולו.
המלאכים הוצגו כדמויות אנושיות עטופות בבד ובעלי כנפיים. הסביבה בה הם הוצגו נלקחה מסביבת המחיה של בני אנוש.
צילום הדת הוא סוג צילום ייחודי ומיוחד בו לא עוסקים הרבה אנשים, כיוון שזהו נושא יותר קשה שאנו פחות נפגשים איתו ביום יום שלנו כמו שאנחנו נפגשים עם צילומי הרחוב, האוכל ,הספורט וכ’ד.
הדת היא רוחנית ולכן על הצלם להביע את האווירה, הקדושה, האמונה והתפילה דרך עדשת המצלמה.
באמצעים הטכנולוגיים המתקדמים של ימינו נעזרים האומנים והצלמים בתוכנות נלוות לצילום. בכך הם משלימים – כל אחד בהתאם למידת היצירתיות שלו את יצירתם האומנותית.
דובי פיינר
דובי פיינר הוא צלם תיעודי.
הוא בוגר לימודי אדריכלות במכללת גבעתיים, בוגר לימודי צילום במכללת הדסה בירושלים.
הוא צלם ומורה לצילום ומתמחה בסוגי צילום:
צילום תיעודי חברתי חדשותי, מגזינים לצילום פורטרטים, פורטרט עסקי, צילום רחוב, צילום אירועים משפחתיים ועסקיים, צילום אדריכלות פנים וחוץ.
בשנים 1990-2005, דובי היה צלם עיתונות וצלם דוקומנטרי.
דובי עסק בענק העיתונות רשת שוקן שכוללת את העיתונים: “חדשות”, “הארץ”, “צומת השרון” ו”ידיעות אחרונות”, ומגזין “לאישה”.
בנוסף, צילם גם, צילומי פורטרטים, וכתבות מוזמנות עבור, עיתונים, נוספים בהם “העיר”, כל-העיר”, “גלובס”, מגזין “סטאטוס” ופרסומים בעיתונים בחו”ל.
דובי מציג בתערוכות קבוצתיות שעוסקות בצילום תיעודי עיתונאי ובצילום רחוב.
הוא הציג גם תערוכת יחיד נודדת בשם “כיסוי ראש”.
דובי מלמד צילום משנת 1991 ואף מנהל בית ספר לצילום. הוא מרצה בפני מועדוני צילום ואף ייסד ומנהל מועדון צילום בשם “בצלמנו” .
הוא אף מפיק סיורי צילום מודרכים.
דובי אומר כי “ברגע מסוים מתחברים המרכיבים לכדי שלמות. האור, והצל, הצבעים, הקומפוזיציה, הרגש וההתרחשות. ברגע הזה נלכדות, אנרגיה והרמוניה לכדי, קסם, שהונצח והוא בן, אלמוות.”
תיאור תמונה:
בתמונה אנו רואים ילד מסובב עם הגב למצלמה ואוחז בידו כלי בישול ולא ניתן לראות את פניו של הילד. אנו רואים פרח גדול בצבע כתום ועשן המתפזר לכל עבר. בצד השמאלי התחתון של התמונה אנו רואים אש. רואים גם המון צלחות וחצילים.
התאורה היא תאורה דרמטית והצבעים בתמונה הם כהים וחמים, התמונה חשוכה והיא תמונה שתפסה רגע ואינה מבוימת.
זווית הצילום היא מגובה העיניים, יש תחושה של עומק בתמונה, עומק השדה בתמונה הוא גדול, כל התמונה בחדות, כנראה שהתמונה צולמה באורך מוקד קצר, זווית ראיה רחבה ולכן כל התמונה נמצאת בחדות.
את התמונה צילם דובי פיינר והוא צלם שתופס את הרגע.
עדי נס
עדי נולד ב-1966 בקריית גת והוא צלם ישראלי שמתמחה בצילום אמנותי.
עיקר פרסומו היה בסדרת עבודות שצילם, שכללו צילומים העוסקים בתנ”ך, עיירות הפיתוח ואת חיילי צה”ל.
צלם עכשווי שסגנון הצילום שלו מבוים ואומנותי, הוא אינו ידוע כצלם שמתמקד
ב-“לתפוס את הרגע”, התמונות שלו מושפעות מאוד מציורי המיתולוגיה היוונית.
בחרתי בעבודתי לתת מקום וכבוד לצלם עדי נס, מפני שהוא מרשים אותי, מסקרן ומיוחד בעיני.
בתמונות שלו הוא מצליח בדרכו הייחודית להמחיש את התחושות אותם ניסה להעביר דרך עדשת המצלמה. בשנת 1993 עדי יצר יחד עם עוד צלמת, פרויקט של צילום תיעודי שנקרא “חיים יהודיים הומוסקסואלים בלונדון” והפרויקט הוצג בגלריה בתל אביב.
בין השנים 1994 לשנת 2000 הוא יצר את הפרויקט שנקרא ה”חיילים” בהם ביים כל מיני סיטואציות של חיילי צה”ל. הצילומים כללו בהתחלה את החיילים כאקרובטים, להטוטנים או בולעי אש.
בשנת 1999 יצר את הסדרה “ללא כותרת” מתוך סדרת תמונות אלו ידועה בעיקר התמונה של קבוצת חיילים שיושבת ליד שולחן אוכל מאולתר. תמונה זו דומה מאוד לתמונתו של לאונרדו דה וינצ’י “הסעודה האחרונה”, תמונה זו נמכרה בשנת 2007 בסך של מאתיים שישים וארבע אלף דולר וזו התמונה היחידה של צלם ישראלי שנמכרה בסכום גבוה שכזה.
בשנת 1999 הוא קיבל את פרס שר החינוך לאומנות חזותית ובשנת 2000 זכה בפרס נוסף של מוזאון תל אביב ובעקבות הזכייה הציג תערוכה נוספת בשם “תצלומים חדשים”.
עדי נס מצלם בעיקר גברים והוא מפורסם בעיקר בחו”ל, בשנת 2003 נתבקש לצלם סדרת תצלומי אופנה עבור מגזין הגברים של ירחון האופנה.
בשנת 2007 נערכה תערוכה בניו יורק ובמוזאון תל אביב בעקבות התערוכה היחודית של נס “סיפורי התנ”ך”. בתערוכה מוצגות 14 תמונות בהן הוא מתייחס לתנ”ך בצורה עכשווית. הוא בחר להציג את דמויות התנ”ך בתור פליטים ,מהגרים וכל מיני אנשים משולי החברה הישראלית. לטענתו הוא עשה את הפרויקט כיוון שבדרך כלל הוא עובד על בניית זהות הגבר הישראלי, לכן החליט לעסוק בבניית הזהות של אנשים שאיבדו את זהותם. ברעיון שנערך הוא טוען שללא התנ”ך והיהדות אין אנושיות.
תיאור התמונה:
תיאור התמונה: בתמונה רואים 14 חיילים לבושים מדים יושבים סביב שולחן ארוך ועורכים סעודה. יש תחושה של דרמה בתמונה.
תאורה: התמונה צולמה מרחוק, מגובה העיניים, הצבעים הם קרים והתאורה היא דרמטית.
בתמונה יש תחושה של שיווי משקל אם מחלקים את התמונה לשלושה חלקים אופקיים החיילים מצולמים בשליש האמצעי של התמונה ויוצרים תחושה של קומפוזיציה סטטית.
עומק השדה בתמונה הוא גדול, החדות קיימת בכל התמונה, כנראה שהתמונה צולמה עם אורך מוקד קצר שאפשר להכניס בפריים את כל החיילים ולשמור על חדות בכל התמונה, הצבעים הם צבעים קרים, הצבע החאקי שולט בתמונה ומכאן אנו למדים שמדובר בחיילים וצבע המסגור של החלונות צבוע גם בירוק וגם הרקע שנראה מאחורי החיילים מבעד לחלונות וזה מדגיש את החאקי, אפשר להבין שהתמונה היא תמונה מבוימת.
את התמונה צילם עדי נס שיש לציין שהוא צלם שמתמקד בלביים מצבים.
בתמונה אנו רואים אדם עטוף בטלית, מניח תפילין.
יש חלוקה בתמונה לטלית הבהירה – לעומת היד העטופה בתפילין.
התמונה צולמה בתאורה מלאכותית, באיזו גבוה ללא פלש.
עומק השדה קטן- רק הטלית והיד הקרובה למצלמה בחדות,
ההמשך של היד עם התפילין הולך ומטשטש.
התמונה צולמה באורך מוקד ארוך- כל מה שקרוב למצלמה נראה “גדול”.
הצבעים השולטים בתמונה הם צבעים קרים שיוצרים לנו אווירה קדושה.
בתמונה אנו רואים יד עטופה תפילין, היד מקושטת טבעת זהב ומצולמת על רקע לבן.
התמונה מצולמת בתאורה מלאכותית רכה ומפוזרת והצבעים השולטים בתמונה הם צבעים מנוגדים. האדום של היד והשחור של התפילין והלבן של הקיר כולם מנוגדים ויוצרים הדגשה על הנושא המרכזי. כמו כן, התמונה צולמה ב800 ISO מכיוון שרמת התאורה הייתה נמוכה.
עומק השדה קטן ואנחנו רואים זאת מכיוון שקצה האצבע כבר מטושטש.
אורך המוקד קצר והזווית רחבה – 35 מ”מ.
התנועה בתמונה נמצאת בהקפאה, זה אומר מהירות צילום יחסית גבוהה – 1/100 .
בתמונה אנו רואים לוח זהב עם תפילות ומאחוריו פרוכת.
התמונה מתחלקת לחלקים בהם אנו רואים את החלק הקדמי בזום, ואת החלק האחורי של התמונה בטשטוש.
התמונה צולמה בתאורה מלאכותית רכה ,הרגישות שהמצלמה כוונה אליה הייתה גבוהה מפני שהיה מעט אור בתוך בית הכנסת.
אורך המוקד 35 מ”מ- קצר וזווית הראיה רחבה.
עומק השדה הוא קטן, התפילה בחדות והפרוכת ושאר הרקע בטשטוש.
הצבעוניות השולטת היא של התפילה בצבע זהב והפרוכת השחורה.
הקומפוזיציה פתוחה.
בתמונה אנו רואים סידור של שליח ציבור שנמצא בקדמת התמונה ובחדות. הפרוכת שנמצא בחלק האחורי של התמונה בטשטוש.
התמונה מצולמת בתאורה מלאכותית ורכה שהגיעה מהתקרה.
צלמתי באורך מוקד קצר מתוך מטרה שאצליח להשיג עומק שדה גדול.
זווית הצילום היא מעט מעל הספר, רציתי שהדגש בתמונה יהיה על הספר.
למרות התאורה המלאכותית הצבעים השולטים יוצרים אווירה חמימה.
בתמונה אנו רואים בית כנסת. בקדמת התמונה אנו רואים את הספסלים של המתפללים ובחלקם העליון חלל שבו מכניסים את הספרים. בחלק האחורי של התמונה אנו רואים את הארון שבו נמצא ספר התורה ואת הפרוכת. בצד ימין עומד אדם חבוש כיפה. ובצד שמאל ישנו ארון עם ספרי תורה.
התאורה היא מלאכותית , מנורות פלורסצנט. יש תאורה חזקה אך רכה ומפוזרת.
עומק השדה הוא גדול, החדות מכסה את כל התמונה.
אורך המוקד קצר – 18 מ”מ והזווית רחבה .
בקומפוזיציה ניתן לראות יפה את חוק השלישים. בקדמת התמונה שליש מצולמים הספסלים, במרכז הפרוכת ובשליש העליון התקרה. גם לאורך ניתן לראות חוק זה, בשליש הראשון האדם, בשליש השני הפרוכת, ובשליש השלישי הקיר וארון הספרים.
למרות שיש איש אין תנועה בתמונה והיא דוממת.
בתמונה אנו רואים תשמישי קדושה כמו תפילין,טלית,ספרים של רבי נחמן,דוד המלך וכמובן האות ש שמוצגת לנו בבירור ונראת לעין בחדות.
התמונה צולמה בתאורה מלאכותית עם פלאש.
זווית הצילום היא עליונה, תשמישי הקדושה מונחים על שולחן וצילמתי מלמעלה.
עומק השדה בתמונה הוא גדול מה שיוצר חדות כמעט בכל התמונה.
אורך המוקד קצר- מה שיצר לנו זווית רחבה וחדות בכל התמונה.
הצבעוניות בתמונה- שילוב בין צבעים קרים.
בתמונה אנו רואים אדם יושב מסובב עם הגב למצלמה מחזיק סידור בידו כאשר הסידור פתוח בעמוד של “קריאת שמע”.
האדם עטוף טלית ותפילין.
הצבעים השולטים בתמונה הם צבעים קרים והתמונה צולמה בתאורה מלאכותית.
עומק השדה גדול כמעט כל התמונה בחדות ואורך המוקד קצר.
זווית הצילום היא עליונה ומהצד במטרה לתפוס גם את האדם וגם את הסידור.
בתמונה אנו רואים כתף של אדם שמצולם מאחור על רקע לבן, חצי מהתמונה בטשטוש כיוון שהפוקוס נמצא על הספר וזאת הייתה מטרת הצילום, בנוסף על ידו אנו רואים טבעת זהב ותפילין.
התמונה צולמה בתאורה מלאכותית רכה.
אורך המוקד הוא קצר ולכן התמונה נראת קרובה.
עומק השדה הוא קטן ולכן חלק מהתמונה נמצא בטשטוש.
צלמתי כאשר אני מתקופפת לגובה הכתף והספר לכן זווית הצילום היא מלמטה ומאחורי האיש.
סיכום
בעבודה למדתי לראות את הצילום כשפה, הצפיות שלי בהתחלה היו נמוכות יותר, חשבתי שזה יהיה ממש קשה ואני מרוצה מהעבודה שלי.
הבנתי במהלך הצילומים והעבודה שאותה סיטואציה בדיוק יכולה לצאת בתמונה משהו שונה לגמרי אם רק נדע מאיזה זווית לצלם.
אני מחוברת לנושא שבחרתי וזה גרם לי לעשות את העבודה מתוך עניין וסקרנות.
הצילום מתעד טקסים, מנהגים ותפילות בבית כנסת. בכך אני מנציחה ומאפשרת לצופה הלא יהודי להביט אל תוך המסורת היהודית.
Published: May 2, 2018
Latest Revision: May 2, 2018
Ourboox Unique Identifier: OB-471172
Copyright © 2018
Skip to content