יומן מסע

תקופה קשה עוברת על עמנו העבריים. המלך פרעה הרשע חוקק חוק להשליך את התינוקות הזכרים

אל היאור. כך צבא זכרים לא יהיה לנו, ולעד נישאר עבדיו במצרים.

אני מרגיש שמשפחתי אט אט מתפרקת.

בלידה האחרונה אמי ילדה בן זכר, אחי הקטן, שנאלץ להישלך אל היאור בעודו בחיים.

אמי תשושה וחולה מהלידה, והמשפחה אינה מתפקדת.

אחיי ואחיותי הקטנים אינם אוכלים כמעט ואני נאלץ לקחת אחריות ולמצוא לנו מעט אוכל בכפר.

אבי עובד ומעונה בידי המצרים בסחיבת לבנים בשביל פרוסת לחם ומרק ביום. הוא תשוש וגוסס

לפעמים אני חושב לעצמי, מה היה קורה אילו היינו יוצאים מעבדות לחרות…

הכפר גועש ורועש שמועות על מאורע במשפחת המלכות. משה, “נכדו” האהוב של פרעה, הרג וטמן בחול אחד מצרי שעינה במכות איש תשוש שעבד פרך בסחיבת לבנים. משה נאלץ לברוח למדין…

יוכבד, מרים ועמרם חששו בגורלם של בנם וחיכו בקוצר רוח לשובו..

כיום לאחר עשרים ירחים זמן, שב משה אל מצרים אל המלך יחד עם אהרון לאמור דיבר אליהם אלוהי האבות ודרש שפרעה ישלח את עמנו

לחירותו.

פרעה המלך, זלזל בדבריהם על האל וסירב בלעג. אמר: “מי יהוה אשר אשמע בקולו לשלוח את ישראל”

לאחר שפרעה קשה הלב צחק על יהוה ולעג לעם משה ואהרון חזרו מושפלים.

כשהם חזרו שוב אל פרעה, הם חזרו מוכנים וחזקים יותר.

הפעם, פרעה טעם טיפה מכוחו של אלוהם.

ראשית, משה הטיח את המטה לעיני פרעה והסריסים והמטה הפך לנחש.

פרעה לא מתרשם.

כשמשה השיט את ידו קדימה והיא נהפכה מצורעת עדיין לא חושש פרעה.

משה, הזהיר את פרעה הפעם הוא דיבר לא כמו אדם חסר ביטחון וכבד פה, הוא דיבר כמנהיג.

פרעה קשה הלב אינו נכנע.

היום בבוקר, קמתי מריח מוזר מהיאור.

החלטתי לצאת מהצריף שבו אנו ישנים ולהתקדם לכיוון היאור…

כשהגעתי, הייתי מופתע לגלות שהיאור התמלא בדם!

ישר עלתה בי המחשבה, איך משפחתי תוכל לחיות ללא מים, ועמי?

החלטתי לנסות וללגום מן הדם והפלא ופלא, אני שותה מים!

לא רחוק ממני, מצרי אחד שלגם מן המים ירק מפיו דם. הייתי מופתע מאוד, אך זה לא שינה לי, מיהרתי לאסוף מים בקנקנים למשפחתי.

זקני השבט, הודיעו בכפר שיהוה אחראי למכה הזו, והוא החליט להעניש את המצרים ולהושיענו מהעבדות. ושליחיו? משה והאהרון כמובן.

הבנתי שכוחו של יהוה לצידנו. אך הבשורות הפחות טובות הן, שפרעה קשה הלב ממשיך בדעתו ואינו משחרר את עמנו.

כל יום, עוד ועוד מכות

צפרדעים בלי סוף בכל מקום מקרקרים ומשגעים את המצרים ופרעה? לא נכנע

כינים בכל מקום, המצרים המפונקים, סובלים מאוד! ופרעה? לא נכנע

ערוב, חיות טרף מתאגדות נגד פרעה, פרעה מבטיח שחרור ומפר את ההבטחה.

דבר, הבקר והחיות מתות. פרעה לא מסכים ועמנו עדיין עבדים

שחין, המצרים מתגרדים עד דם, ופרעה מתחזק בדעתו. לא מסכים לשחרור

ברד, גושים ענקיים של ברד ואש על המצרים. פרעה שוב מבטיח לשחרר את העבדים בתנאי שהמכה תיפסק ושוב מפר את ההבטחה.

ארבה, מכסה את כל שדות המצרים, מחריב את היבול. פרעה שוב מסכים לשחרר את העם, אך לאחר סיום המכה, הוא מתחרט.

ה’ מצווה את משה להחשיך את כל מצרים. לאחר מכת חושך פרעה הסכים לשחרר את עמנו אך דרש את הבקר. משה סירב.

ה’ לא מזהיר את פרעה, ופורץ במכה הקשה, והחמורה ביותר מכת בכורות.

כל בכור מצרי נהרג. המכה טלטלה את מצרים, ופרעה משחרר את עמנו, יחי יהוה ומשה השליח המנהיג!