חלקיו של בקע ים המלח

1.כל חלק וחלק של בקע ים המלח שונה זה מזה בתנאי הטבע שבו. בחלק הצפוני (העליון, הגבוה יותר) של הבקע, קריר וגשום בחורף, וככל שמדרימים (יורדים ללמטה, לכיוון דרום, לכיוון הנגב) חם ויבש יותר, יורד פחות גשם. מקורות המים דומים לחלקי הבקע: בצפון יש שפע, הרבה מים וככל שמדרימים מספר מקורות המים הולך ויורד. בגלל התנאים שסיפרנו עליהם, מספר היישובים בחלק הצפוני והעליון גדול יותר, וכך גם מספר האנשים שגרים בכל יישוב (צפיפות האוכלוסייה).

2.הרבה מהאנשים שגרים בבקע עובדים בתחום החקלאות, התיירות וקצת מפעלים שקיימים שם. בחלקים גדולים של בקע ים המלח מתמודדים האנשים עם בעיות במציאת עבודה, תשתיות (חשמל, מים וכד’) וקבלת שירותים כמו בית חולים, בתי ספר, תחבורה ועוד. המצב קשור לכך שזה בוא אזור שוליים- אזור שנמצא רחוק ממרכז הארץ והכלכלה שמרוכזת בעיקר במרכז.

3.לאורך רבים מחלקי הקטע עובר הגבול בין ישראל לירדן. מדרום (בתחתית) לעמק המעיינות ועד אמצע ים המלח, זהו שאין עליו הסכמה. כדי לקבוע איפה עובר הגבול צריך לחתום על הסכם בין ישראל, ירדו והרשות הפלסטינאית. מאמצע ים המלח ועד אילת, זהו גבול קבוע ומוסכם בין ישראל לירדן.

.באזורים שקרובים לגבול יש אפשרות להגדיל את ההזדמנויות החברתיות וההזדמנויות ליצירת מסחר  וכלכלה של שתי המדינות- ישראל וירדן.  כך, למשל, יש בגבול שבין ישראל לירדן שלושה מעברי גבול: מעבר יצחק רבין, מעבר גשר אלנבי ומעבר נהר הירדן. בנקודות המעבר בין המדינות  עוברים תיירים וסחורות שעוזרות למדינות.