פרה שומרת שבת

בתקופת חכמינו זיכרונם לברכה היה איש צדיק אחד שהייתה לו פרה

הייתה הפרה עובדת בשדה וחורשת ביום ראשון,

ביום שני, ביום שלישי, ביום רביעי,

ביום חמישי וביום שישי

אבל ביום שבת הייתה הפרה נחה ממלאכה.

עברו ימים, הצדיק ירד מנכסיו ונאלץ למכור את הפרה שלו לגוי.

הוציא הגוי את הפרה שלו כדי שתחרוש את השדה.

חרשה הפרה את השדה ביום ראשון, חרשה ביום שני, ביום שלישי,

ביום רביעי, חמישי ושישי.

אבל ביום השבת לא הסכימה הפרה לעשות מלאכה.

הכה אותה הגוי והיא המשיכה לשבת ולא הסכימה לחרוש.

המשיך הגוי להכות אותה אך הפרה לא הסכימה לעשות כל מלאכה

ולא זזה ממקומה.

חזר הגוי לצדיק מוכר הפרה, ואמר לו:

קח בחזרה את הפרה שלך.

שישה ימים היא עבדה יפה והיום הוצאתי אותה לחרוש ובמקום לעבוד היא יושבת

ולא מסכימה לעשות כל מלאכה.

הכיתי אותה ולא הועיל כלום”

הבין הצדיק שהפרה שלו הייתה רגילה לנוח ביום השבת ולכן אינה עושה מלאכה.

הלך הצדיק אל הפרה ולחש לה באוזן כך:

“אוי פרה כשהיית אצלי היית נחה בשבת ועתה נאלצתי למכור אותך לאיש זה,

בבקשה קומי וחרשי”

מיד נעמדה הפרה והתחילה לחרוש.

שאל אותו הגוי:

אמור לי מה קרה כאן? האם כשפת את הפרה?

לא אוותר עד שתגיד לי את האמת!!!

סיפר לו הגוי מה אמר לפרה.

שמע הגוי נבהל והזדעזע ואמר לעצמו כך:

“מה פרה זאת, שאין לה לא דעת ולא תבונה הכירה את בוראה ואני שבראני הקדוש

ברוך הוא בצלמו ובדמותו ונתן לי דעה ובינה לא אכיר את בוראי?”

מיד הלך והתגייר וזכה ללמוד תורה

ומאז נקרא רבי “יוחנן בין תורתא”