מעשה ברוריה

בפרק הראשון של מסכת עבודה זרה מסופר על סדרת אירועים שהביאו לרדיפת ר’ מאיר על־ידי השלטון הרומאי- ומשום כך הוא נאלץ לברוח לבבל:

הגמרא נותנת שני הסברים לבריחה זו:

. 1 “קם ערק, אתא” או מפני הסתבכותו של ר’ מאיר עם השלטונות, כפי שתואר קודם לכן.

. 2 או מפני “מעשה דברוריא” מהו ‘מעשה דברוריה’? זאת הגמרא נמנעת מלפרט.

מי שעשה זאת במקומה (במקום הגמרא), מאות שנים אחר כך, הוא רש”י:

שפעם אחת ליגלגה על שאמרו חכמים ‘נשים דעתן קלות הן עלייהו’, ואמר לה: ‘חייך, סופך להודות לדבריהם’, וצוה לאחד מתלמידיו לנסותה לדבר עבירה. והפציר בה ימים רבים עד שנתרצית, וכשנודע לה חנקה עצמה, וערק ר’ מאיר מחמת כיסופא.

התייחסות לברוריה והשפעותיה על ימינו

לנוכח התמורות במעמד האישה בחברה היהודית בפרט ובחברה המודרנית בכלל, דמותה הנדירה של ברוריה – האישה היחידה שזכתה למעמד מקביל לתַנָאים – קיבלה תשומת לב מרובה, ואף שימשה כמודל חינוכי  במהפכת לימוד התורה על־ידי נשים, שהחלה להתרחש בעשרות השנים האחרונות.

בעיני בן דורנו נתפסת ברוריה ללא ספק כדמות חיובית למופת, אם מפני היותה אחת מחכמי התורה שבעל־פה, שדברים משמה הובאו להלכה, ואם מפני היותה אישה למדנית בצורה יוצאת דופן, המהווה סמל להצלחה נשית בעולם התורה.