יום ו’ 12.3.1105

היום בבוקר האפיפיור דיבר אל כל הכפר שלנו הוא הכריז שמי שמעונין לצאת לקרב יקבל שטח גדול מאוד, זה יכול לעזור לי מאוד בהתחשב במצב הכלכלי שלי, אבל אני חושב על משפחתי. איני מאמין במלכות שמים, ואם אני לא יחזור מהקרב אשתי ושלושת ילדי לא יוכלו להתקיים. אשתי עוזרת לי מאוד בכל ענין החקלאות.

יום שבת ה-13.3.1105

החלטתי לצאת לקרב אין לי ברירה, האבירים באים מדי יום ולוקחים מיסים, לוקחים כסף שאין לנו. מה אני אקח איתי? אין לי ניסיון בקרב ואין לי מספיק כסף לציוד אני צריך לראות מה אני אעשה…

יום ראשון ה-14.3.1105

אמש אני הודעתי לאשתי וילדי שאני יוצא לקרב. לקחתי מעט כסף, גידולים, חרב מעץ שיצרתי וכמה שמיכות ומעילים. אני חייב להשיג תרופות אני חושב שאני אגנוב, אני אף פעם לא גונב אך אין לי ברירה. מעכשיו עד שנצא למלחמה אני רוב הזמן אתאמן ורק מוקדם בבוקר אני יעבוד בגינה.

יום ג’ ה- 16.3.1105

אתמול לא יכולתי לכתוב ביומן שלי.. הייתי עסוק, התאמנתי ועבדתי לא עצמתי עין. לפני מספר שעות יצאנו לדרך. כרגע עצרנו לזמן מה כדי לשתות ולנוח מעט. ממש קר כאן ואני לא יודע את הדרך אני פשוט הולך אחרי אחד האבירים. נשאר לי אוכל אך אני לא חושב שהוא יספיק לי להרבה זמן, לפחות הבאתי מעילים ושמיכות כי התחיל לרדת גשם. אני לא מפסיק לחשוב על משפחתי !! אם אני אספיק אני אכתוב ביומן בערב.

יום ד’ ה-17.3.1105

בצהרים אנחנו עברנו הר עצום היה קשה מאוד. אנחנו ניסינו לגנוב מאיזה כפר שהיה מתחת להר אוכל אך לא הצלחנו וכמעט נתפסנו. אני רעב אני לא יודע אם לאכול מהאוכל שלי או שאני צריך לשמור אותו למאוחר יותר אני לא מפסיק לחשוב על משפחתי. אומנם לא היה קשה עד עכשיו אבל היו שני איכרים שהתייבשו ועוד ארבעה שלא יכלו להמשיך אני לא יודע ממש מה הסיבה אולי הם נדבקו במחלה מסוימת. מזל שהבאתי תרופות.

יום ה’ ה-18.4.1105

אני ממש מצטער שלא כתבתי כבר חודש אבל היה קשה בחודש האחרון אני אספר לך. אנחנו הגענו לישראל והמוסלמים היו בשטח הזה הייתה מלחמה גדולה מאוד וקיבלנו חלק מהשטח. 1

יום ו’ ה- 19.4.15

אתמול שכחתי לספר שהמלך חילק את השטח ובכל שטח בנו מבצר אני גם הייתי צריך לבנות מבצר, אני לא מאמין שיצאתי בשלום, הייתי בטוח שאני עומד למות!!

הסוף!