עבודה בהיסטוריה – מיכאלאנג’לו

הקול האישי של יאיר:

אני בחרתי במיכאלאנג’לו מפני שהוא דמות ממש מעניינת ומסקרנת ואני אישית מעריץ אותו במיוחד. מיכאלאנג’לו הוא כל כך כישרוני והוא גם אמן מדהים. אני במיוחד אוהב את היצירה המפורסמת שלו “דוד” שהיא יצירה מאוד מדויקת ומאוד יפה שממחישה את גוף האדם הצורה כמעט מושלמת. מה שנגע בלבי במיכאלאנג’לו זה שהוא אף פעם לא מוותר למרות שבתקופתו האומנות לא הייתה פופולרית ולא נחשפו אליה אנשים רבים. הוא יכל להיכשל אבל הוא לא נכשל אלא הצליח בגדול. הדברים שלקחתי מהדמות לחיי הם:

1.את היכולת לא לוותר גם אם קשה וגם אם אתה חושב שאין סיכוי שמשהו יצליח לנסות בכל זאת.

2. בנוסף אני לוקח את הכישרון ואת הדבקות במטרה שהיה לו כדי להמשיך ליצור תמיד אומנות כה יפה וטובה.

הקול האישי של סער:

אני בחרתי במיכאלאנג’לו מפני שאני לא מכיר את הדמות הזאת ורציתי להכיר אותו יותר לעומק. לאחר שחקרתי עליו הבנתי שהוא בן אדם בעל כשרונות רבים. הבנתי שהוא אדם שלא משנה כמה דברים רעים יקרו הוא לא יפסיק לעשות את מה שהוא אוהב לעשות. מיכאלאנג’לו היה פסל מדהים למרות שהאומנות בתקופתו לא הייתה מפותחת יותר מידי וזה הדבר שהכי נגע ללבי במיכאלאנג’לו מפני שהסיכויים היו שהוא לא יצליח בתחום הזה ולמרות זאת הוא לא הפסיק לעסוק באומנות ובסוף הוא נהיה אחד הפסלים הגדולים בהיסטוריה. הדברים שלקחתי מהדמות לחיי הם את היכולת לא לוותר וגם אם אתה חושב שאין סיכוי שמשהו יצליח לנסות לעשות אותו בכל זאת. בנוסף אני לוקח את הדבקות במטרה שהיה לו.

הקול האישי של פלג:

אני בחרתי לחקור את דמותו של מיכאלאנג’לו, מיכאלאנג’לו היה איש משפיע ומוביל אשר שינה את המבט על האומנות בחיינו.

בחרתי בדמות זאת מפני שלדעתי מיכאלאנג’לו היה איש מיוחד, אהבתי את האופן שבו הוא חיי ואת איך שהוא פעל, אחת התכונות שבגללה בחרתי בו היא דבקות במטרה, מיכאלאנג’לו לעולם לא וויתר עד שהשיג את מבוקשו מה שלדעתי חשוב מאוד בתור תכונה.

אני אקח ממיכאלאנג’לו את המנהיגות, את היושר ואת הרצון להצליח לחולל שינוי ואני מאמין שכל אחד צריך את התכונות האלה אחרת החיים שלו יהיו קשים ומסובכים.

מיכאלאנג’לו נולד בתאריך 6.3.1475. מיכלאנג’לו נולד בקפרזה. כשהיה מיכלאנג’לו בן שש נפטרה אמו. מה שהוביל בסופו של דבר את משפחתו לעבור לפירנצה. עוד בהיותו נער רצה לעסוק באמנות, ולמרות התנגדות אביו יצא מיכלאנג’לו ללמוד אצל האמן גירלנדיו שהיה צייר ידוע בעיר פירנצה. לאחר שנה בסדנתו של גירלנדיו, שם התנסה באמנות הפרסקו, עבר ללמוד אצל ברטולדו די ג’ובאני בגן הפיסול שהקים לורנצו דה מדיצ’י, וכתוצאה מכך הפך לבן חסותו וגר בארמונו. בתקופת שהותו בארמון נחשף למיטב המשוררים והפילוסופים של תקופתו, ולמד על התרבות היוונית והרומית מאנשי האקדמיה האפלטונית, שנהגו להיפגש בארמון מדיצ’י. עם פטירתו של לורנצו בשנת 1492 עזב מיכלאנג’לו את הארמון אך שמר אמונים כל חייו לבית מדיצ’י. מיכלאנג’לו מעולם לא מכר את יצירותיו הראשונות, ודאג לכך שתמיד יהיו תלויות על קירות ביתו. ב-1496, בגיל 21, הגיע לרומא, שם יצר את פסליו הראשונים. אחד המפורסמים שבהם נקרא “פייטה” (רחמים), פסל המדונה המחזיקה בזרועותיה את גופתו של ישו לאחר שהורד מהצלב. ייחודו של הפסל הוא באנטומיה המדויקת שהפגין בפיסולו של ישו ובמבטה המהורהר של המדונה.

לאחר שהונח הפסל במקומו שמע מיכלאנג’לו אנשים מדברים על כך שכריסטופורו סולארי פיסל את הפייטה. מתוך זעם הוא חרט על הפסל את המשפט מיכלאנג’לו בואונרוטי מפירנצה פיסל. לאחר מכן נשבע כי לעולם לא יחתום שוב על שום יצירה מיצירותיו, ואכן, ה”פייטה” היא יצירתו החתומה היחידה של מיכלאנג’לו. באותן שנים פיסל גם את “בכחוס”, אל הפריון והיין. יש הטוענים כי דמותו השאננה והמעט מתנשאת של בכחוס באה לבקר את הלך הרוח המסוכן של רומא באותה העת.

מיכאלאנג’לו היה צייר, פסל, משורר, מהנדס ואדריכל בשל כך השפעתו על בני זמנו ועל האמנות בכלל הייתה גדולה מאוד. את פסליו הוא פיסל בפטיש ואיזמל והגיע לרמת דיוק שלא תאומן בפרטים. מיכאלאנג’לו בילה ארבע שנים בפירנצה כשהוא כבר פסל ידוע ומבוקש. באותן שנים פיסל את “דוד”, שהפך לאחד מסמליה של העיר. תוך כדי פיסול “דוד”, הוא גם צייר את “המשפחה הקדושה”, הציור הראשון שאותו מכר. יצירה זו היא הצעד הראשון שלו בתחום הציור והיא זו שפתחה לו את הדלת לציור ותכנון פרסקאות, כמו אלו שבתקרת הקפלה הסיסטינית וה”רוחצים”.

הסיכון הראשון שמיכאלנג’לו לקח הוא שעבד בפיסול ובציור שהעבודה הזו לא הייתה כל כך מקובלת בימים ההם ובשל כך הוא היה יכול לא להצליח ולא להרוויח כסף. הסיכון השני שמיכאלאנג’לו לקח הוא שכשהתחיל לעבוד כאמן הוא היה מאוד צעיר ובלי הרבה ניסיון ואנשים היו יכולים לנצל את החולשה הזאת ולהוריד לו את הביטחון.

הסיכוי הראשון שמיכאלאנג’לו לקח הוא שיכל להשיג תהילה כסף והרבה מאוד דברים בעקבות זה הוא יהיה עשיר ומפורסם מאוד. הסיכוי השני שמיכאלאנג’לו לקח הוא שהיה בעל כישרון רב והוא היה מצליח לעשות הרבה דברים שמביאים המון כסף ובנוסף אנו חושבים שהיה מצליח לפתוח את העולם לדרך חיים חדשה (כפי שעשה).

אחד הערכים שמיכאלנג’לו הקפיד לשמור עליו זהו שמירת אמונים, כבר כאשר היה ילד שמר אמונים למקום שממנו בא וגם כאשר לורנצ’ו דה מדיצ’י (אשר לקח אותו תחת חסותו) מת הוא שמר אמונים לביתו. לדעתנו מיכאלנג’לו היה מגיב לתופעה בחיינו של תיעוד כל רגע בחיים שלנו כך: הוא היה חושב שצריך לצייר את הרגעים הכי מאושרים ולא כל רגע מאושר, שצריך לעזוב קצת את המצלמה ואת המכשירים הניידים ולהיות אנחנו עצמנו ולחיות את הרגע ולא לחשוב איך אחרים יגיבו.                                         

הרפלקציה של יאיר:

אני נהנתי מאוד לעבוד עם חברי לקבוצה מפני שעבדנו בשיתוף פעולה ולכל אחד היה מקום כדי להביע את הדעה שלו. היה לי קצת קשה למצוא פרטים על הסיכונים והסיכויים כי הם לא כל כך היו מפורטים. היה לי קל לעשות את הקול האישי מפני שאני לא טוב כל כך בלחפש ממש לעומק במקום מסוים שנותנים לי, אני מעדיף לחפש במקורות יותר מגוונים כלומר אני מעדיף שיהיה לפני את כל האינטרנט מאשר שיהיה לפני רק סרטון ומאמר למשל.  אני חושב שמה שתרמתי הוא משמעותי לעבודה מכיוון שאני הרגשתי שאני עוזר לקבוצה שלי וגורם לעבודה להיות טובה יותר. לפי דעתי עבודה זו היא חשובה כי היא גורמת לנו לפתח את החשיבה שלנו, לפתוח דלתות חדשות ולדעת דברים שלא ידענו את פירושם לפני. לפי דעתי עבודה מסוג זה היא עבודה מעניינת ושונה מהרגיל בכך שהיא מלמדת אותנו איך לעבוד עם עוד אנשים שיש להם דעות ודברים להוסיף. דעתי לגבי בחירה ולקיחת אחריות בעבודה היא חשובה מאוד ולכן אני חושב שהיא מתאימה לי מפני שהיא עוזרת לי לפתח את האחריות שבי ואת הבחירות שאני עושה במצבים כאלה ואחרים.

אני רוצה להוסיף שבעבודה היה כיף מאוד לחקור על מיכאלאנג’לו מכיוון שזה היה מאוד מעניין לדעת מה הוא עבר בתקופה הזו ואיך הוא עבר את כל מה שעבר והפך להיות אומן מוערץ ומוכר. ובגלל סיבה זו העבודה הזאת עניינה וסקרנה אותי מאוד.

הרפלקציה של סער:

אני מאוד נהניתי לעבוד עם יאיר ופלג מפני שהיה בינינו שיתוף פעולה ועבודת צוות. לא היו בינינו וויכוחים בכלל וחילקנו את זמן העבודה שלנו כך שנספיק לעשות הכל כמו שצריך.חילקנו את העבודה לחלקים וכל אחד עשה חלק שונה וכשכל אחד סיים לעשות את חלקו שלח למייל שלי ואז צירפתי את כל החלקים ביחד וכך סיימנו את העבודה יותר מהר ועשינו את כל החלקים של העבודה באותו זמן.אני חושב שמה שתרמתי הוא משמעותי לעבודה מכיוון שאני הרגשתי שאני עוזר לקבוצה שלי וגורם לעבודה להיות טובה יותר. לפי דעתי זה שעבדתי עם חברים קרובים שלי נתן לי יותר ביטחון עצמי ויותר אומץ להגיד מה שאני חושב ואת הדעה שלי ואני חושב שזה נכון גם לגבי יאיר ופלג. אני חושב שהעבודה הזאת פתחה לי עולם שלם שלא הכרתי לפני ולימדה אותי הרבה דברים שלקחתי לעצמי. העבודה הזאת עזרה לי להכיר את חבריי יותר לעומק מאשר איך שהכרתי אותם לפני, היא עזרה לי להבין מה הדעות של חבריי בנושאים מסויימים והבנתי שיש הרבה דברים שדומים ביני לבינם.

הרפלקציה של פלג:

העבודה הייתה מאוד מעניינת, אני וחבריי לקבוצה מאוד נהנינו לעבוד יחדיו ולעלות רעיונות ובסוף להגיע לתוצר הסופי.