עבודת שורשים

פרק ראשון: תעודת זהות

עבודת שורשים

שם פרטי: אריאל יונה

פרוש השם אריאל: השם אריאל מורכב מצירוף המילים “אריה ו-“א-ל” האריה הוא סמל לאומץ, לכוח ולגבורה ו א-ל הוא לשון חוזק.

משמעות השם:השם אריאל מוזכר שלוש פעמים בתנ”ך

בישיעיהו כ”ט,א מוזכר ככינוי לעיר ירושלים,ביחזקאל מ”ג ט”ו מוזכר ככינוי למזבח ובשמואל ב כ”ג,כ נראה שמשעות השם אריאל היא עצמה וכח

מי בחר אותו?: אמא ואבא

מדוע השם הזה נבחר?: כי הוא בעל משמעות חזקה וההורים אהבו את השם.

על מי השם שלי ניתן: בחירה של אמא ואבא ( לא של מישהו מהמשפחה)

האם היו שמות אחרים אפשריים ואם כן- מה הם?: היה התלבטות בין שני שמות- עידו ואריאל.

האם הוא שם עברי או לועזי? שם עברי.

כיצד הגיבו בני המשפחה לשם: אני הייתי הבכור וכל המשפחה המורחבת אהבו מאוד את השם.

האם יש לך שם נוסף? לא

האם יש לך כינוי?: כן- “פשוש”

מה משמעותו של הכינוי?: ציפור

האם יש סיפור סביב שמך?: לא

האם שמך מתאים לך?: לדעתי לא

שמות ההורים: אביבית, משה
שמות האחים: הילה ודניאל ( דניאל-בן, הילה- בת)

תאריך לועזי: 28.7.2005

תאריך עברי:  כ”א בתמוז

אירועים חשובים בחיי:

1.עלייה לכיתה א תשע”ב 2011

2. הולדת אחי הקטן בתשע”ז 2016

פרטים מזהים: אני בגובה ממוצע, עניים חומות, ריסים ארוכות ,שיער חום כהה.

שעות הפנאי:

מהם התחביבים שלי: ספורט: ריצה, כדורגל, רכיבה על אופניים, כדורסל

נגינה על פסנתר.

X-BOX FIFA

ספורט: בגיל 5

שיחקתי בעבר בקבוצת הכדורגל של ביתר ירושלים

נגינה על פסנתר: תחילת כיתה ד”

מה הסיבה: גורם לי לכיף ותורם לי להנאה וביטחון

האם יש תחרות: לא

חלק שני:

שאלות לשאול את ההורים:

• משפחה מכורדיסטן,,
• לא היו
• כיהלי
• הכירו באוטובוס נישאו לפני 13 ב-2004
• אחים של אמא 3 אחים נולדו בירושלים
• עברית2
• אמא- סיעת לרופא שיניים, תחביבים-ספורט, ריקוד,קריאה,
• אבא- נהג אוטובוס אגד, תחביבים- ספורט, לבשל
• בית ספר תיכון אמא: מכללה למנהל
• אבא: רנה קסין
• לא למדו באוניברסיטה
• חברים של אבא- ירון, אלון, יאיר, יניב, דודו, ניר
• חברות של אמא-שרונה, אושרת, טלי,מירב, יעל, אייל
• לא
• מאחלים לי לשנת המצוות: בריאות אושר, הצלחה בלימודים ,
• לזכות למצוות ומעשים רבים, ואריכות ימים!!

חלומי להתקדם בנגינת פסנתר ולרכוש פסנתר כנף מיקצועי!

פרק ג- “ארץ המוצא- מאין באה משפחתי?

ההורים של הורי נולדו בישראל, הסבות והסבתות של הורי עלו ממצרים, טורקיה, כורדיסטאן ופרס ביחד עם הוריהם כלומר אני דור חמישי בארץ ( דור שלישי שנולד בארץ)

• סבא של אבי מצד אמו הגיע בהיותו בן 12 יחד עם הוריו מאלכסנדריה שבמצרים ברגל ועל חמורים בסביבות שנת 1927 לירושלים בתקופת השלטון הבריטי בארץ לשכונת גבעת שאול ובהמשך עברו לשכונת סוכת שלום במרכז העיר. בהיותם באלכסנדריה חיו בקרב הקהילה היהודית שהייתה רב גונית ובה היו משכילים ובעלי מקצועות חופשיים, בעלי מלאכה ובנקאים ומצבם הכלכלי היה טוב. שפתם שם הייתה ערבית  ויחסיהם עם השכנים הלא יהודים היו טובים מאד.

• סבתא של אבי מצד אמו עלתה לארץ בהיותה בגיל 10 יחד עם הוריה בשנת  1925 מאורפה שבמזרח תורכיה בתקופת השלטון הבריטי בארץ לשכונת גבעת שאול שבירושלים ובהמשך עברו לשכונת סוכת שלום שבמרכז העיר. את העליה מתורכיה לארץ עשו ברגל ובאמצעות חמורים דרך סוריה ולבנון ובדרך היו צריכים להתמודד מול כנופיות שודדים. בהיותם גרים באורפה חיו בשכנות טובה עם תושבי המקום, הם דיברו שם ערבית וקיימו קשרי תרבות הדוקים עם היהודים הכורדים ההררים שבאזור. במהלך שנות ה20 נכבש האזור בידי היוונים ורבים מבני הקהילה עלו לארץ.

• סבא וסבתא של אבי מצד אביו עלו לארץ לקראת סוף שנות ה20 בזמן השלטון הבריטי בארץ בהיותם בגיל 15 בערך. הם עלו מהעיר זאכו שבכורדיסטאן עם הוריהם באמצעות חמורים והתמודדו בדרכם עם כנופיות שודדים רבות. הם הגיעו לארץ לירושלים לשכונת נחלאות שבקרבת שוק מחנה יהודה. בכורדיסטאן הם חיו בעיר זאכו והקהילה היהודית שם מנתה כ 2000 נפש חלקם היו עשירים גדולים בשל מקניהם הרב וחלקם עסקו במלאכות כגון:צורפים וסוחרים. הם התגוררו שם על גדותיו של נהר עם מים צלולים ונקיים שהיה מציף את בתיהם לעתים בחורף כשהיה עולה על גדותיו.יחסיהם של הקהילה היהודית עם השכנים הלא יהודים היו מצוינים בזאכו.

• סבא וסבתא של אמי עלו לארץ בסביבות שנת 1920 בתקופת השלטון הבריטי בארץ משיראז שבפרס יחד עם הוריהם במסע מתיש ומפרך על גבי חמורים דרך סוריה ולבנון. בדרכם ארצה נשדדו על ידי כנופיות בדרך וכספם, תכשיטיהם ובגדיהם נלקחו. הסבתא הגיעה לארץ בהיותה

בת 12 והסבא בהיותו בגיל 16.הם עלו כחמישים משפחות כולם לשכונת נחלאות שבירושלים .

בשיראז שהיא עיר בדרום מערב איראן חיו בקרב הקהילה היהודית והתפרנסו מתפירת מזרונים מצבם הכלכלי היה טוב ויחסיהם עם השכנים הלא יהודים היה טוב מאד.

גם סבא וסבתא של אמי מצד אמה עלו באותה עליה בשיראז וגם הם שוכנו בשכונת נחלאות שבירושלים

הסבות והסבתות משני הצדדים גם של אבא גם של אבא הכירו והתחתנו בסביבות גיל 18 בערך לאחר שעלו ארצה.

המשותף לכולם היה שהמניע לעליה לארץ היה רק מתוך אהבת ארץ ישראל והרצון לחזור ולחיות בארץ אבותנו הארץ המובטחת, חלקם וויתרו על שגשוג כלכלי ועל חיים טובים מאד שהיה להם בגולה רק בכדי לזכות לבוא וליישב את ארץ ישראל ארץ אבותנו.

סבא של אבי מצד אמו אף התגייס ללח”י ארגון שפעל להפלת השלטון הבריטי בארץ והיה מבוקש על ידי החיילים הבריטים שהיו מגיעים מידי פעם לחפש אותו בביתו.

היחסים בשנים האלו עם השכנים הערביים היו טובים. סבא וסבתא מצד אמי פתחו חנות מכולת בשכונת נחלות מתוך חצר ביתם וכך התפרנס

החיים של המשפחות שהגיעו באותה תקופה (שנות ה20 ) לארץ לא היו פשוטים כלל: בארץ היה עוני באותה תקופה, לא היה להם בבתים חשמל ולא מים בהמשך הייתה באר מים לכל משפחה בחצר אך בתחילה נאלצו לקנות מים בפחים ולסחוב אותם לביתיהם. את הבתים היו מאירים באמצעות מנורות נפט, את הבישולים היו עושים על גבי גחלים בתחילה (בהמשך על גבי פתיליות נפט.

את הבית היו מחממים באמצעות גחלים.

היה יום אחד בשבוע שהיה ידוע כיום כביסה מרוכז והיו מכבסים את הנבגדים בפיילה גדולה הכל בידיים ובלי כפפות כמובן.

מאכלים מיוחדים לארץ מוצאם היו:

ליוצאי כורדיסטאן:

קובה:(כל סוגי הקובה:חמו, חמוסטה, קובה נבלוסיה)

קאדה -(מאפה בצק ממולא בגבינה מלוחה) שאני אישית מאד אוהב

אורז חמוץ ועלי גפן ממולאים באורז

ליוצאי אורפה:

קישואים ממולאים ברוטב שזיפים (מחשי)

בצלים ממולאים, כרוב ממולא

צלי בשר על לוביה.

ליוצאי שיראז פרס:

גונדי,כפתה ברנג’י,פלו,והרבה סלטים עם ירקות ירוקים.

פרק ד- משפחתי ומסורת ישראל

-שבת: עם כניסת השבת כולם מאורגנים, אחרי מקלחת ומלובשים, אמא מדליקה נרות שבת, אני ואבא הולכים לבית הכנסת (אנו שומרים שבת). כשאנחנו חוזרים מבית הכנסת השולחן ערוך לסעודת ליל שבת עם צלחות וכוסות מהודרות, כוס יין לקידוש מיוחדת העשויה מכסף.

אנו מתחילים בזמירות “שלום עליכם…” ו”אשת חייל” ועורכים קידוש  כהלכתו שלאחריו אנו סועדים בדרך כלל סעודת דגים המבושלים ברוטב פיקנטי: דג סלומון, טונה, לוקוס, קוד ועוד…

למחרת אחרי תפילת שחרית אנו עורכים סעודה שניה של שבת בדרך כלל חמין חיטה בסגנון מרוקאי ובצהרים עורכים סעודה שלישית בדרך כלל אחרי תפילת מנחה ובמהלך היום מטיילים קצת ונחים.

אבי הולך לבית הכנסת  לכל תפילות השבת ואני משתדל ללכת איתו.

כמו כן אנו נוהגים לקיים את כל חגי ישראל כהלכה עם תפילות בבית הכנסת, סעודות בביתנו ופעמים רבות מארחים חברים ומשפחה.

-ימי הולדת אנו נוהגים לחגוג בחיק המשפחה בדרך כלל יוצאים למסעדה וכמובן גם בבית לעתים מזמינים גם חברים ואת המשפחה המורחבת.

אנו חוגגים באווירה משפחתית חמה עם בלונים, מתנות,וכמובן עוגה (אין חגיגה בלי עוגה).

פרק שביעי –”אני וארצי”

הכותל המערבי:

הכותל המערבי הוא הקיר של החומה המערבית שהקיפה את חצר בית המקדש. חומה זו נבנתה בידי במלך הורדוס על גבי חומות בית המקדש הראשון, חומה זו שרדה ולא חרבה בזמן חורבן בית שני. לאחר שהחריב את מתחם בית המקדש שעל הר המוריה הקים המלך הורדוס ארבע קירות תמך והכותל המערבי הוא קיר התמך ששרד. הכותל המערבי הוא הארוך  מבין הכתלים אורכו כ-  488 מטרים, גובהו המקורי ככל הנראה היה כ-30 מטרים מעל מפלס רחוב בימי בית שני. מקום בית המקדש שהיה בנוי על הר המוריה המקודש ליהודים ומעל הכותל הערבי. הכותל הפך למקום קדוש ביותר ליהודים וסמל הזדהות עם בית הקדש. אל הכותל עולים לרגל יהודים מכל רחבי העולם

כל השנה בשלושת הרגלים בפרט ( פסח, סוכות, שבועות). המבקרים בכותל נוהגים לשים בין האבנים פתקיות עליהם רשומות בקשות שונות. לפני קום המדינה היה כותל נושא למאבק בין יהודים לערבים שהתנגדו והפריעו ליהודים להתפלל שם. במלחמת ששת הימים ( 7.6.1967 ) שוחרר הכותל משליטת הירדנים על ידי הצנחנים, יום זה הפך היסטורי ונקרא יום שחרור ירושלים.

כיום נערכים בכותל טקסי בר מצווה, תפילות מיוחדות, טקסים ממלכתים ומסדרים צבאיים.

בחרתי בכותל המערבי משום שהוא נחשב למקום הקדוש ביותר לעם היהודי והוא השריד היחידי לחומת  בית המקדש שחרב ואילו מגיעים יהודים מכל רחבי העולם.