יומן מסע של ניקו

יום ראשון 2.2.1109

להיות איכר זה מאוד קשה, החיים לא טובים והמשכורת לא מועילה בכלל, ההוצאות גדולות כי יש לי שני ילדים קטנים .

היום שמעתי את נאום האפיפיור שביקש מאיתנו לצאת לקרב על ארץ הקודש ולשחרר את המקומות הקדושים , מיד החלטתי לצאת למסע כדי לזכות באדמות ,כסף ומעמד.

התכוננתי לדרך לקחתי בגדים סכין ,מעדר וטוריה והתחלתי בדרך לקרב.

יום עשירי למסע

פגשתי אנשים בדרך, שגם יוצאים לקרב והצטרפתי אליהם.

בדרך היה קשה : האוכל נגמר , לכן יצאנו לצוד נכנסנו לכפרים גנבנו אוכל ולפעמים תפסו אותנו ונאלצנו להילחם, חלק מהאנשים נפצעו ומתו.

הדרך ארוכה וקשה אף אחד לא יודע איפה נמצאת ארץ הקודש ,התבלבלנו בדרך, הדרך לא נגמרה.

חלק מהאנשים חלו , הדביקו זה את זה ולא יכלו להתקדם בדרך.

אחרי חודש

יצאנו מגנצא הלכנו ברגל דרך גרמניה ואוסטריה , כי לא היה לנו כסף לאוניות לכן הדרך שלנו הייתה הרבה יותר ארוכה והרבה יותר קשה

משם המשכנו מטורכיה קונטסנטינופול הקיסר שם ביקש שנעזור לו בקרב לכן הוא קיבל אותנו יפה ונתן לנו אוכל 

לא היה לנו כסף לאוניות ולכן ישבנו בנמל וחיכינו

מסע האבירים הגיע הכרנו אותם והם שילמו עבורינו על כרטיס ההפלגה, אבל לקחו אותנו בתור משרתים זה ממש לא שימח אותנו כי הבנו שהרבה כסף כבר לא יצא מזה.