אוגוסטוס קיסר

אוגוסטוס (Augustus 63 לפנה”ס – 14 לספירה), קיסר רומי ומהאישים הגדולים בתולדותיה. שמו היה גאיוס אוקטאוויוס, ואת התואר ‘אוגוסטוס’ (‘הגדול’, ‘הנשגב’) העניק לו הסנאט ב-27 לפנה”ס; כל הקיסרים ששלטו אחריו אימצו את התואר הזה. היה קרוב משפחתו של יוליוס קיסר, ולאחר שנרצח יוליוס קיסר (44) היה לבנו המאומץ ועפ”י צוואתו ירש את כיסאו. שמו הוסב ליוליוס קיסר אוקטוויאנוס. היו שביקשו לנצל את אוקטוויאנוס הצעיר (בהם קיקרו) והיו שהמעיטו בערכו (לונגינוס גאיוס קאסיוס ומארקוס יוניוס ברוטוס), אבל אוקטוויאנוס כלכל את מעשיו בתבונה ובהחלטיות. הוא סייע לסנאט להביס את מארקוס אנטוניוס ליד מוטינה (43 לפנה”ס), ומיד לאחר מכן אילץ את הסנאט למנותו קונסול. אוקטוויאנוס כונן קואליציה של דיקטאטורים עם אנטוניוס ולפידוס (הטריומוויראט ה-2), וה-3 חילקו ביניהם את שטחה המערבי של האימפריה. קאסיוס וברוטוס, נציגי הרפובליקאנים בסנאט, החזיקו בפרובינקיות המזרחיות. הטריומווירים יצאו להילחם ברפובליקאנים והרגו מאות סנאטורים ופרשים. שרידי הרפובליקאנים מצאו מיקלט בתחום שלטונם של קאסיוס וברוטוס ואצל סקסטוס פומפיוס, ששלט על נתיבי הים.

אוקטאביאנוס נקט בגישה ערמומית להבטחת שלטונו הוא דחה את הצעות הסנאט לקבלת דיקטטורה כדי לא לעורר את חשדותיהם של הרומאים אך הסכים להפוך למפקד הצבא והצי למשך עשר שנים ואף נבחר לקונסול מדי שנה כך שלמראית עין נראה שמבנה הרפובליקה נשאר ואוקטאביאנוס היה רק הפרינקיפס אך למעשה אוגוסטוס החזיק בידיו את כל הכוח הממשי. למרות זאת תקופת אוגוסטוס מאופיינת בצמיחה ושיפור רומא כמו גם צמיחה חברתית תרבותית. לא מאט אנשים עסקו בדמותו המרתקת של אוגוסטוס אך בעבודה זאת התייחס לארבע מקורות בלבד : סווטוניוס, טקיטוס, דיו קאסיוס ומונומנטום אנקורנום, בניסיון להבין איך כל מקור מתאר את דמותו של אוגוסטוס ולמה.