צוות 17 יוצאים לטייל

שלום לכולכם!

הספר הדיגיטלי הזה, הוא תוצר של רדיפה אחריכם לשלוח לנו אתר אהוב בארץ, כמה מילים עליו ותמונה שלכם.

הרעיון הוא להשאיר אצלנו משהו קטן מכל אחד ואחת מהצוות!

כל המקומות האהובים, כך שאם נחפש מקום לטייל בו בשבת, נוכל להכנס לקישור ולחפש משהו מגניב ומישהו שהיינו רוצים לפגוש.

גם יש פה המון תמונות שלנו שזה תמיד כיף!

מקוות שניפגש בכמה מהמקומות האלו ונעשה סבב מה נשמע.

אוהבות מאוד, עומר ונגה 3>

נעם (מכירים את אבא של יובל?) שטרן

האגם באודים:

לרכב על אופניים דרך החוף הירוק מתחת לכביש החוף, דרך השדות של אודים לכיוון שפיים.

בדרך רואים עצים, חול אדום, שדה תירס, פרדסים, דשאים מוצלים ומסילת רכבת שמשתלבת טוב עם הנוף.

מומלץ לרכב על אופניים ולהביא פק״ל קפה!

נוגה (רגע שניה) עומר נגב

תל גזר – מגדל המים ועין ורדה:

תל גזר – המקום הראשון שבו התגלה הכתב- לוח גזר שנמצא ביער של הישוב.

מגדל המים – נוף מאוד יפה! מומלץ להגיע עם מזמרה כי אני היחידה שעולה לשם ויש מלא קוצים.

עין ורדה – מעיין בקצה התל ששופץ לאחר מותו של איתי שטייינברגר ז”ל ע”י חבריו מהישוב ומהווה מקום להתקבץ בו בשבתות.

שלושת אלו הם המקומות האהובים עליי!

איך מגיעים? נכנסים לכרמי יוסף (זה חור, תחפשו בוויז), נוסעים ישר דרך השער עד לתל גזר, מי שירצה הכוונה מדוייקת יותר שיתקשר אליי 🙂

עידו (קפה שחור חזק) בכר

העלייה להר מירון:

אחד ההרים הגבוהים בצפון, חלק משביל ים אל ים.

משלב היסטוריה עם נופים מרהיבים על הגליל ועל לבנון.

דרכי הגעה – הגעה לצפת ומשם השילוט ברור 😉

נגה (🤷🏻‍♀) זיו

חרבת בורגין וחרבת עתרי בפארק עדולם:

אני מאוד אוהבת את השפלה הגבוהה, ואת העושר התרבותי והארכיאולוגי שבה. אלו שני אתרים יחסית מונגשים שקל לחוות בהם את זה וביקרתי בהם המון לאורך חיי.

חונים מתחת לחרבת עתרי, מסיירים בחורבה המלאה שרידים של בית כנסת, מקוואות, מערות קבורה, גתות, ואפילו מערכת מחילות תת קרקעית, שאפשר לזחול בתוכה ולדמיין שאתם בר כוכבא. לאחר מכן ממשיכים בשביל לכיוון חרבת בורגין. בחרבת בורגין המסלול מונגש יחסית, הוא עובר במערת קבורה מימי בית שני, שרידי ביצורים, חללים תת קרקעיים ששימשו כמערכות מסתור, חללי אחסון, בורות מים, מתקנים חקלאיים ושרידים של מבני מגורים.

אפשר להקפיץ מכוניות לחניון של חורבת בורגין.

אם אתם באים, תקפצו לקפה!

עומר (לחצ”בית) קינן

שמורת הטבע יהודיה:

נחל מקסים ביופיו בין הגולן לכנרת.

מומלץ לבקר בימי הקיץ (תזהרו המים קפואים!)

איך מגיעים? אני לא מגיעה לשום מקום בלי וויז (חוץ מלגנצו)

אביטל (אני צריכה מתנדב) בשן

מעין הקשתות באום אל קנאטיר:
על המורדות המזרחיים של נחל סמך, למרגלות היישוב נטור, נובעים מי המעיין עין א-סופירה.

בתקופה הרומאית והביזנטית היה כאן בית מלאכה שעסק בייצור פשתן. לצורך הייצור נדרשו מים רבים ולכן נאגרו מי המעיין בבריכות מאורכות. מעל שתיים מהבריכות נבנו קשתות מרשימות, ששרדו עד עצם היום הזה, והן מושלמות ומרשימות. מימין לצמד הבריכות שתחת הקשתות ישנן בריכות רדודות.

באתר ישנו גם בית כנסת עתיק יומין שעבר בשנים האחרונות שחזור מטורף, הסתיים ממש השנה (2018) ואפילו ביבי הגיע לביקור לאור המאורע.
מקום מבודד עם נוף יפייפה והכי חשוב צמוד לבית, כל מי שמגיע לבוא לבקר!

נעם (גולני שלי) שלמון

ירדנית.

אין לי מורק פשוט המקום הכי כיפי שיש!

שתדעו, זה החלק של הירדן שיוצא מהכנרת וממשיך דרומה, אכן מקום מדהים לשכשך בו וגם לזולה!

ניקול (במטבח זה הכל) סקיר

הכינרת:

הכינרת היא אחד המקומות היותר אהובים עלי בארץ גם ביופיה וגם ברוגע שהיא משדרת – ההרגשה שם שהזמן לא עובר ותמיד כשבאלי לנוח אז אני נוסעת עם חברים או משפחה לחופי הכנרת ועושים שם קמפינג כזה של סופש.

יובל (אני צריכה חוגד) בירן

זיכרון היא אחת המושבות הראשונות שהוקמו בארץ. קצת היסטוריה משפחתית…

המשפחה של סבא שלי היו מבין מקימיה של זיכרון. אמא של סבא שלי, טובה ז”ל, עלתה כשהייתה צעירה יחד עם משפחתה בשנת 1882 מרומניה (בעלייה הראשונה). הוריה, רבקה וטוביה לייטנר וארבעת ילדיהם התיישבו מול בית אהרונסון, במקום שנקרא לימים “חצר לייטנר” ונמצא בבעלות המשפחה שלי (כיום נמצא במדרחוב של המושבה ומול מוזיאון ניל”י). המשפחה עסקה בפיתוח המושבה ובפעילות במחתרות. שלושת האחים של סבתא רבה שלי (היו לה שני אחים גדולים, יוסף ויומא זכרונם לברכה ואח קטן, חיליק יבדל לחיים ארוכים) והיא עצמה לחמו בפלמ”ח והיו חלק מפעילות ניל”י.
אני מאוד אוהבת את המושבה ובייחוד את המדרחוב במרכזה. לפחות פעם אחת בשנה אנחנו נפגשים כלל המשפחה המורחבת, עושים אזכרה לכל מי שכבר איננו מהמשפחה, מסתובבים במושבה ומקנחים במפגש בבית של חיליק, דוד של סבא שלי (מיקירי זיכרון). זיכרון היא מקום עם הרבה שקט ורוגע ונוף מרהיב אל הים. הוא מזכיר לי בעיקר משפחתיות ואת ההיסטוריה של המשפחה שלי האישית ושל המדינה בכלל.

לב (כאן אנחנו חמ”ן) פטרוב

יד קנדי:

אנדרטה שיש ממנה נוף מאוד יפה להרי ירושלים.

זה אתר הנצחה לנשיא ארצות הברית ג’ון פ. קנדי, שהוקם באזור עמינדב בהרי ירושלים.

איתמר (לוכד העכברים) לוקצקי

עין אביאל:

אפשר לחפש בוייז, זה 2 קילומטר של מסלול, החנייה היא בערך באמצע שלו, וכדי להגיע אליו צריך לעבור נחל קטן.

המעיין נמצא על נחל תנינים באזור רמות מנשה.

קמ אחד ימינה מתחבא מפל קטן וחמוד בתוך שוחה יפה משיחים.
קמ אחד שמאלה הנחל מתרחב ויש מקום לשחות!

רועי (חמידות אין קץ) ריפשטיין

מקורות הירקון:

מאז שאני ילד קטן, אחת לכמה זמן אנחנו עושים פיקניק במקורות הירקון ומדי פעם גם מטיילים באזור – מומלץ בחום!

ים (אושיית אינסטגרם) חלפון

מצפה משה:

מצפה ליד הבית שלי לזכר משה שעייה.

יש שם ספסלים וספסל נדנדה שמשקיף על הנוף, זה מקום שקט ורגוע.

דניאל (מוט סלפי) רובין

נחל דוד והמעיינות:

מגיעים לחניון שמורת נחל דוד, עולים בשבילים צרים ומסודרים למפל ולבריכות השונות.

כמה מילים לסיכום,

אנחנו חושבות שהמשימה הזו מראה כמה עשירה הארץ שלנו במקומות יפים, במקומות רגועים שאנחנו אוהבים.

מקוות שהשיתוף בדרך זו יחשוף אותנו ליותר מקומות שנאהב ויותר מקומות שנכיר ונפגש בהם.

בטוחות שיש עוד המון מקומות כאלו ואולי זה יביא אותנו לחלוק עוד.

אחרי חודשיים וחצי עמוסים ומיוחדים, אנחנו מתפצלים הרחק אחד מהשניה ברחבי הארץ ואולי הספר יעזור לנו להתחבר מחדש.

שוב, אוהבות מאוד! בהצלחה לכל אחת ואחד בדרכם!

עומר ונגה