:חרם

ביום ראשון אחר הצהריים חזרתי הביתה

שתיית מים, ואני שומעת התראות מהפלאפון.

אני פותחת את הטלפון שלי

ורואה יותר מ-50 הודעות מכיתתי שלא נקראו!

קראתי את ההודעות שנכתבו שם.

ההודעות היו קשות מאוד הופתעתי מאוד מההודעות שנכתבו וכולם ללא יוצא מן הכלל היו הודעות קשות שנכתבו עלי, לא הצלחתי להוציא מילים מהפה הייתי המומה, עולמי חרב עליי הרגשתי צער עמוק, ולא הבנתי מה גרם לכולם לכתוב עליי דברים קשים,

אמא בדיוק חזרה הביתה מהעבודה  וראתה אותי מתוסכלת ובוכה

ושאלה אותי מה קרה, סיפרתי לה שכיתתי מתכתבת בווצאפ ההודעות קשות עליי ואמא התקשרה למורה נחמה וסיפרה לה שהתלמידים כותבים .הודעות קשות עליי בווצאפ, המורה הבטיחה מיד לטפל בנושא.

 למחרת ניכנסתי לכיתה ד’3 וכולם התנצלו בפני . כתבו לי מכתבי סליחה המורה נעמדה ואמרה:”גדול המלבן שניים לחברו, ממשקה חלב”. והוסיפה אני גאה בכם     שהסתדרתם בהפסקה שיחקנו והישתוללנו ונירה לי שאפשר להגיד סוף טוב הכל טוב. הסוף