נשירת תלמידים

נשירה ממערכת החינוך

תופעת הנשירה מבתי הספר הידועה, קיימת בישראל ובמדינות העולם השונות, בממדים שונים, בערים שונות בעולם, התופעה מגיעה להיקפים עצומים ואחוזי הנושרים קשים לתפישה, אחת הסיבות לכך היא חוסר הנגישות להשכלה. במדינת ישראל, דבר זה כמעט ואינו קיים והנגישות להשכלה הינו תהליך קל ופשוט לכולם, במקביל, מה שמעלה את אחוזי הנושרים היא בעיה אחרת שהיא חוסר השלמת השכלת יסוד אצל מאות בני נוער (להב, 2004).

מערכות החינוך, הן האחראיות העיקריות על הטיפול בבעיית הנשירה, אך לא תמיד זה מוצדק להפנות אליהן אצבע מאשימה. בהרבה מן המקרים, ולמרות המאמצים שמערכות החינוך עושות בשביל לשלב את כולם, עדיין קיימות אוכלוסיות שהמערכת המוצעת להם אינה עונה על צורכיהם ואינה מאפשרת להם לממש את עצמם ואת זכותם לחינוך והשכלה. הגורמים המשפיעים על המצב הזה רבים: משפחה, קהילה, בית הספר. בשביל לצמצם את תופעת הנשירה מערכת החינוך צריכה הגדרה אחידה ומדידה לתופעת הנשירה והפעלת מערכת מידע ומעקב שיטתי אחרי התלמידים. כיום, פועלים במערכת החינוך במישורים ראשיים לצמצום התופעה, הם פועלים בשביל לחזק את ההתמדה של אלה שלומדים ולמנוע את נשירתם, משלבים את אלה שנשרו כבר מהלימודים ומוציאים מסגרת לאלה המנותקים – בדרך כלל כתוצאה ממעבר בין מסגרות, תהליך שמותיר נערים רבים בסיכון נשירה גדול (טרומר, בר זוהר וכפיר, 2007).

בנוסף למערכת החינוך, תופעת הנשירה נוגעת גם לחברה ותוצאותיה ניכרות במישורים רבים: כספיים וכלכליים, בתעסוקה ובאבטלה ובהתנהגויות מסוכנות שעלולות לפגוע בהתפתחותו התקינה וביכולתו לממש את כישוריו החיוביים בחברה. את אוכלוסיית התלמידים המוגדרים כ “בסכנת נשירה” , ניתן לזהותם על פי מאפיינים של נוער מנותק: חוסר הרגלי למידה, ציונים ודימוי עצמי נמוכים, ועבר עשיר של נשירה ומעברים בין מסגרות (להב, 2004). לנשירה של נוער מבית הספר שני סוגים: נשירה גלויה: מתארת מצב של ניתוק פיזי של הנוער ממערכת החינוך המיועדת לבני גילם, ונשירה סמויה שאין לה הגדרה חד משמעית, אך מאופיינת בריבוי היעדרויות, הישגים לימודיים נמוכים, תחושת ניכור כלפי בית ספר, בעיות התנהגות ובעיות חברתיות בבית ספר. הממצאים של השנים האחרונות מלמדים שהנשירה הסמויה מקיפה אחוז דומה לזה של נשירה גלויה (טרומר, בר- זוהר וכפיר, 2007).

:גורמים לנשירה

תופעת הנשירה מבתי הספר מהווה היום כמעין “מחלה” שה”רופאים” אינם יכולים עדיין לקבוע באופן חד משמעי את הגורמים לה. מחקרים רבים אשר חקרו את התופעה, ניסו למצוא את הגורמים העיקריים והסתמכו על גישות שונות ומגוונות, ולבסוף, הגיעו לשני גורמים עיקריים די קשורים: תוך אישיים וחברתיים. למשפחה משקל רב בעיצוב דמותו של הנער. אלימות, אלכוהול וסמים בתוך המשפחה הם גורמי סיכון שהורסים משפחה, כל אלה מקשים על הנער וזאת משום שאין לו את “הגורמים המגנים” שנותנים לו את הביטחון הבסיסי וסביבת תמיכה אוהדת אוהבת, ועוזרת. כמו כן, המצב הכלכלי והסוציואקונומי משפיע מאוד על הנער, מחסור בכסף או באוכל, עלול לגרום לנער לצאת לחפש אותו, דבר שמלווה בדרך כלל בכניסה למעגל החיפושים אחרי פרנסה שהמשפחה אמורה לדאוג לזה – מה שגורם לנשירה מבית הספר(גוטליב ופורת-בריינין , 1987)

סוגי הנשירה

1) נשירה גלויה

נשירה גלויה מתארת מצב של ניתוק פיזי של הנוער ממערכת החינוך המיועדת לבני גילם. בין

הנושרים קבוצות בולטות: נערים שהחליטו ביוזמה אישית על ניתוק ממערכת החינוך והם מפסיקים לחפש חלופות חינוכיות; אחרים שלאחר תקופת זמן קצרה של ניתוק ממערכת החינוך מחפשים דרך להשתלב בחזרה במערכת ולחזור לתלם, בנוסף, קיימת קבוצת בני נוער שלישית, שבגלל נסיבות שלא קשורות אליהם, נשארים מחוץ למערכת החינוך ואינם יכולים להשתלב בתוכה (טרומר, בר- זוהר וכפיר, 2007).

2) נשירה סמויה

לנשירה הסמויה של בני נוער מבתי הספר לא קיימת הגדרה חד-משמעית, אך קיימים מאפיינים וסימנים שדרכם ניתן לזהות תלמידים הנמצאים בסכנת נשירה מסוג זה -אוכלוסייה שנעדרת בתכיפות רבה מבית הספר או שנוכחת בכיתה בצורה פסיבית ואינה משתתפת בלמידה בצורה אקטיבית. הנשירה הסמויה מאופיינת בריבוי היעדרויות, הישגים לימודיים נמוכים, תחושת ניכור כלפי בית ספר, בעיות התנהגות ובעיות חברתיות בבית ספר. הממצאים של השנים האחרונות מלמדים שהנשירה הסמויה מקיפה אחוז דומה לזה של נשירה גלויה (טרומר, בר- זוהר וכפיר, 2007).

אקלים בית הספר

א.2.א. אקלים בית הספר

בהקשר החינוכי המונח “אקלים” עוסק במערכת יחסי הגומלין אשר מתקיימת בתחום החברתי ובתחום הבין אישי בכיתה ובבית הספר.

הגדיר את המונח אקלים בית הספר כ”איכות חיים בבית הספר”, כלומר אווירה טובה המאפשרת לתלמיד לממש את הפוטנציאל הטמון בו ומקנה לו הרגשה של מעורבות חיובית בחיי בית הספר(הכהן ורונן,2011).

לעומתם צפרוני, 2006. הגדיר את המונח אקלים ביה”ס כ”איכותה של הסביבה הפנימית בארגון, כפי שחווים אותה חברי הארגון. סביבה זאת משפיעה על התנהגותם, וניתן לתאר אותה במונחים של מקבץ מסוים של תכונות ארגוניות”.שבאקלים בית הספר שמים דגש על התלמידים ועל מערכת הקשרים בינם לבין עצמם, ובינם לבין צוות המחנכים בבית הספר .

אקלים בית הספר כולל מגנותם של התלמידים והתייחסותי הם לאווירה החברתית בבית הספר, מטרותיהם של בתי הספר, לעומת זאת, מכוונות למימוש הפוטנציאל של כל ילד וילדה (בר לב,2007).

גלויים חיצוניים בבית הספר ואופן תכנונם כמו : סדר וניקיון בבית הספר, המרחב הפתוח בין כותלי בית הספר, המרחב הפיזי לתנועת התלמידים, המורים והאחרים, היחסים בין צוות המורים לבין עצמם, היחסים בין המורים להנהלה והיחסים בינם לבין התלמידים- כל אלה הם חלק חשוב באקלים בית הספר, והם משקפים את האווירה הבית ספרית (אבו עסבה, 1999).

משתנים קשורים לבית הספר

בשנים האחרונות גוברת ההתעניינות בקרב אנשי חינוך וחוקרים בבדיקת מאפייני בית הספר והשפעתם על הישגים נמוכים של התלמיד, היעדרויות ונשירה. גורמים רבים נמצאו משמעותיים, ביניהם מבנה הארגון, יחסי צוות ותלמידים ומשאבים חוץ ארגוניים. מבחינת מבנה ישנם מספר מאפיינים רלוונטיים: שימוש בהקבצות ובמסלולים השונים, ההרכב החברתי וההשכלתי של מסגרות הלימוד ותוכניות לימוד לא רלוונטיות ללומדים. בקשר של יחסי מורים–תלמידים נמצא שדרכי הוראה והערכה של התלמידים, שידור ציפיות נמוכות לתלמידים על ידי מוריהם, איכות ההוראה ורמת הכישורים של המורים, הם משתנים בעלי חשיבות. בנוסף נמצא, שמשתנים חוץ ארגוניים, כגון מימון, משאבים ושירותים לא מספיקים לבית הספר, משפיעים על הנשירה מהמסגרת (כהן-נבות ואחרים, 2001).

https://www.youtube.com/watch?v=Rvu8T4DtYIc

דיון וסיכום

בפרק זה אני רוצה להציג את הנושאים שעלו במחקר תוך חיזוקם בספרות מחקרית והתייחסות לממצאים מבחינה אישית ביקורתית.

תחילה אזכיר כי מחקר זה בחן את הנשירה בקרב תלמידי חטיבת ביניים בכפר כאוכב . נושא המחקר הוא להתחקות אחרי הגורמים לנשירה והגורמים המסייעים לצמצום הנשירה. שאלת המחקר הינה מה הם הגורמים הסביבתיים המנבאים את נשירת התלמידים ? במחקר זה השתתפו 10 מרואיינים שלושה הורים ושבעה תלמידים מהמגזר הערבי המוסלמי .

הממצאים הצביעו כי יש דמיון בין הקטגוריות שנמצאו מראיונות ההורים והילדים. להלן עיקר הדיון בממצאי המחקר.

בקטגוריה של המודעות (של ההורים והילדים) עולה כי המודעות לנשירה אינה אחידה חלק מההורים מודע וחלק לא וכך גם בקרב התלמידים.

חוסר במודעות היא כתוצאה מחוסר אכפתיות של הגורמים האחרים להעלות ולהציף את הבעיה בפני ההורים ובפני השלטון כי הנשירה היא תופעה פוגעת בחברה כולה. אני חושב כי גם חוסר המודעות הוא באחריות ההורים שלא עוקבים אחרי הנעשה בבית הספר.

בקטגוריה השנייה, גורמים לנשירה נמצא כי כלל המרואיינים (הורים וילדים) מסכימים כי

לגורמי הסביבה יש השפעה על תופעת הנשירה. לדוגמא, לאקלים הבית ספרי יש השפעה ועוד למנטאליות של הסביבה בה חיי התלמיד, התרבות בכפר, המצב הסוציו אקונומי של המשפחה. כולם גורמים שיכולים להשפיע על תופעת הנשירה. ממצא זה מקבל חיזוק ממחקרם של אבו עסבה ואחרים (2003) שמצאו גורמים סביבתיים וחברתיים יש השפעה רבה על התפתחותה של התופעה. סיבות חברתיות יכולות להיות גם מצד החברים עצמם וגם מיחס המורים אליהם שגורמים לחברים בכיתה להתייחס אליהם בצורה שלילית. התלמידים ציינו שהדברים העיקריים שלא מצאו חן בעיניהם בבית-הספר היו קשורים לאקלים בית-הספר, ליחס החברים כלפיהם וגם ליחס המורים כלפיהם (מיכל טרומר ואחרים, 2007). בנוסף, הייתה הסכמה כי המשתנה הסוציו אקונומי משחק תפקיד. קרי, תלמידים שבאים מבתים קשיי יום חשים רגשי אשמה על כך שהוריהם עובדים קשה בעוד הם לומדים או גרוע מכך ההורים לא עובדים והמצב בבית קשה. סבר (1999) מונה את המצוקה הכלכלית כאחד מהגורמים לנשירה מבית הספר כאשר מתוך האוכלוסייה במגזר הערבי המספר גדול יותר מאשר זה במגזר היהודי. חשוב לציין כי כאשר תלמיד חי במצוקה כלכלית וחש שעליו לעזור להוריו בסוגיה זו הרי שנשללת ממנו החירות ללמוד בשלווה וללא דאגות “של מבוגרים”.

בקטגוריה השלישית, גורמים מסייעים לצמצום הנשירה, נמצא כי להורים יש תפקיד מכריע וכך לוועד ההורים יש השפעה רבה לצמצום התופעה. כמובן גם להנהלת בית הספר תפקיד דומיננטי בצמצום התופעה. מעבר לכך לשלטון המקומי, המועצה המקומית תפקיד מכריע בצמצום התופעה ע”י טיפול בגורמים לנשירה במסגרת האחריות שלה. ממצאים אלו מקבלים חיזוק ממחקרים רבים. לדוגמא, כהן-נבות ואחרים (2001) ציינו כי למשפחה תפקיד חשוב בצמצום ויותר מודגש את תפקיד המערכות התומכות בבית הספר לדוגמא המנהל, המורים וכך גם המועצה שיכולים לצמצם את הגורמים לנשירה מבית הספר. חיזוק לחשיבות בית הספר נמצא אצל Gross & Capuzzi (2004). שלדעתם הנהלת בית הספר יכולה להטיב את האקלים הבית ספרי וזה יצמצם את הנשירה.

בקטגוריה האחרונה, קיימת הסכמה מלאה בכל הקשור לדרך היעילה לטיפול ומיגור התופעה. כולם כמעט ציינו כי הגברת המודעות הוא נושא החשוב ביותר לטיפול בסוגיה. ככל מגבירים את המודעות בקרב ההורים ובקרב התלמידים הדבר יצמצם את ממדיה של התופעה.