יומן קריאה: המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה

שם התלמיד: אלון לנדאו

כיתה: ט’ 4

שם הספר: המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה

שם המחבר: מארק האדון

שאלה 1:

בחר דמות מתוך הספר שקראת, הנמצאת במאבק( קונפליקט) עם עצמה או עם סביבתה. תאר את הדמות ואת פרטי המאבק הבאים לידי ביטוי ביצירה? 

הדמות שבחרתי היא אד בון:

אד בון הוא אביו של כריסטופר (ילד שככל הנראה לוקה באוטיזם או בתסמונת אספרגר). אד מתואר כאיש שעובד קשה בחברה שעוסקת בתיקון ותחזוקה של מערכות הסקה ודודי חימום. אין תיאור של אד בספר. במהלך רוב הספר אד מטפל בכריסטופר. שני ההורים הם ממעמד סוציו אקונומי נמוך – האנגלית שלהם רצופה שגיאות וביטויי סלנג טיפוסיים – והם גרים בסווינדון, עיר ממערב ללונדון.

אד בון, נמצא בקונפליקט עם אשתו, ג’ודי בון, משום שהם לא מסכימים אחד עם השני על אופן החינוך בכריסטופר. ג’ודי, אימו של כריסטופר היא אישה חמת מזג ורגזנית אך לפעמים אישה טובת לב ונחמדה. אד נוהג בכריסטופר בסבלנות ואיפוק וג’ודי נוהגת בו לעיתים בחוסר סבלנות ובנוקשות, דבר הגורם לריבים רבים בין השניים לדוגמה: משפחת בון נסעה לפריז, הם טיילו בעיר שבה היו המון אנשים וכריסטופר התחיל לשכב על האדמה ולצרוח (דבר המאפיין את כריסטופר במהלך הסיפור כנראה בגלל תסמונת האספגר). אד נשאר סבלני בעוד שג’ודי התחילה להתעצבן ולצרוח עליו שיקום מהרצפה.

בהמשך הסיפור אנו מגלים שג’ודי הרגישה בודדה וחשה זנוחה משום שאד מתייחס לכריסטופר ולא אליה והיא מוצאת נחמה ביחסיה עם שכנם, מר פירס, שמזדהה איתה. הרומן המתמשך בין השניים, הביא לפרידתם של אד וג’ודי.

שאלה 3:

בחר קטע שאהבת במיוחד בספר וכתוב מה אהבת בו? אלו רגשות הוא עורר בך? האם אתה היית פועל אחרת בסיטואציה דומה?

הקטע שבחרתי מתוך הספר הוא:

“…ישבתי על המיטה והסתכלתי על הברכיים שלי. אז אבא יצא מהחדר והרים את הבגדים שלי מהרצפה ליד האמבטיה ושם אותם ליד המדרגות. אחר כך הוא הלך והביא את המצעים מהחדר שלו יחד עם החולצה והסוודר שלי. ואז הוא הרים את כל החבילה וירד למטה. ואז שמעתי אותו מפעיל את מכונת הכביסה ושמעתי את הדוד מתחיל לעבור ואת המים זורמים בצינורות לתוך מכונת הכביסה.
ואלה הקולות היחידים שיכולתי לשמוע במשך הרבה זמן.
עשיתי מכפלות של 2 בראש כי זה הרגיע אותי. ואז הגעתי ל- 33,554,4320 , שזה 2 בחזקת 25, וזה לא מספר גדול במיוחד כי כבר הגעתי פעם ל-2 בחזקת 45, אבל המוח שלי לא פעל כל כך טוב.
ואז אבא חזר לחדר ושאל: “איך אתה מרגיש? אתה רוצה שאני אביא לך משהו? “
לא אמרתי כלום. המשכתי להסתכל על הברכיים שלי.
וגם אבא שלי לא אמר כלום. הוא פשוט התיישב על המיטה לידי והשעין את המרפקים על הברכיים והסתכל למטה על השטיח בין הרגלים שלו, שם הייתה חתיכה קטנה של לגו עם שמונה בליטות.ואז שמעתי שטובי מתעורר, כי הוא חיית לילה, ושמעתי אותו מסתובב בכלוב.
ואבא שתק במשך הרבה מאוד זמן.
ואז הוא אמר, “שמע אולי אני לא צריך להגיד את זה, אבל… אני רוצה שתדע שאתה יכול לסמוך עלי. ו… בסדר, אולי לא תמיד אני אומר את האמת, אבל… אתה יודע, החיים קשים. וזה ממש קשה להגיד את האמת כל הזמן. לפעמים זה בלתי אפשרי. ואני רוצה שתדע שאני משתדל. באמת שכן. ואולי עכשיו זה לא הזמן הכי טוב להגיד את זה, ואני יודע שזה לא ימצא חן בעיניך, אבל… אתה חייב לדעת שמהיום והלאה אני תמיד אגיד לך את האמת. על הכל. בגלל… שאם לא מספרים את האמת עכשיו… אז היא אחר כל מכאיבה אפילו יותר. אז…”
אבא שפשף את הפנים עם כפות הידיים וצבט באצבעות את הסנטר ובהה בקיר. ראיתי אותו מזווית העין.
והוא אמר. “כריסטופר. אני הרגתי את ולינגטון.…”

הסיבה שבחרתי בקטע זה היא:

לדעתי זה הקטע הכי מפתיע בספר. כל הזמן הזה כריסטופר חיפש אחרי הרוצח של ולינגטון. אך הרוצח היה מתחת לאף שלו כל הזמן הזה.
בקטע הזה ובקטע שאחריו, ניתן להבין את ההתמודדות של כריסטופר במצב לא שגרתי, במיוחד שמדובר בילד שונה.
התחברתי לקטע הזה משום שהוא עורר בי מספר רגשות כגון: חוסר נינוחות, מבוכה, בהלה וסקרנות. הקטע הזה מאוד דרמטי והרגשות שלי פירשו את זה כמשהו שלילי.

אם הייתי במקום כריסטופר כנראה הייתי מתנהג בצורה דומה ומרגיש דיכאון וחוסר תקווה.

שאלה 4:

בחר דמות אחת אשר עוררה בך הזדהות או דחייה. הסבר אילו תכונות(לפחות שתיים) או מעשים (לפחות שניים) של הדמות עוררו בך תגובה זו.

הדמות שבחרתי היא ג’ודי בון:

ג’ודי בון עוררה בי סוג מסוים של דחייה משום שהיא בגדה בבעלה,

היא הרגישה בודדה עם המשפחה הקרובה שלה ותחושה מתמשכת של עצבות ודיכאון אז היא מצאה נחמה עם מר פירס השכן שלה אבל לדעתי לא משנה כמה אתה עצוב או מתוסכל לבגוד זה מעשה שלא יעשה עם בן זוגך.

התכונות של הדמות שעוררו בי תגובה זו הם התעלמות ובגידה:

ג’ודי לא חשבה מה יקרה לבעלה ומה הוא ירגיש, לכן הסתירה זאת ממנו והתעלמה מרגשותיו. כמו כן, היא לא חשבה על ההשלכות שיהיו למעשיה על המשפחה כולה ועל בנה.

בתחילת הסיפור אנו שומעים מאד, אבא של כריסטופר, כי ג’ודי,אמו של כריסטופר, נפטרה ממחלה, אך בחלק מתקדם יותר בסיפור כריסטופר והקוראים נחשפים לאמת, כי ג’ודי בון בחיים והיא עברה ללונדון עם שכנם מר פירס. כריסטופר מבין שאביו שיקר לו בנוגע למות אימו והסתיר ממנו את העובדה שהיא בחיים. כשג’ודי עברה ללונדון היא לא דמיינה שאד יהיה פגוע עד כדי כך שישקר לבנם המשותף שאימו נפטרה.