דרכים בהם רעיונות מתחום הלמידה הניידת אשר יכולים לסייע בקידום מערכת החינוך בישראל לעבר עתיד טוב יותר.

בעקבות קריאת “המניפסט החינוכי” (חן, 2013), וברוח המאמרים שקראנו והנושאים עליהם דיברנו במהלך הקורס – חשבתי על דרכים בהם רעיונות מתחום הלמידה הניידת אשר יכולים לסייע בקידום מערכת החינוך בישראל לעבר עתיד טוב יותר.

היום וכשאנחנו חיים בהתפתחות כל מני הטכנולוגיה במאה ב21 והמהפכה הטכנולוגית אנחנו לא יכולים להתעלם מהקשר בין המהפכה הזאת ושילובה במערכת החינוך.

ברוב בתי הספר יש תשתית בסיסי ללמידה מתוקשבת/ניידת שמאפשרת למורים ללמד למידה ניידת בכיתה. למרות זאת הרבה מורים ובמיוחד הוותקים הם נגד הטנולוגיה משום שהם מתקשים ולוקח להם זמן ללמד דרכה!

במקביל, יש התלמידים שהם חיים רוב הזמן שלהם בטכנולוגיה, במיוחד וכולנו שמענו על המשחקים הכי מפורסמים שהפכו דבר בלתי נפרד מחייהם של התלמידים: פורטנאייט ופפג’י!

בתורי כמורה רואה שהמוטיבציה אצל התלמידים היא לטובת הטכנולוגיה ולכל מה שקשור לה. כדי להפחית את הפער הזה בין הטכנולוגיה לבין ההוראה המסורתית, אז צריך לשלב בין הטכנולוגיה לבין ההוראה וכך נוצרת למידה ניידת שמתאימה היא גם למורה וגם לתלמיד.

הבעיה העיקרית שרוב המורים הם נגד הטכנולוגיה בגלל שאינם שולטים טוב בטכנולוגיה/לומדות/תכנים דיגיטליים; בנוסף לעומס תוכנית הלימודים המוטלת עליהם ממשרד החינוך.

אני רואה שצריך להגביר הדרכות/השתלמויות לכל המורים בכל המקצועות ולחשוף אותם לאפליקציות מעניינות כדי להשתמש ולשלב לתחום הדעת אשר המורה מלמד אותו. ולא חסר יישומונים ואפליקציות  מושכות ואטרקטיביות אשר אם המורה משלב במהלך השיעור וברצף ההוראה אז התלמידים נמשכים למקצוע הנלמד ומתלהבים לשיעור תוך כדי הלמידה הניידת אשר גם הם משתמשים בניידים/טאבלטים.

 אני מלמדת את שני המקצועות בבית ספר יסודי: רובוטיקה ותכנות בסביבת סקראטצ’ בנוסף למקצוע המתמטיקה. ברוב שיעורי המתמטיקה אני משלבת אפליקציות, ובשיעורי התכנות כולם מתקיימים דרך למידה ניידת. משלבת טאבלטים בנוסף לאפליקציות(כמו קאהווט/קיו אר קוד QR cood/ בסיום השיעור) ואכן אני רואה מוטיבציה שונה לגמרי אצל התלמידים בהשוואה לשיעורים אחרים/במקצועות אחרים  או אצל מורים אחרים. התלמידים נמשכים בגלל שאני מלמדת אותם דרך קרובה ואהובה להם, שהם רואים עצמם בשיטת הלמידה הניידת הזאת.