השיי’ח הפיקח מוציא לאור משפט

באחת ממדינות המזרח היה שולטן. והשולטן שמע מפי הווזיר הגדול את המקרה

הבא: כשמנהל הסוחרים הלך לחופשה וכשחזר קופסת התכשיטים של אישתו נגנבה .הווזיר ציוה על מפקד המשטרה לגלות את גנבים אך לא הצליח

השולטן ביקש את עזרת השייח החכם איברהים אבו ראזי. שהיה ידוע בפיקחותו וכל אלה שהתדיינו מפניו חיבבו אותו והעריכו אותו על כושריו לגלות את האמת, השולטן .שלח את הווזיר אל האוהל של השייח החכם כדי להזמין אותו לנהל את החקירה והשייח הסכים

השולטן אמר לסוחר להגיד מה קרה לו, השייח שאל אותו במי הוא חושד הסוחר אמר ארבעת השכנים שלי מציקים לי כל הזמן ועשו לי הרבה צרות: השתמשו בשטחי למרעה, חרשו חלקות משדותיי והתגרו במשרתיי

אמר השייח אל השוטרים הביאו את השכנים , השייח אמר שאם מישהו התוודה הוא יקל על עונשו ואף אחד לא הודה והוא השביע אותם על ספר ההוראן להגיד את האמת. ואמר השייח באוהל השני יש סוס עם סגולות והוא מסוגל לגלות מי דובר אמת ומי דובר שקר, כל אחד יתפוס חזק בזנבו מי שאשם הסוס יבעט בו ומי שלא הסוס לא יעשה כלום. כל אחד תפס בזנבו השייח אמר שיראו את ידיהם השייח בדק ואמר לאחד מהם להישאר כך , השייח ציוה על השוטר להצליף לו ביד ואז השכן הודה שהוא גנב את התכשיטים

ואז אמר השייח גליתי אותו בכך שמרחתי על זנבו של הסוס שומן אווזים ועפר, על ידיהם של שלוש השכנים כתמים ואצל השכן הזה אין כלום בידו. זה מראה שהוא פוחד להחזיק בזנבו של הסוס וכך גילו שהוא הגנב

כאות תודה והערכה, החליט השולטן למנות את שייח איברהים אבו ראזי ל”מוצבאר” יועצו הקרוב של השולטן