הימים של פעם –

בס”ד

הימים של פעם

הכל התחיל כאשר התארחנו בביתה של  סבתא רבקה בחופש הגדול של קיץ באשקלון סבתא רבקה וסבא דוד היו אהובים במיוחד על בני כל המשפחה  וכך היינו מתארחים בביתם ימים ארוכים בימי החופש הארוכים. סבתא רבקה הייתה אישה פשוטה ומשכילה כאחת. היא הייתה דמות נערצת מאוד בקרב כל השכונה . סבתא רבקה הייתה מוכרת מאוד כאשת חסדים , כאשר אדם היה נתקע ללא אוכל או כל דבר ידע הוא כי יש כתובת אחת לכל בעיותיו  סבתא רבקה.

בני מויש’ה בן ה – 12 הוא בררן לא קטן באוכל . גם שהוא היה כל כך רעב האוכל היה נברר היטב. כאשר הגישה לו סבתא צלחת יפה ומלאה בכל טוב – עוף עם פסטה מוקרמת .  מויש’ה אכל בתיאבון את הפסטה ואילו מהעוף אכל שני ביסים קטנים ויצא לשחק. סבתא לא שמחה במיוחד ושלחה את אסתר לקרוא לו . מויש’ה לא רצה לבוא ולא התייחס לאסתר , סבתא שלחה את איילה כדי שתשכנע אותו לבוא. לבסוף הועיל בטובו מויש’ה לבוא . סבתא הושיבה אותו לידה בספא וסיפרה לו את סיפור חייה המרתק.

מויש’ה אני רוצה לספר לך מה אכלנו בבית הורי אני ואחיי כדי שתדע להעריך את כל הטוב שנתן לנו ה’ יתברך היה זה בימי המנדט הבריטי . סבא היה יוצא כל יום לפנות בוקר וחוזר מאוחר בערב. כאשר היה חוזר היה מביא עמו כל יום כיכר קטן של לחם ולפעמים גם מרגרינה או פרוסת גבינה קשה. לעיתים היה מביא אפילו ביצה ולעיתים נדירות אפילו שני ביצים ואז סבתא הייתה מכינה ביצה קשה ומלקת אותו לכולם שווה בשווה.  8 ילדים ישבנו סביב השולחן המורבע והקטן שהיה כמובן בחדר השינה בו ישנו כל הילדים ביחד. לא שהיה לאבא ואמא חדר אלא שהם ישנו  בסלון .  סבתא ואנחנו הילדים  לא התלוננו. חיינו בשמחה רבה.

יום אחד סיפרה סבתא סבא הגיע באיחור רב , סבתא השכיבה כבר את כל הילדים לישון וחיכתה לו בדאגה רבה . שעה לאחר חצות נכנס סבא בשקט מוחלט . סבא חייך חיוך של מנצחים ואמר הצלחתי להשיג עוף לשבת הקרובה . עוף שלם. לא אשכח את השבת הזאת בה כולנו ישבנו אל מול השולחן הערוך עם העוף . באותה שבת החיוך לא מש מכולנו.

לפתע דמעה ידעה מעיניה של סבתא, קולה נשנק והתקשתה סבתא בדיבור . כעבור מספר דקות  היא המשיכה ואמרה שמחה זו כמדומני אמרה סבתא נדירה היום אפילו לאנשים עשירים ומרוממים מעם.

“ומה היתם אוכלים בשבת”? הקשה מויש’ה  סבתא חייכה אליו וענתה בערב שבת סבא היה מביא קצת יותר אוכל ,זאת על ידי חיסכון של כמה גרושים מכל ימות השבוע  וכך היינו מקבלים בשבת כל אחד ביצה קשה שלימה . סבתא הייתה מדגישה בפנינו ואומרת זאת עם לא מעט גאווה בסבא שהצליח להשיג גם השבוע ביצים לכולם “רבקה ביצה שלימה תקבלי בארוחת שבת בבוקר” ואנו היינו מתמלאים באושר ושמחה . מויש’ה התקשה להסתיר את השאלה הבאה שנמלטה מפיו “מה ולא אכלתם עוף בשבת”? סבתא חייכה שוב וענתה לו – בשבת רגילה לא אכלנו . לא חשבנו שזה משהו שנצרך בכלל . אך כי  מידי פעם היה סבא מביא גם עוף שנשאר במשחטה ולא היו לו קונים – וכך זכינו לטעום מידי פעם את טעם העוף…  שומע מויש’ה שלי יקירי אמרה סבתא כל אוכל שהיה לנו היינו שמחים מאוד בו. הוא היה טעים לנו. כי הכל ענין של מה שאתה חושב עליו.

מויש’ה לא דיבר הוא פשוט היה מרותק לדבריה לאחר מספר דקות חבקה אותו סבתא ואמרה לו לך לשחק. מויש’ה ללא מילים חזר לרגע לשולחן התיישב לידו וסיים את כל מה שנשאר בצלחת שלו  עם חיוך גדול בפנים. כסיים לאכול ברך ברכה אחרונה ניגש לסבתא נשק את ידה ואמר לה סבתא האוכל היה פשוט

מקסים  תודה רבה לך.

https://www.google.co.il/url?sa=i&source=images&cd=&cad=rja&uact=8&ved=2ahUKEwihg5Grx8zfAhXMPOwKHQnpAAMQjRx6BAgBEAU&url=https%3A%2F%2Fwww.canstockphoto.co.il%2F%25D7%2591%25D7%2599%25D7%25A9%25D7%2595%25D7%259C-%25D7%25A1%25D7%2591%25D7%25AA%25D7%2590-8855073.html&psig=AOvVaw0RLTJd6JSvZzboOc1-EB31&ust=1546431173492409