מרחב בטוח

עמיעד ישראל הי”ד

נקטפים להם אחד אחרי השני,

אב.

אם.

עולל.

עובר זעיר שנלחם חזק במשך ארבעת ימי חייו.

בחורה שחיוך תמים על שפתיה.

חייל.

בודד.

משאירים אחריהם משפחות משפחות

שהפכו לעיי חרבות,

זרים כואבים

ועם מתאבל.

לו רק יכולתי לקחת את משפחתי וחבריי,

לעטוף אותם בבלון חסין ירי,

מרחב בטוח.

לו רק יכולתי להרחיב את המעטפת

ולהכניס לשם את אחי ואחיותי.

לו רק יכולתי

בינתיים נותר רק להתפלל

לנסות להמשיך למרות הגוש בגרון

לדמוע

ולזכור.

(נכתב לאחר פיגוע הירי שבו נרצח התינוק עמיעד ישראל הי”ד)