מבוא
מיזם ויקיפדיה הוא מיזם ליצירת אנציקלופדיה שיתופית אינטרנטית, מאגר חינמי של ידע אנושי. מאגר הידע נאסף במטרה להנחיל אותו לציבור הרחב. המידע במאגר פתוח, רב לשוני, עדכני וזמין לכולם. כל אדם יכול לבחור נושא המעניין אותו, ללמוד, לכתוב ולערוך, לנהל עליו שיח.קבוצה של מתנדבים בודקים את המידע ומידע הלא ראוי נמחק.
בויקיפדיה משתמשים מאות מיליוני אנשים והיא האתר השישי הנצפה ביותר. היא זמינה ב-301 שפות וכוללת יותר מ-870 מיליון ערכים, שנערכו בידי יותר מ-5.7 מליון עורכים (Wikipedia, 2018).
תארו לעצמכם עולם שבו לכל אדם יש גישה חופשית למכלול הידע האנושי… זה מה שאנחנו עושים!
בראיון שנערך עם פרופסור רפאלי שיזף, רפאלי (2011), טוען שלא נחזור לאנציקלופדיה המודפסת. ויקיפדיה מתאימה לעולם מהיר יותר, מעודכן יותר ועשיר יותר בתכנים. כך, קל יותר לחפש, להעתיק ולהדביק, לעדכן, לבטא דעות ולדון בדברים השנויים במחלוקת.
הכט (2014), כותב שיש הרואים בויקיפדיה מודל של “ייצור שוויוני מבוסס-שיתוף”, שיכול ליצור בארגון תחושת שיתוף, אמפתיה ומוניטין וכך לצמצם באופן משמעותי את התגמולים המקובלים, כמו כסף ובונוסים.

–

תנועת ויקיפדיה וכנסי ויקימניה
תנועת וויקימדיה העולמית מפעילה מעל 100 אלף מתנדבים הפועלים ליצירת תוכן חופשי ב-290 וויקיפדיות בשפות שונות ובמיזמים נוספים. החל משנת 2005, נערך כנס ויקימניה. הכנס מאפשר מפגש פנים מול פנים של פעילים במיזמי ויקימדיה. הכנס כולל הרצאות ודיונים בנושאיים כמו תוכן חופשי, רשתות חברתיות באינטרנט, קהילות לומדות וירטואליות ועוד. גם בישראל נערך כנס מפתחים של ויקיפדיה העולמית.
עמותת וויקימדיה ישראל פועלת בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה עולמית לקידום הידע וההשכלה בישראל ולהנגשת תכנים במגוון רחב של תחומי ידע. פעילות העמותה מתמקדת בוויקיפדיה העברית והערבית ובמיזמים נוספים של תנועת וויקימדיה העולמית. אלו מטפחים ערוץ שיתופי לפיתוח ושימור תכנים, ידע ומאגרי מידע, והנגשתם החופשית לציבור ללא עלות. וכעת יש בוויקיפדיה עברית 236,170 ערכים.

ויקיפדיה וחינוך בישראל
עמותת ויקימדיה ישראל מובילה את השימוש בויקיפדיה כפלטפורמה להוראה ולמידה משמעותיות באקדמיה,בבתי הספר ובהשתלמויות מורים. בשנים האחרונות מהמורים רואים בויקיפדיה מקור מידע לגיטימי, בניגוד לעבר שויקיפדיה נתפסה כמקור מידע שאינו מהימן דיו למטרות לימודיות.
עמותת ויקימדיה ישראל פועלת עם בכ-20 בתי ספר וארגונים חינוכיים בערים ויישובים מגוונים בישראל, בתכנית שהיא פרי שיתוף פעולה עם משרד החינוך. במסגרת התכנית, התלמידים הופכים מצרכני התוכן ליצרנים פעילים בוויקיפדיה. התלמידים מתנסים בלמידה פעילה מתוך תחושת מסוגלות, ומפתחים אסטרטגיות להערכת מידע, אוריינות דיגיטלית, מיומנויות כתיבה, חקר וחשיבה ומגוון כישורים נוספים. לדוגמה: מיזם העלאת ערכים על ידי תלמידי כיתות ט’ בבאר שבע, מיזם המאפשר לתלמידים מוכשרים המשתתפים במגמות צילום לפרסם את עבודותיהם בוויקיפדיה.
קראו את המאמר “למידה דרך ויקיפדיה? יש דבר כזה” במגזין זמן חינוך. ענו על השאלון.
כנסו והתנסו במשחק הויקיפדיה

ויקיפדיה ישראל 2018
פרויקט גלא”ם (גלריות, ספריות, ארכיונים ומוזיאונים), הוא פרויקט עולמי לתיעוד
יגיטלי של וויקיפדיה והעלאה לרשת של תמונות ומסמכים. אנשי וויקיפדיה ישראל הורידו אלפי תמונות שאין עליהם זכויות יוצרים מאתרי ארכיונים בארץ והעלו אותם למערכת וויקיפדיה.
חכמת ההמון
המושג חכמת ההמונים התפשט לאחר פרסומו של ספר מאת ג’יימס סוּרוֹוִיקִי (Surowiecki, 2004). הרעיון המרכזי בספר הוא שהחכמה והתבונה של קבוצה גדולה של אנשים, שאינם מתואמים ביניהם, עולות על אלה של המומחה היחיד. רעיון זה, שבראשיתו לא היה קשור לטכנולוגיות דיגיטליות, הפך למושג נפוץ בעולם של מיזמים שיתופיים מסוגים שונים באמצעות כלי האינטרנט של הדור השני (Nielsen, 2011), ובהם כתיבה ועריכה בוויקיפדיה.
פרופ’ שיזף רפאלי, מאוניברסיטת חיפה. רפאלי (2011) מציג בריאיון את הרעיון של “חכמת ההמונים”, ומתייחס ליישום רעיון זה בקרב הכותבים והעורכים של אנציקלופדיית ויקיפדיה.
הכט (2014), מתייחס לויקיפדיה כמקרה הבא לבהיר את חשיבותה של “חוכמת ההמונים” ואת מקומה בחברה: חוכמה המשולבת בפופוליזם, ביסודות אנטי-אליטיסטיים, אנטי-מדעיים ועוד.

לקיום חוכמת ההמון חמישה תנאים:
הומוגניות – על הקהל להיות הטרוגני ומגוון
ללא מניפולציה (עודף רגשנות) – לא תופעל על הקהל תחבולה או שכנוע, גורמים רגשיים כמו תחושת שייכות העלולים להוביל ללחץ חברתי
ללא עודף מרכוז – מרכוז הדעה לכוח השלט בשיטת מדרוג היררכית
ללא עודף חלוקה – חלוקת הידע לרמות שונות של מורשים, באופן שלא כולם אוחזים באותו הידע ובאותה יכולת שיפוט
ללא עודף חיקוי – התייחסות לקבלת החלטה בעבר והמשכה בהחלטות חדשות בלי בחינה מחודשת של הדברים
לאפקטיביות של חכמת ההמון יש שלושה תנאים :
יכולת צבירה – ניתן לצבור את התוצאות כדי להפוך למידע קולקטיבי
ביזור – על הידע להיות מצוי אצל האנשים
עצמאות – דעת האנשים לא תושפע מדעות הסובבים אותם -מושג כאשר אחד לא יודע מה השני
בחר

לסיכום
מיזם הויקיפדיה יצר מאגר אנושי ענק. מאגר שנוצר בשיתופיות ושוויוניות. מאגר שמתעדכן בכל רגע ושותפים לו עורכים רבים. עמותת ויקיפדיה בארצות השונות ממשיכה להגדיל את המאגר הקיים במידע נוסף. בחינוך, נעשה שימוש בויקיפדיה כפלטפורמה להוראה ולמידה משמעותיות. חוכמת ההמונים באה לידי ביטוי במיזם הויקיפדיה.
האם גם אתם משתמשים בויקיפדיה?ספרו לנו
בעקבות לימוד הנושא, התעוררו בנו שאלות רבות. האם גם אצלכם?
נשמח שתוסיפו שאלות נוספות. שאלות לסיכום.

Published: Jan 2, 2019
Latest Revision: Jan 2, 2019
Ourboox Unique Identifier: OB-550017
Copyright © 2019