טשטוש הגבולות בין אותנטיות לבין פלגיאריזם

בהרצאה של פרופסור אינה בלאו היא מציגה ארבעה סוגי הונאה לפי

המודל של פבלה (Pavela, 1997).

1.   רמאות (cheating)     – שימוש מכוון בחומרי לימוד, במידע, או בעזרים כלשהם שהשימוש בהם נאסר במפורש.
2.   פיברוק (fabrication)  – המצאה מכוונת של מידע ונתונים שאינם קיימים במציאות.
3.   סיוע בהונאה בלמידה (facilitating academic dishonesty) – סיוע מכוון לאחר מעשה של הונאה בלמידה.
4.   פלגיאריזם (plagiarism) – שימוש אסור בתכנים של אחרים, והצגתם ללא ציון המקור וכאילו יצר אותם הכותב עצמו.

   פלגיאריזם אילו סוגים יש? כיצד לגיטימי להעתיק? מה הסיבות לפלגיאריזם?

                כיצד אפשר למנוע? והאם צריך למנוע?     

.

  ננסה להתייחס לשאלות אילו בהמשך…

אחת הסיבות לעלייה בפלגיאריזם בסיוע האינטרנט היא

טשטוש הגבולות בין פלגיאריזם לאותנטי.

נתחיל בהגדרה שלהם:

פלגיאריזם:

גניבה ספרותית (פְּלַגְיָאט בלועזית) היא שימוש לא נכון או גניבה של מילים, מחשבות, רעיונות וביטויים של האחר והצגתם כשלך.

(גניבה ספרותית, מחברי ויקיפדיה)

אותנטי:

מקורי, לא מזויף, אמיתי, נאמן.

(אותנטי, ויקימילון)

.

.

להסבר מפורט יותר אפשר לקרוא את:

העתקה ופלגיאט   שכתבו עידית אבני ודר’ אברום רותם

10 סוגים של פלגיאריזם

1. שכפול – שליחת עבודה של משהו אחר, מילה במילה כעבודה שלך.
2. Ctrl-C – העתקת חלקים נרחבים מעבודה אחרת בלי לשנות מילה.
3. מצא-החלף – העתקה תוך החלפת מילות מפתח וביטויים באחרים מבלי לשנות את המהות.
4. עריכה מחדש – העתקה ממספר מקורות תוך התאמה שלהם לתוצאה הסופית
5. מיחזור – ציטוט מעבודה של מישהו אחר מבלי לציין שמדובר בציטוט.
6. היברידיות – שילוב של ציטוט עם ציון שמדובר בציטוט וציטוט שלא מצויין שהוא ציטוט.
7. ערבוב – העתקה וערבוב ממספר מקורות.
8. קישור שגוי – ציטוט מקישור שלא קיים או עם מידע לא מדויק לגבי המקור.
9. אגרגציה – ציטוט תקין, אך העבודה לא מכילה שום דבר מקורי.
10. ציוץ מחדש – ציטוט תקין, אך העבודה מאוד דומה במבנה או בתוכן לעבודה המצוטטת.

במחקר שהציגה פרופ’ בלאו נמצא שרק בפלגיאריזם ההונאה בסיוע טכנולוגיה היא גבוהה יותר מאשר ההונאה ללא סיוע טכנולוגיה.

.

את הסיבות להעתקה בסיוע טכנולוגיה ניתן לאפיין בהתאם לקטגוריות:

• סיבות פדגוגיות – לדוגמה, מתן מטלה זהה לכל הכיתה.
  
• סיבות מוסריות – לדוגמא, תפיסה שהמטרה מקדשת את האמצעים.
• סיבות פסיכולוגיות – לדוגמה, חשש מענישה.
• סיבות חברתיות-תרבותיות – לדוגמא, כולם מעתיקים.

הקלות בה ניתן להגיע למקורות באינטרנט, מאפשרת הרבה  פעמים ציטוט ממקור שלא באמת הבנו אותו ועלול לגרום לציטוט לא מדויק.

מה שאירע לסטודנט שבסרטון הוא דוגמא כזאת:

במכללות רבות בארצות הברית וגם בארץ משתמשים בכלים אוטומטיים כדי לזהות פלגיאריזם. זוהי מעין מלחמת שוטרים וגנבים. המעתיקנים מנסים להתחכם לכלים והכלים מנסים להשתפר.

בין הכלים:

Plagiarism Checker

Turnitin

Safeassign

Originality

.

.

ביקורת על שימוש בכלים כאילו אפשר למצוא בבלוג:

העתקה, מקוריות ורווחים

לסיכום:

פלגיאט הוא אחד מארבעת סוגי ההונאה בלימודים כפי שסיווג אותם פאבלה. נמצא שפלגיאט בסיוע טכנולוגיה גבוה יותר מפלגיאט ללא סיוע טכנולוגיה. ההעתקות מהאינטרנט מתקיימות בסגנונות שונים, מציטוט שמוצג כמקורי ועד העתקת עבודה שלמה.

גם הסיבות לפלגיאטיזם הן מגוונות. אילו יכולות להיות סיבות פדגוגיות, מוסריות, פסיכולוגיות וחברתיות-תרבותיות.

התוצאה היא שתלמידים לא רק מעתיקים יותר בסיוע האינטרנט, הם גם לא רואים את ההעתקה מהאינטרנט כבעיה אתית.

.

.

                                                               סוגי הונאה בלמידה —>

בהרצאתה של פרופ’ אינה בלאו היא מצטטת את אחד ההורים שאומר:

.

“כל מקום שבו המורה נותנת שאלות לא אינטליגנטיות שהתשובה להן נמצאת באינטרנט, אני הייתי עושה את אותו הדבר”

.

אם היינו מציגים את הטענה הזאת ללא התייחסות למקור, האם זה פלגיאט?

מה דעתכם?

.

כתבו את דעתכם בפאדלט.