עבודה בביולוגיה מולקולרית

 הקורס: ביולוגיה מולקולרית

מרצה: ד”ר אלווירה בר

 הנושא: רצח נועה אייל ופענוחו

מגישה: אורית וייס שני

28709806

1. האירוע – רצח נועה אייל

ביום חמישי 3.1.2019 ניתן פסק הדין ברצח בן 21  שנה. הרצח של נועה אייל.

הקראת פסק הדין במשפטו של רוצח נועה אייל

האירוע: רצח על רקע מיני

בתאריך 22.2.98, נועה איל, תלמידת תיכון בת 17 יוצאת עם בן זוגה לסרט קולנוע בסינמטק ירושלים. לאחר הסרט הם מגיעים לתחנת אוטובוס בכוונה לתפוס אוטובוס חזרה לביתם. נועה מפספסת את האוטובוס האחרון, ושלא כהרגלה עולה על טרמפ, בעוד בן זוגה שחשב שעלתה על האוטובוס עלה על אוטובוס אחר לביתו.  נועה עולה על מכונית פרטית מסוג פורד אסקורט לבנה  שעושה את דרכה לכיוון ביתה של נועה בשכונת רמות, אך נהג הרכב סוטה ממסלולו לכביש צדדי המוביל ליער ירושלים, ושם על פי החשד הפשיט, ביצע בה מעשה סדום תוך כדי מאבק וייתכן שגם אונס ורצח אותה בעזרת חפץ קהה. לאחר מכן, התעלל בגופתה, השליך את גופתה מהרכב ונמלט מהמקום. ב-23.2.1998 גופתה של נועה נמצאת מוטלת בין הסלעים ביער רמות ועליה סימני אלימות קשים. המשטרה השקיעה מאמצים, אמצעים וכסף רב בנסיון לאתר את הרוצח, אך נתקלו במבוי סתום. באותה תקופה, במקביל, החלו לזמן אנשים לחקירות ולקחת מהם דגימות דנ”א. רק 16 שנים וחצי נמצא המידע שהוביל לפריצת דרך בחקירה, ורק 21  שנה לאחר הרצח, בינואר 2019 הרשיע בית המשפט המחוזי את דניאל נחמני ברצח בכוונה תחילה

.סיכום האירועים נאסף מתוך המקור: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4587956,00.html

באתר יש סרטון אילוסטרציה.

1. השאלה – כיצד נעשה הפענוח? מדוע לקח כל כך הרבה שנים לפענח מקרה זה?

החלטת בית המשפט המחוזי להרשיע את דניאל נחמני ברצח הנערה נועה אייל בירושלים ב-1998, עשויה להביא לאימוץ שיטת חקירה שנויה במחלוקת. במסגרת השיטה, ניתן יהיה לעשות שימוש בדגימת דנ”א מזירת הפשע כדי למצוא קרובי משפחה של חשודים בתוך מאגר הדנ”א שנמצא בידי המשטרה. עד היום המשטרה חיפשה במאגר התאמה לחשודים עצמם בלבד.

הרשעתו של נחמני התבססה בין היתר על שימוש תקדימי שביצעה המשטרה בדגימת דנ”א שנלקחה מזירת הרצח של אייל מיער רמות בירושלים, אשר במשך שנים לא הצליחו חוקרי האירוע למצוא לה התאמה. בשנת 2014, לאחר שהתקבל אישור מהפרקליטות למהלך, החליטו במעבדה לזיהוי פלילי של המשטרה להיעזר בדגימה כדי לאתר קרובי משפחה של בעליה במאגר הדנ”א המשטרתי.

החיפוש הצביע על כמה חשודים אפשריים, בהם אביו של נחמני, שנעצר בנסיבות אחרות – תוצאה שצמצמה משמעותית את מספר החשודים הפוטנציאליים. בניסיון לאתר את החשוד ברצח, ביצעו החוקרים מעקב אחרי נחמני הבן והצליחו החוקרים לאסוף דגימת רוק של נחמני עצמו מהרצפה, ומצאו התאמה בינה לבין הדגימה שאותרה בזירת הרצח. כך, עצרו אותו והביאו להרשעתו חרף הכחשותיו.

נשלף בתאריך 2.1.2019 מתוך האתר:

https://www.haaretz.co.il/news/law/.premium-1.6806512

שימוש בדגימות דנ”א על ידי המשטרה:                                      

1.  א. בדיקות הדנ”א המשמשות כיום את המשטרה נערכות במעבדה, המקבלת דגימות שנאספו מזירות פשע ומפיקה מהן פרופילים של 24-16 אתרים שונים בקוד הגנטי. מדובר במעין סדרת מספרים, “ברקוד” ייחודי לכל אדם. לאחר מכן החוקרים משווים בין הברקוד מהזירה לבין הברקודים המצויים במאגר הדנ”א הנמצא בידיהם על מנת למצוא התאמה מלאה.

בפענוח הרצח של אייל, נערך חיפוש אחר קרובי משפחתם של חשודים שלהם יש קשר דם ישיר – כלומר הורים וילדים בלבד – במאגר הדנ”א. לצורך כך, חיפשו החוקרים פרופילים גנטיים הנמצאים במאגר, המתאימים למחצית מהאתרים המבוקשים בדנ”א. זאת, מכיוון שכל אדם יורש מחצית מהגנום מאביו ומחצית מאמו.

ב. מהו הדנ”א?

DNA

החומר התורשתי של האדם נמצא בתוך גרעין התא ובתוכו החומר התורשתי. החומר התורשתי מאורגן באמצעות יחידות מבנה שנקראות כרומוזומים, הבנויים מ- DNA, או בתרגום לעברית דנ”א.

הדנ”א בנוי מסליל כפול כשכל אחד מהסלילים בנוי מנוקלאוטידים.

• ג. איך ניתן להפיק מידע בעזרת דנ”א?

1. ראשית, לעיתים יש מעט חומר אורגני שנמצא בזירת הפשע. ניתן לשכפל דנ”א בעזרת דנ”א פולימרז, הדואג לזירוז התהליך.
2. חיתוך בעזרת מספריים ביולוגיות בנקודות ספציפיות על פי רצף הדנ”א – יש בין בני אדם הבדלים ברצף הדנ”א. כדי לבחון הבדלים בדנ”א ברמה המיקרוסקופית, יש לגלות את רצף הנוקלאוטידים אצל האדם. ניתן לחתוך אותו בהתאם לנוקלאוטידים מסויימים שקיימים על הרצף בעזרת אנזימי הגבלה ( אנזימי רסטריקציה ), החותכים בנקודה מאוד ספציפית.

3. שימוש באלקטרופורזה – אלקטרופורזה היא הפרדה והרצה באמצעות השדה החשמלי. ההרצה נעשית על גבי משטח רב סוכר, כשלאחר שהמקטעים נחתכו לפי גודלם, מקטעי הדנ”א ינועו בשדה החשמלי. המקטעים הקטנים ינועו מהר יותר והגדולים לאט יותר. ויתקבל על המשטח דגם פסים על פי גודל המקטע, הייחודי לאדם מסוים. דגם זה ניתן להשוות עם דנ”א נוסף שנמצא בידי מעבדות המשטרה.

4. ריצוף גנטי הוא מדויק יותר מהרצת דנ”א על ג’ל. הוא נותן תמונה שלמה על המולקולה, אך לא תמיד יש בו צורך.                                                                                                                               מידע זה הוא מתוך שיעורים בביולוגיה מולקולרית עם ד”ר אלווירה בר, מכללת דוד ילין, נובמבר 2018.

• איך ניתן להגיע להפללה כמעט וודאית בעזרת דנ”א?

 שיטה שפותחה על ידי פרופסור אריאל דרבסי מהמחלקה לגנטיקה של האוניברסיטה העברית בשיתוף לב וסקובויניק מהמעבדה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל לפני כ-10 שנים, מאפשרת לזהות את הדנ”א של חשוד גם כשהוא שרוי בתערובת מורכבת של דגימות דנ”א, שיכולה להכיל אפילו את החומר הגנטי של 10 אנשים. המחקר התפרסם בכתב העת המדעי Forensic Science International: Genetics. באוקטובר 2010.

איך זה עובד?

כל דנ”א בנוי משרשראות ארוכות המורכבות מצירופים שונים של 4 מולקולות המכונות A, G, C ו-T. הדנ”א מורכב מ-3 מיליארד אותיות, ורובו, כ-99.9%, זהה בכל בני האדם. 0.01% מתוכו מכיל צירוף שונה של אותיות, ושוני זה הוא שמאפשר לגלות למי שייך הדנ”א.

“החידוש שלנו מבוסס על התבוננות באותן נקודות בפרופיל הגנטי שבהן יש מופעים יחסית נדירים באוכלוסיה”, מסביר פרופ’ דרבסי. “אנחנו רוצים לבדוק אם הדנ”א של חשוד מסוים מופיע בתוך תערובת הדנ”א שנמצאה בזירת הפשע, ולצורך זה אנחנו מחפשים את הנקודות בדנ”א שלו שהן שונות ונדירות.

כך למשל, אם לרוב האנשים יש מולקולת C בנקודה מסוימת ורק לחלק מצומצם יש באותה נקודה מולקולת T, ובדנ”א אנחנו מגלים דווקא T, שמאפיינת את החשוד, הרי שגילוי זה מעלה את הסיכוי שהדנ”א שלו נמצא בתערובת.

אם נגלה שכל הנקודות הנדירות של החשוד נמצאות גם בתערובת – נסיק מכך שהסיכוי שהדנ”א שלו לא נמצא בתוכה הוא אפסי, וכך אפשר לקבוע בוודאות שהוא היה באירוע”.

(הוצא ביום 9.1.19 מתוך האתר: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3999256,00.html#n)

1. הבעייתיות בשיטת השימוש בהשוואת דנ”א שנלקח מחשודים או מזירות פשע עם מאגרי מידע.

האתר של עיתון “הארץ” https://www.haaretz.co.il/news/law/.premium-1.6806512 מעלה שלוש בעיות:

• השימוש בדנ”א מעלה מספר חשודים ולא חשוד אחד בלבד, כיוון שאנו לא משווים באופן מלא את כל הדנ”א:

הבעיה בשיטה זו היא שבניגוד להשוואה המלאה, הסיכוי למצוא בני אדם שיש להם 12-8 אתרים בגנום המשותפים עם חשוד הוא גבוה בהרבה – ולכן נדרשה המשטרה לנקוט שיטות נוספות כדי לצמצם את מספר החשודים. החשש בקרב גורמים משפטיים הוא כי שימוש גובר בשיטה הזאת יוביל להחשדה של מספר רב של אנשים בפשעים רק על סמך הפרופיל הגנטי שלהם.

• שימוש לא זהיר במידע המתקבל:

“בעולם הפלילי הורגלנו לחשוב שהתאמת דנ”א היא הוכחה נחרצת לכך שמדובר באותו אדם, אך האמת היא שלסוגים שונים של השוואות דנ”א יש משמעות הוכחתית שונה בתכלית”. לדבריה, אין בשיטה חידוש במישור הביולוגי, אלא רק במישור הסטטיסטי. “לקרובי משפחה יש דנ”א דומה, ולכן המשמעות הסטטיסטית של בדיקה חלקית של הדנ”א שאליו הגיעו דרך בני משפחה שונה מאוד ממצב שבו הגיעו אל החשוד באקראי. עמידה על ההבדלים והבנתם חיונית לעשיית הצדק. החשש הוא ששימוש לא זהיר בשיטות עבודה חדשות יגרום להטעיית בתי המשפט ויוביל להרשעה של חפים מפשע”. (עו”ד ענת מיסד כנען, ראש פורום פורנזי בסנגוריה הציבורית).

• פגיעה בפרטיות אזרחים:

סוגיית השוואת דגימות דנ”א מציפה מחדש את הדרישה מצד בכירים במשטרה ובמערכת המשפט להשוות ראיות מזירות פשע גם עם מאגרים חיצוניים, ולא רק עם המאגר המשטרתי. זאת, בניגוד לחוק הקובע כי אין להשוות דגימות דנ”א מזירות פשע אל מול המאגר של צה”ל או מול מאגרים חיצוניים אחרים. גורמים משפטיים בכירים וגורמים בכירים במשטרה הציעו לפנות לחברת MyHeritage  אשר בונה עבור משתמשיה אילנות יוחסין באמצעות דגימות דנ”א שנתנו בהתנדבות. אלא שהצעה זו מציפה שורת בעיות אתיות ומשפטיות, אחת מהן היא כי השימוש במאגר החברה לצרכים משטרתיים וחקירתיים עלול לפגוע בפרטיות המשתמשים, עם זאת, בכירים במשטרה גורסים כי הסתייעות במאגרים חיצוניים תביא לפתרון פשעים חמורים.

• בעיה נוספת שמגיעה ממקום אחר לחלוטין היא תופעה שנקראת “כימרה”. נתוני דנ”א שגויים או חסרים כתוצאה מ”כימרה” אשר מצויה בקרב בני אדם ויצורים חיים בכלל, אך לא נותנים עליה את הדעת.

באמבריולוגיה, כימרה (הכלאה, או בן כלאיים) הוא יצור רב תאי שהתפתח (במעבדה או בטבע(מתאים סומטיים, של שני פרטים שונים, שצורפו יחדיו. כתוצאה מזה, כימרה הוא יצור רב-תאי שלתאים סומטיים שונים שלו יש מטען גנטי שונה.

ויקיפדיה

התופעה כלל לא נדירה, אך, רובם המוחלט של האנשים אינם יודעים כי הם כאלו, כיוון שאינם נדרשים להשוות דנ”א ולאמת אותו. הבעיה בשימוש בשיטה של השוואת דנ”א של אנשים עם דגימות מזירת רצח, שבמקרים של כימרה, הנתונים שיתקבלו לא יהיו שלמים ולכן בעייתיים לשימוש.

כתבות מעניינות נוספות על כימרה:

חזית המדע / גלי וינטרב – כלכליסט

מדע גדול בקטנה / יומירן ניסן 15/8/17

בעמוד הבא דוגמה של עלה כימרי – פיקוס בנימינה. צורתו המעניינת משמשת לנוי

• בעיה נוספת קיימת במקרה מיוחד של תאומים זהים שאחד מהם חשוד אפשרי:

תאומים זהים נושאים את אותו מטען גנטי. כיוון שתאומים זהים נוצרים מזיגוטה אחת הנוצרת מביצית וזרע, ובמהלך החלוקה מתנהג כל צבר תאים כאילו הוא היחיד, שני העוברים נושאים מטען גנטי זהה. במקרה שאחד מהם עשה פשע, שימוש בהשוואת דנ”א יוביל לשניהם, ולא יהיו זיהוי וודאי של האשם.

שימושים נוספים בדנ”א:

בדיקת התאמה בין קרובי משפחה לצורך זיהוי קרבת משפחה ודרגתה. בדיקות שכאלו נעשות מסיבות שונות. אנשים שרוצים לוודא שהטוען להיות ילדם הוא אכן ילדם, בדיקות אבהות, בדיקות  קרבת משפחה לצורך איתור קרובים, ענייני ירושות, מזונות ועניינים משפטיים נוספים בהם יש עניין לקבוע קרבת דם,  ועוד.

1. הצעה לפעילות חינוכית בעזרת ספר דיגיטלי זה:

ראשית,

חשוב לספר סיפור זה ולחזור ולהזהיר מפני עליה על רכב עם אנשים שלא מכירים, או אף אנשים עם היכרות מינימלית אך בעלי פוטנציאל פגיעה.

שנית,

בניית שיעור כפול להוראה בכיתה. קבוצת הגיל אליה יופנה הסיפור הם תלמידי כיתה ט’ לאחר למידת הפרקים בגנטיקה. זוהי בעצם גנטיקה שימושית.

שיעור בנושא התורשה בשירות המשטרה: שימוש בעדויות פורנזיות לפיענוח פשעים.

נושא כללי: תורשה.

נושא משנה: יישומים של הידע – תורשה בשירות המחלקה לזיהוי פלילי במשטרה

יידע קודם: מבנה החומר התורשתי והדרך שהמידע הגנטי מקודד בו.

מטרות תוכן: התלמיד יכיר את הדרכים בהם ניתן לזהות אדם זיהוי כמעט מוחלט בעזרת החומר התורשתי שלו.

מהלך השיעור:

פתיחה – חזרה על מבנה הדנ”א המורכב מסליל כפול של נוקלאוטידים רבים.

גוף השיעור – קריאה בספר הדיגיטלי המוצג בעזרת ברקו בכיתה, החל מהידיעה החדשותית ועד הבעייתיות בשימוש בדרך שהוצגה.

סיום שיעור – דיון במה עוד ניתן להשתמש באמצעי זיהוי זה בסוגיות במציאות היומיומית.

מטלה בעקבות השיעור: ניתן לתת עבודה לבית של הרחבת הנושאים שהועלו בסוף השיעור, למשל בבדיקות אבהות, בזיהוי אחים שהופרדו, גניבות חקלאיות, בזיהוי של חללים ועוד.

 ביבליוגרפיה:

בר, א. (2019). “מולקולת הדנ”א”. הרצאות בקורס “ביולוגיה מולקולרית”, מכללת דוד ילין, ירושלים.

וויקיפדיה על המושג “כימרה”. נשלף בתאריך 9 בינואר 2019, מתוך האתר:

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%A8%D7%94_(%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94)

עיתון “הארץ”, חדשות משפט ופלילים. “לוחית הרכב והיריקה ברחוב: תיק רצח נועה אייל שנפתר אחרי 21 שנה”. נשלף בתאריך 9 בינואר 2019 מתוך האתר: https://news.walla.co.il/item/3211252

עיתון “הארץ”, חדשות משפט ופלילים .”ההרשעה ברצח נועה אייל עלולה להביא לאימוץ שיטת חקירה שנויה במחלוקת“. נשלף בתאריך 9 בינואר 2019 מתוך האתר: https://www.haaretz.co.il/news/law/.premium-1.6806512

אתר עיתון “הארץ”, משפט ופלילים. ” סרט עם החבר, פספוס האוטובוס האחרון, טרמפ גורלי – ורצח. מסלול הרצח של נועה” נשלף ב-9 בינואר 2019 מתוך האתר: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4587956,00.html

אתר Ynet, “סביבה ומדע”. “זיהוי פלילי: שיטה כחול-לבן לבידוד דנ”א”. נשלף ביום 9.1.19 מתוך האתר: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3999256,00.html#n)

Voskoboinik, L., & Darvasi, A. (2011). Forensic identification of an individual in complex DNA mixtures. Forensic Science International: Genetics, 5(5), 428-435.‏