הקוד האתי של שנתון ג’, החוג לניהול עסקי-חברתי

פרק א’

תיאור הארגון והגדרת עולם התוכן בו פועל הסטודנט

לחוג אין מסמך פורמאלי המאגד את ערכיו. יחד עם זאת, ישנם ערכים גלויים המדוברים על ידי ראש החוג וחברי הכיתה, ואף ערכים סמויים הבאים לידי ביטוי בהתנהגות היומיומית. הערכים המרכזיים אותם אנו זיהינו הם: אקטיביזם, חופש בחירה ולמידה דרך עשייה. אנו סבורים כי לעיתים קיים שוני בביטוי ערכים אלו בין המרצים השונים המביאים כל אחד את תפיסת עולמו האישית לחוג ולמרחב הלימודי, ועל כן מחזק הדבר את הסיבה לכינון שיח על הערכים הרצויים ולכתיבת קוד אתי מנחה בעבור כל השותפים. בנוסף, מפאת החוסר במסמך כתוב ובהתבססות על ערכים מדוברים בלבד, התגלתה חוסר בהירות קלה בקרב הסטודנטים אודות הערכים שצריכים להוביל את החוג בכללותו. שאלת ביסוס מסמך כתוב ופורמאלי תלווה אותנו גם בהמשך כתיבת העבודה וחשיבה על תהליך כתיבת הקוד האתי בעבור השנתון שלנו.

החוג פועל בשיתוף המכון לחינוך דמוקרטי, בתוכנית “החממה ליזמות חינוכית חברתית”. למעשה החוג לניהול עסקי-חברתי הינו דיסציפלינה במסלול המשותף ללימודי מדעי הרוח ולימודי ביולוגיה בדגש סביבתי. מבנה הלמידה בתוכנית זו נעשה בחברותות ולכל חברותא יש מנחה. הקורסים השונים עוסקים בחינוך דרך פדגוגיות ייחודיות ברוח דמוקרטית הפועלות לשיתוף, למידה אקטיבית, בחירה ועשייה חברתית.

שילוב תפיסות העולם של החוג לניהול עסקי חברתי ושל המכון הדמוקרטי שונות זו מזו ולעיתים אף סותרות האחת את השנייה. דוגמא לכך היא שיטת החינוך – במכון הדמוקרטי מחנכים לנקיטת שיטות חינוך פרוגרסיביות ומתקדמות, ולעומתם, במסגרת הדיסציפלינה וההתנסות המעשית, אנו נחשפים למערכת החינוך הפורמאלית הפועלת באופן שונה בתכלית מהחינוך הפרוגרסיבי (באופן ההוראה הפרונטאלית, בכך שהמורה הוא מחזיק הידע ועוד). דוגמא נוספת היא בשיטת הלמידה בפועל- בדיסציפלינה שיטת ההוראה לרוב פרונטאלית והסטודנטים מחויבים לעמוד במשימות ובדרישות השונות, ולעומת זאת, המכון הדמוקרטי דוגל בבחירה, שיתוף הסטודנטים בבחירת תכני הלימוד והטלת ספק בקיים (דבר זה בא לידי ביטוי בבחירת קורסים על ידי הסטודנטים, ביצירת ימי עיון בעבור כלל התוכנית ובקורס קבילה לומדת).

שוני זה מזמן לנו, הסטודנטים, אתגרים ומורכבויות לאורך התואר- הן ברמת ההתנהלות השוטפת והן ברמת גיבוש התפיסה ודרכי הפעולה שלנו כאנשי חינוך.

הקוד האתי ייכתב בעבור כיתתנו – שנתון ג’. הכיתה מונה 22 סטודנטים וסטודנטיות. כיום הרוב המוחלט מתגוררים בערי המרכז וממוצע הגילאים 27. ההיכרות בינינו החלה עם תחילת הלימודים בשנה א’, למרות שישנן היכרות קודמות ברמות שונות. לאחר שנתיים של למידה משותפת, נוצרו חיבורים בין חברי הכיתה, חלקם באופן טבעי וחלקם מתוך קבוצות שייכות מסוימות – מיזמים משותפים, קבוצות למידה, שיבוץ לבתי ספר בהתנסות המעשית וכו’. בנוסף לכך, קיים רצון אצל רוב חברי הכיתה, ליצור יחסי חברות וקירבה מעבר למסגרת הלימודים (הדבר מתבטא בטיול בחופשת פסח, לינה בים בחופשת הקיץ ועוד).

לאור כל זאת, ניתן להסיק שסטודנט בחוג לניהול עסקי – חברתי מחזיק בשלל ערכים, שכן כל סטודנט בחר ללמוד במסלול זה מעולמות תוכן מסוימים – חינוך, ניהול, חברה, יזמות, הוראה ועוד. שילוב השדות החינוכיים, החברתיים והניהוליים מאפשרים למידה והעמקה בתחומים מגוונים.

אנו רואים חשיבות  בכתיבת קוד אתי משותף לטובת יישור קו ויצירת שפה משותפת, דבר שעשוי לתרום רבות בשגרה השוטפת, בפתרונות מחלוקות, בהוויה הכללית ובחוויה האישית של הסטודנט.

פרק ב’

מטרות הקוד האתי לסטודנט

על פי הגדרת המילון ‘מילוג’, הקוד האתי הוא “מסמך המציג את החובות המוטלות על בעלי מקצוע או על ארגונים… יש המכנים אותו ‘תעודת הזהות הערכית’ של המקצוע או של הארגון”.
אנו נסתמך על הגדרה זו על מנת לבנות את הקוד האתי שיאגד בתוכו את כלל הערכים החשובים לנו, ואת אלו שבלעדיהם נחוש חוסר שביעות רצון כסטודנטים בחוג לניהול עסקי- חברתי. כל זאת, על מנת לאפשר התנהלות קבוצתית מיטיבה עבורנו, במשך לימודי התואר הראשון.

מכיוון שאנו לומדים על התהליכים הכלכליים, החברתיים, הסביבתיים והחינוכיים המתרחשים בישראל ובעולם- אנו מאמינים שהחוג לניהול עסקי- חברתי, מחויב לייצר שיח דיאלקטי מתמיד בין הפרט לחברה בו הוא נמצא.

מכאן, כי על הסטודנט היחיד הלומד בחוג זה להבין כי הוא חלק מחברה המשפיעה עליו, כפי שגם הוא משפיע עליה. השיח המתמיד בין הפרט לחברה בחוג, ייווצר תוך למידה עיונית- ביקורתית, לצד עשייה יזמית- ניסיונית. העשייה היזמית שבה יתנסו הסטודנטים, בין אם בבתי-הספר ובין אם במרחב הקהילתי, תדגיש הלכה למעשה את תהליך הלמידה האישי והקבוצתי. המעורבות החברתית שתתקיים בזיקה לשיח המתרחש בין כתלי האקדמיה, תאפשר לסטודנט במסלול זה לחוות את התיאוריה הלכה למעשה בשטח. יחד עם זאת, יוכל הסטודנט לחוות את התהליכים הסמויים והגלויים במסגרות השונות, ובתקווה- גם יוכל להבין באופן עמוק – מהי דרכו שלו.

מטרת הקוד האתי היא לשקף את התרבות הארגונית- קבוצתית המצופה מכלל חבריה, ואת ההתנהגויות האישיות המצופות מכל פרט ופרט, תוך התייחסות לשני כיוונים מרכזיים:

האחד, שיקוף התרבות הקבוצתית יתרחש תוך התייחסות לקווי האופי המשותפים של חברי הקבוצה. השני, שיקוף התרבות הקבוצתית יתרחש תוך התייחסות מתמדת להשפעה של המעורבות החברתית הבולטת בחוג זה, על תהליכי הקבוצה.

חשוב לציין, כי בעזרת הקוד האתי אנו מעוניינים לייצר סביבה נעימה, הוגנת, בטוחה, מכילה ומקדמת עבור כל אחד מהסטודנטים כפרטים השונים זה מזה. אנו רואים בכתיבת המטרות לקוד האתי חלק חשוב בעיצוב הקבוצה – זאת מכיוון שתהליך כתיבת המטרות וקביעתם במסמך מעוגן מציג באופן גלוי את הצרכים שנדרשים עבורנו על מנת לאפשר את קיום כל הכתוב לעיל באופן המיטיב עם חברי הקבוצה. הקוד האתי יבטא את הרצון לשלב בין חשיבה קולקטיבית, אחראית וחברתית של הסטודנט בחוג זה, לבין יכולתו של הפרט ‘להישאר’ הוא עצמו במרחב הקבוצתי, ולהביא את ה ‘אני’ שלו לידי ביטוי. על מנת לענות על המטרות נצטרך להציב יעדים, כלומר דרכי פעולה, לטובת יישומו של הקוד האתי, על כן נכתוב ליד כל מטרה את היעדים שיעזרו לנו להגשימה בצורה הטובה ביותר.

נחלק את היעדים לשלושה טווחים, כך שנוכל לצאת לתכנית פעולה ברורה:

א. קצר- טווח: זמן זה יתייחס לסמסטר הקרוב.

ב. בינוני: יעדים לטווח שבין הסמסטר הקרוב לשנה הקרובה.

ג. ארוך: יעדים שזמן ההגעה אליהם יהיה לאחר השנה הקרובה.

פרק ג’

יעדי הקוד האתי 

יעדים לטווח הקצר:

1. עד סוף סמסטר א’ יבחרו חברי הקבוצה בצורה דמוקרטית ערכים מובילים המבטאים את ציפיותיהם האחד מהשני.
2. הקוד האתי יאוגד למסמך, שמנגיש את הרוח החברתית הכיתתית בצורה ברורה ונהירה.
3. 90% מחברי הקבוצה יחתמו על המסמך.

• המטרה: ישמש כסמן ימני בהתנהלות האישית והקבוצתית, במשימות הסטודנטיאליות, ובדילמות החברתיות שיעלו.

יעדים לטווח הקצר:

1. 90% מחברי הקבוצה יביעו שביעות רצון מהאווירה החברתית בכיתה בתום כל סמסטר.

לטווח בינוני – ארוך :

1. צמצום מספר הנושרים על רקע חברתי ל-0 עד סוף שנה ד’.

• המטרה: הקוד האתי ייבחן על ידי הסטודנטים בעקבות צרכי הקבוצה והסביבה המשתנה בה הקבוצה מתנהלת.

יעדים לטווח הקצר:

1. 90% מחברי הקבוצה יחושו כי הקוד האתי מבטא הלכה למעשה את התנהלות חברי הקבוצה.

יעדים לטווח בינוני – ארוך:

1. חברי הקבוצה יזמו סיטואציות בהן ניתן יהיה להעלות את תחושותיהם לגבי הלך הרוח הקבוצתי, אחת לסמסטר.
2. המשך הטמעת המסמך עד תום שנה ג’.

• המטרה: יבטא את מערכת היחסים האידיאלית בין הקבוצה למול השותפים לה, ויגדיר את ציפיות הצדדים האחד מהשני.

יעדים לטווח הקצר:

1. חברי הקבוצה יזמו שיח עם מחזיקי העניין על מנת לבחון את מערך הציפיות המשותף, עד תום סמסטר א’.

יעדים לטווח בינוני – ארוך:

1. צמצום מספר התלונות המתקבלות בגין אנשי סגל ל5 תלונות מקסימום בשנה.
2. צמצום מספר התלונות האתיות המתקבלות מצד המרצים בגין הסטודנטים לשתיים מקסימום במהלך השנה.

פרק ד’

ערכי הקוד האתי

1.       כבוד: “1. הערכה ויחס של אדיבות ודרך ארץ כלפי אדם. 2. הוקרה למשהו, הקפדה שלא לפגוע בו, הכרה בדבר מה או בערכו ובחשיבותו המחייבת יחס של דרך ארץ כלפיו. 3. שם טוב, יוקרה, תהילה. 4. כבוד עצמי, תחושת הערך העצמי שיש למישהו, בייחוד בשל דבקותו בעקרונות מוסר, וההתנהגות המיועדת לקיים תחושה זו ולזכות בהערכתם של אנשים אחרים (מילון רב מילים).

כלל הלומדים ינהגו בכבוד איש לזולתו, וימנעו מהתנהגויות פוגעניות כגון: זלזול, שיפוטיות, אלימות ועוד. על כל סטודנט בחוג לחוש כי מכבדים את אמונותיו ודעותיו. השיח בחוג ובכיתה יהיה אדיב ומכבד והאווירה השוררת תאפשר דיון פתוח ומעמיק מצד המשתתפים. הסטודנטים יוקירו תופעות חיוביות האחד כלפי השני ויעודדו אותן.

2.       ערבות הדדית: “אחריות של הקהילה כלפי כל אחד מחבריה, ושל כל אחד מחברי הקהילה כלפי הכלל” (ערבות הדדית, ויקיפדיה).

הסטודנט בחוג יבין כי הוא משפיע ומושפע מהנעשה בקבוצה וכי יש לו אחריות לתהליכים הקבוצתיים. ערך זה יבוא לידי ביטוי בעזרה הדדית, בראיית הצרכים האישיים של חברי הקבוצה ובשאיפה לרווחתם של הסטודנטים בחוג.  

3.       אחריות: א. תכונתו של האחראי, של מי שאפשר לסמוך עליו; אמינות, מהימנות. ב. אחריות למישהו הבטחת שלומו, בטחונו וכד’ (מילון רב מילים).

הסטודנט בחוג ייקח אחריות על מעשיו והשלכותיהם, על התהליך הלימודי שלו ועל חבריו לכיתה. בנוסף, הסטודנט יגלה אחריות חברתית כאיש חינוך, כלפי סביבתו וחניכיו.

4.       תרומה חברתית: “מעורבות במתרחש בחברה. מעורבות הכיתה בחברה באחת משתי הדרכים:

א. לדעת ולהכיר את המתרחש במדינה שלנו ולהביע על זה דעה.

ב. פעולה אקטיבית למען הקהילה במטרה לייצר שינוי חברתי ולשפר את פני החברה.

תרומה חברתית מתקשרת באופן ישיר אם מטרות החוג לניהול עסקי-חברתי שמעודד יזמות ותרומה לחברה בזמן הלימודים ובעיקר אחריהם.

5.       סובלנות: “נכונות להכיר בזכות קיומן של דעות, אמונות, גישות וצורות התנהגות שונות משלנו, גם אם הן אינן מקובלות עלינו” (מילון רב מילים).

ערך זה מתכתב עם ערך ה”כבוד” שמופיע למעלה. הסטודנט יגלה מודעות ונכונות לקבל תופעות ודעות שלא שמע קודם או שאינן דומות לשלו, ויצליח לראות את האחר באחרותו. האווירה בכיתה תהיה סובלנית בצורה כזו שתעורר דיונים משמעותיים ומלמדים בעבור כלל חברי הקבוצה. הסטודנטים ישאפו למגוון דעות בכיתה ויפעילו דפוסים של חשיבה ביקורתית והימנעות מעדריות.

6.       שייכות: “קִנְיָן, יַחַס, קֶשֶׁר, סְמִיכוּת” (מילון אבן שושן).

הסטודנט יחוש שייך לקבוצה, והקבוצה תיתן ליחיד להרגיש חלק ממנה. ערך זה יתבטא בתחושת ההזדהות של הסטודנט עם הקבוצה וחבריה. שייכות זו תעניק משמעות וחשיבות לנוכחותו בכיתה.

7.       מקצועיות: “להיות מקצועי פירושו לעמוד בסטנדרטים. להיות מקצוען פירושו להצטיין בתחום עיסוקו יותר מאחרים. הסטודנטים בחוג ישאפו להיות פרטים הפועלים באופן מוכוון לעשייה שמיטיבה עם כל בעלי העניין המושפעים מפעילותם.

מקצועית כוללת בתוכה ערכים נוספים כמו כבוד כלפי עצמי וכבוד כלפי האחר; אחריות אישית ואחריות קבוצתית;, חשיבה ביקורתית ויוזמה. כל אלה הם הערכים החשובים שינחו את הסטודנטים בקוד האתי – כערכים בודדים או תחת ערך המקצועיות. המטרה העיקרית של הקוד האתי היא לבסס נורמות וציפיות מחברי הארגון לשם הבטחת טיב השירות ללקוחות ולבעלי העניין וצמצום הפגיעה בהם ולכן ערך זה הכרחי בקוד האתי.

פרק ה’

כללי התנהגות של הקוד האתי

1. תרבות דיון: על הסטודנטים לקיים תקשורת פתוחה וסובלנית. הקשבה ודו שיח מהווים נדבך מרכזי כחלק מהדיונים המרובים שמתקיימים בשיעורים השונים ובהפסקות. חשוב לשמור על טונים נעימים ולתת כבוד לכל הנוכחים בדיון ללא קשר לדעתם.  

2. הפרייה הדדית: סביבת הלימודים בכיתה תשרה אווירה שיתופית בשאיפה שהסטודנטים יעשירו אחד את השנייה ברעיונות, חומרים, ידע ועוד. הסטודנטים יעזרו ויתמכו באלו המתקשים בקורסים השונים מכל סיבה שהיא.

3. הכלה: סביבת הלימודים בכיתה תהיה מושתתת על ערכים של כבוד, פתיחות וסובלנות. על הסטודנטים להתנהג בצורה שתאפשר לכל אחת ואחד להתנהל בצורה חופשית ואותנטית, ללא חשש משיפוטיות.

4. מקצועיות בתוך הכיתה: במהלך הלימודים אנו מעבירים חומר לימודי לסטודנטים השונים בכיתה. לכן, חשוב להציב רף גבוה, להשקיע בהכנת השיעור ולהעביר את התוכן בצורה הטובה ביותר. כמו כן, הסטודנטים יעמדו במטלות ההגשה השונות בצורה המקצועית והטובה ביותר, תוך רצון ללמוד ולהצליח.

5. העברת משוב וביקורת:  סביבת הלימוד בכיתה תהיה בטוחה, בריאה ופתוחה וזאת באחריות של כל אחד ואחת מאיתנו. העברת ביקורת תעשה בצורה מכבדת ומלמדת ובשאיפה להעשיר את הסטודנט ולעזור לו להשתפר. העברת הביקורת צריכה להיות בהסכמת הסטודנט שמקבל אותה על מנת שהביקורת תהיה ביקורת בונה מבחינתו ולא מעכבת.

6. מקצועיות אל מול מחזיקי העניין (סגל המרצים): על הסטודנטים להתנהג בצורה מקצועית ומכבדת אל מול סגל המרצים שלה וליצור אמון מולם. מקצועיות זו כוללת: עמידה בהגשת המטלות השונות במסגרת לימודי הקורסים, השתתפות פעילה בשיעורים אשר תהיה באחריות משותפת של כלל הנוכחים בשיעור וזאת על מנת להעלות את רמת התוכן הנלמד ולשפר את הסטודנטים. כמו כן, העברת הביקורת כלפי המרצים תעשה בצורה המכבדת אותם בין אם בשיח במסגרת השיעור או בשיחה פרטית.

7. תרומה חברתית: בהתאם לערכים המובילים את הסטודנטים ואת מחזיקי העניין בחוג, השיח והלמידה בכיתה נעשים גם דרך “משקפיים חברתיים”. לאור גישה זו, ישנה ציפייה מהסטודנטים בחוג לבחון את עמדותיהם, מקורות ההנעה שלהם וכן את הדרכים בהן הם בוחרים לעצב ולהשפיע על החברה הישראלית ועל הסביבה בה הם חיים.

8. הפן החברתי: הסטודנטים ייקחו חלק פעיל בפלטפורמות חברתיות כחלק מהתואר ובנוסף, ישתתפו ויתרמו במקומות הבלתי פורמליים שהתואר מייצר, כמו סמינרים (סמינר חוגי וסמינר דמוקרטי), פינת הקפה, הפסקות משותפות, עזרה הדדית במיזמים, ערבים חוגיים ועוד. דרך השתתפות פעילה הסטודנטים יתרמו ליצירת תחושת שייכות לכתה ולחוג.

9. עבודה בקבוצה: בעת העבודה בקבוצה קיימת אחריות משותפת למטלה על כל חבריה. כל סטודנט צריך לתרום ככל שביכולתו לטובת הצלחת הקבוצה ולקחת חלק פעיל באחריות הקבוצתית. במצב בו אחד הסטודנטים לא יכול לתרום מסיבה כזו או אחרת, על הקבוצה לגלות סולידריות ולעזור לו. עלינו לגלות רגישות בחלוקה לקבוצות ולתמוך בסטודנטים שמתקשים בנושאים שונים.

10. אחריות סביבתית: כאנשי חינוך שרוצים להשפיע על החברה בה אנו חיים, עלינו לגלות אחריות סביבתית לסביבות הלמידה ולכל מי ששייך אליה. בין אם להשאיר את המקומות בהם אנו מבקרים מסודרים ונקיים כחלק מסיורים או סמינרים שאנו עוברים, כיתת האם שלנו או סמינר הקיבוצים בכלל. או בין אם להתעניין, לעזור ולתמוך בכלל תלמידי המסלול ללא קשר לשנה בה הם התחילו ולכבד את כל עובדי הסמינר, מהמאבטחים בכניסה ועד המרצים.

פרק ו’

הטמעת הקוד האתי

מטרתו של תהליך הטמעה אפקטיבי של קוד אתי היא פיתוח ושימור היכולות של חברי החוג, סטודנטים וצוות כאחד, לערוך שיקול דעת, לבחור ולהחליט להתנהג באופן ראוי, כלומר על פי אמות המידה של הקוד האתי של הארגון בטווח הקצר ובטווח הארוך. הקוד האתי אינו משמש תחליף לחוק, אלא נוסף עליו, ומאפשר מענה לשאלות עליהן החוק אינו עונה. (אבלשום, 2008).

לדעתנו תהליך ההטמעה התחיל כבר בפיתוח הקוד, שלב ראשוני בו חברי החוג נחשפו למשמעותו של הקוד, תצורתו המתהווה ומתעצבת ולהיותו אידיאל מנחה להתנהגות והתנהלות חברי החוג. אם כן, הננו נמצאים בשיאו של תהליך ההטמעה. כעת לאחר שהקוד תופס צורה, ניתן לעבור לשלבים מתקדמים יותר בהטמעה כמו: הדרכת חברי החוג (סטודנטים וצוות) בשימוש בקוד וההנחלה שלו בחוגינו במנגנונים שנראה בהם לנכון. לאחר השלב שלנו יגיע שלב הקבוצה הבאה, שלב האכיפה, שתפקידה לנטר, לבקר, לאכוף ולשמור על גבולות ההתנהגות הראויה – שלב כשלעצמו חלק מתהליך ההטמעה. האכיפה נותנת תוקף להטמעת הקוד.

ניסוח מנגנון ההטמעה

היות והקוד האתי תקף לשנתון שלנו בלבד, תהליך ההטמעה בקרב החוג קצר יחסית. הוא מתחיל במטלת הקורס וממשיך בפרזנטציות של הקבוצות השונות. בחירת ערכי הקוד נעשתה על ידי כלל הסטודנטים בשנתון זה ולכן מבחינתנו גם תהליך ניסוח הקוד וגיבושו מהווים חלק ממהטמעה. מעבר לכך, אנו מאמינים כי קיימת חשיבות להמשכיותו של הקוד או להתבססות עליו בקרב שאר השנתונים ועל כן יש לשקול את הפצת הקוד ופרסומו בקרב כלל החוג.

מנגנון ההטמעה:

החוג לניהול עסקי-חברתי, שנתון ג’, פועל להטמעת הקוד האתי באמצעות הפעולות הבאות:

1. ישיבה משותפת, לקראת סמסטר ב’, של ועדת האתיקה הנוכחית עם כלל המרצים בשביל לעבור על הקוד האתי.
2. חשיפת הקוד האתי במשבצת מיוחדת בתחילת סמסטר ב’.
3. חתימה של הסטודנטים על הקוד האתי של השנתון.
4. עיסוק בדילמות אתיות אחת לחודש, כפי שייבחרו על ידי ועדת האתיקה.
5. עידוד סטודנטים לשיח בסוגיות אתיות וגיבוי בהתנהגות אתית גם בתנאי לחץ של הסמסטר.

1. עידוד סטודנטים לשיח בסוגיות אתיות וגיבוי בהתנהגות אתית גם בתנאי לחץ של הסמסטר.

הנגשת הקוד האתי

מלבד ניסוח הקוד וגיבושו, תהליך ההטמעה תלוי גם בנגישות המידע. במציאות בה הידע זמין לנו באופן מיידי, באמצעות הנייד, אנו מאמינים כי הנגשת הקוד צריכה להיות בהתאם.

מעבר לכך, בבואנו לנתח כיצד עלינו להנגיש את הקוד, יש לבחון תחילה את פרק הזמן העומד לרשותינו. היות ומדובר בפרק זמן קצר יחסית בו אנו עדיין סטודנטים בחוג, אנו מאמינים כי על הקוד המגובש להופיע בסביבת הלימודים בצורה כזו בה נוכחותו תהיה דומיננטית בכל עת.

על כן, הנגשת הקוד צריכה להתבצע בשני אופנים במקביל. על הקוד האתי והערכים המובילים אותו להופיע הן באופן אלקטרוני והן באופן פיסי בחללים המשותפים.

ניסוח אופן ההנגשה:

לשם כך, החוג לניהול עסקי-חברתי, שנתון ג’ פועל לנהל את הידע בצורות הבאות:

1. עיצוב הכיתה בעזרת הקוד האתי, עם הצגת הערכים וכללי ההתנהגות של הקוד האתי.
2. פרסום הקוד האתי בקבוצת הwhatsapp.
3. פרסום הקוד האתי בשירותים של כיתת הגן.
4. יצירת חותמת עם 7 הערכים המובילים/ מדבקה לרב קו/ מדבקה למחשב/ מגנט/ פאנל לפלאפונים עם הקוד.

ניסוח מנגנון ניהול הידע

ניהול ידע נכון ואפקטיבי כולל שלושה מרכיבים – מחשובי, תהליכי ותרבותי –  אחד מהם או שילוב שניים או כולם. למרות שקיימות תוכנות וטכנולוגיות רבות לניהול ידע הן אינן יכולות לעמוד בפני עצמן אלה צריך לצקת לתוכה תוכן, שיאפשר באמת לקדם, להפיץ ולהטמיע את הידע.

א. פתרון מחשובי – למשל, יצירת סביבה וירטואלית לשלושת המומחים לתיקון תקלות שבסניפי הארגון, שבמסגרתה יוכלו להחליף מידע, מסמכים ורשמים, לשאול זה את זה שאלות ולקבל תשובות.

ב. מרכיב תהליכי – יצירת קישור בין הידע המנוהל, לתהליכי עבודה ארגוניים.

ג. מרכיב תרבותי – לא די בקביעת מנגנונים לשימור הידע, יש צורך להטמיע את גישת הארגון

לניהול ידע בתרבות הארגונית, בהכרתם של אנשי הארגון. לא רק לומר לאנשים שצריך לנהל ידע, כי אתה יכול להגיד עד מחרתיים, אלא לעקוב ולוודא כי זה נעשה בפועל, ולהראות לאנשים כמה זה כדאי, לא רק לנושא ספציפי, אלא להרחיב זאת במודעותם כתפיסה כללית.

מנגנון ניהול הידע:

לשם כך, החוג לניהול עסקי-חברתי, שנתון ג’ פועל לנהל את הידע בצורות הבאות:

1. שיתוף קישור לקוד האתי בעמוד החוג (באתר המכללה).
2. פרסום הקוד האתי בפלטפורמות שיתופיות כמו דרייב, פורטל המכללה, קבוצת הwhatsapp.
3. חשיפת תהליך גיבוש הקוד ושיתוף בין הקבוצות השונות. שיתוף המידע כגון תהליך בחירת הערכים, השינויים וההתאמות בין שלבי כתיבת הקוד בדרייב המשותף לכלל השנתונים.
4. תיעוד מקרים בהם קיימת התנגשות ערכים (בין ערכי הקוד או בין ערכי המרצים לקוד) וניתוחם.

פרק ז’

אכיפת הקוד האתי

חלק א- הגדרת מסגרת הסמכות של הקוד האתי

אנו מאמינים כי הסמכות על הקוד האתי נובעת מתוך ההיכרות והחברות של הסטודנטים בשנתון ג’ בחוג לניהול עסקי-חברתי. בכיתה ישנם יחסים חבריים ובין אישיים בין הסטודנטים, יחסים אלו גורמים לתהליכים טבעיים וחברתיים המתרחשים מעובדת היותנו קבוצה. לכן, אנו חושבים כי מסגרת הסמכות של הקוד האתי אותו אנו בנינו היא ערכי הקבוצה ועצם ההסכמות אליהן הגיעו חברי השנתון.

כחלק מתהליך כתיבת הקוד האתי, בחרנו, כלל חברי הכיתה באופן משותף, את הערכים שיהוו בסיס לכתיבת כללי ההתנהגות, הצפנו יחד את הדילמות שאנו חווים במהלך שגרת הלימודים והיינו שותפים בתהליך הגדרת מחזיקי העניין שלנו. לכן הסמכות על הקוד האתי היא פועל יוצא של החלטות שהתקבלו בכיתה במהלך תהליך כתיבת הקוד. לפיכך אנו, חברי קבוצת האכיפה, לא יכולים להיות מקבלי ההחלטות הבלעדיים בדבר מרכיבי אכיפת הקוד האתי הכיתתי. בנוסף, אנו חושבים שהסמכות על הקוד האתי לא מתכתבת עם גורם חיצוני, וגורמים חיצוניים יכולים להיות מחזיקי עניין בלבד אך לא גורמים בעלי סמכות על הקוד האתי של הכיתה.

כחלק מהגדרת מסגרת הסמכות של הקוד האתי, חשבנו על האפשרות של בעל סמכות “נאמן.ת אתיקה” אשר בסמכותו להטיל סנקציה מסוימת על אחד מחברי הכיתה בשעה שזה יעבור על אחד מכללי ההתנהגות הכתובים בקוד. אנו סבורים כי יש מגוון דרכים מלבד סנקציה’עונש’ על מנת להחליש ולמגר התנהגות שאינה הולמת את כללי ההתנהגות של הקוד האתי. כחלק מתהליך כתיבת כללי ההתנהגות של הקוד, קבוצה 3 החליטה באופן משותף עם כלל חברי הכיתה על מספר כללי התנהגות, החלטנו לחזק את הערכים וכללי ההתנהגות שנקבעו על ידי הכיתה כחלק מתהליך ההחלטה על מסגרת הסמכות של הקוד האתי. אם אנו החלטנו שתרבות דיון, הכלה, מקצועיות (הן בתוך הכיתה והן אל מול מחזיקי עניין), העברת משוב וביקורת הם כללי ההתנהגות בקוד האתי שלנו- הרי שיכולה להיות בידינו את הסמכות ואת היכולת לאכוף את הקוד האתי על ידי דיון סבלני ומכיל והעברת משוב באופן מקצועי אל מול חברי הכיתה ואל מול מחזיקי העניין שלנו, ולא על ידי סנקציההטלת ‘עונש’. פירוט על דרכי האכיפה שאפשר להיעזר בהן כדי למגר התנהגות שאינה ראויה מתוארים בהמשך העבודה.

חלק ב- הגדרות האכיפה של הקוד האתי

חלק זה מתאר מה יקרה למי שיפר את כללי ההתנהגות של הקוד האתי. אנו חושבים ששאלה מקדימה לכך היא מדוע חשוב לאכוף את הקוד האתי? לדברי בייזרמן וטנברונסל (2011) ישנן 5 הטיות שחוסמות מודעות של מנהלים בארגונים להתנהגות לא אתית של עובדיהם. בחרנו להציג 3 הטיות שיכולות להתרחש בכיתה שלנו, וקישרנו אותן לדילמות שהציגו קבוצה 3. שלוש ההטיות הן- ‘העיוורון המשתלם’, ‘המדרון החלקלק’ ו’מלכודת התוצאה’.

הטיית ‘העיוורון המשתלם’ נוגעת לאופן בו עובדים עשויים להתעלם מהתנהגות לא אתית של אחרים כאשר משתלם להם לא לדעת. הפתרון להטיה זו הוא לנטרל ניגודי עניינים בארגון. הטיה זו מקבלת ביטוי בדילמה מס’ 2 שהציגה קבוצה 3: “לדווח או לא לדווח”. מתואר מקרה בו מרצה מסגל הליבה של החוג, משחרר את הסטודנטים כשעה לפני תום ההרצאה. הסטודנטים נהנים מ”הטבה” זו ולא מוצאים לנכון לדווח על הנושא. למעשה, משתלם לסטודנטים להיות עיוורים להתנהגות  זו של המרצה. לסטודנטים  משתלם  להתנהג בצורה לא אתית ולעבור על כלל ההתנהגות של “מקצועיות אל מול מחזיקי עניין” מכיוון שהם נהנים מהתנהגות זו.

ההצעה של קבוצה 3 לפתרון הדילמה היא ליצור מנגנון  המאפשר העברת ביקורת אנונימית וכך לייצר שיח ברמה הכיתתית על המקרה. אנו חושבים שפתרון זה יכול לעזור אך לא טומן בחובו מנגנון אכיפה, כלומר לא מתבצעת אכיפה של הפרת הקוד אלא יצירת שיח בלבד ברמה הכיתתית.

הטיית ‘המדרון החלקלק’ אומרת שעובדים מסוגלים להבחין פחות בהתנהגות לא אתית של אחרים בשעה שזו מתפתחת בהדרגה. הפתרון להטיה זו הוא להיות מודעים להפרות אתיות זעירות ולטפל בהן באופן מיידי. הטיה זו מקבלת ביטוי בדילמה מס’ 4 שהציגה הקבוצה השלישית: “נוכחות חובה?”, שם מתואר על מקרה בו בקורס בו אין נוכחות חובה, לאחד השיעורים הגיעו שני תלמידים בלבד. התנהגות זו של חיסור משיעורים יכולה להתפתח בהדרגה. כלומר, בפעמים הראשונות בהן סטודנט יחליט לא לבוא לשיעור, חבריו לא ייחסו לכך משקל רב ואף אחד לא יעיר לו. לפיכך יתכן כי הוא יתמיד לא לבוא ובכך ההתנהגות הלא אתית (חוסר מקצועיות) תקבל משקל רב יותר מפעם לפעם. הסטודנטים מסוגלים להבחין פחות בהתנהגות הלא אתית של הסטודנט ה”מבריז” בשעה שזו מתפתחת בהדרגה.

הפתרון לדילמה זו לפי קבוצה 3 הוא עדכון של המרצה בדבר ההיעדרות. אנו חוששים כי פתרון זה לא יצליח מכיוון שעדכון על היעדרות לא תגרום לסטודנט להגיע לכל השיעורים. בנוסף קיימת האפשרות שאם התנהגות זו לא תיאכף יאלצו מחזיקי עניין בולטים בחוג לייצר מנגנון אכיפה חיצוני התואם את כללי ההתנהגות והערכים של סגל המרצים.

הטיית מלכודת ‘מבחן התוצאה’ מתייחסת לכך שמנהלים עשויים לאפשר התנהגות לא אתית  כל עוד התוצאה הסופית מספקת וטובה. הפתרון להטיה זו הוא לבחון השלכות אתיות הן של החלטות טובות והן של החלטות לא טובות. הטיה זו מקבלת ביטוי בדילמה מס’ 5: לשלוח או לא לשלוח”, שם מתואר מקרה בו סטודנט מבקש מחברו לכיתה שישלח לו את העבודה שלו בקורס מסוים, כך יוכל להעתיק דברים מהעבודה ולצלוח את הקורס. ההתנהגות הלא אתית במקרה הזה היא הפרה של כלל המקצועיות, הסטודנט שביקש את העבודה מחברו יאפשר לעצמו להפר את כלל המקצועיות כאשר התוצאה לכך תהיה טובה- הוא יצליח להגיש את העבודה ולעבור את הקורס. הפתרון של קבוצה 3 לדילמה זו הוא יצירת שיח כנה ופתוח בין הסטודנטים שהעבירו ביניהם את העבודה בכדי לשתף בהתלבטויות. כמו בהטיות הקודמות גם פתרון זה לא מכיל בתוכו מנגנון של אכיפה.

השאלה המרכזית היא האם לאכוף את הקוד האתי? ואם כן, איך עושים זאת ומה יהיו הסנקציות? ואם לא, מה תהיינה  ההשלכות לכך?

בכיתה הצגנו מספר הצעות לאכיפה של כללי ההתנהגות: ביצוע סדנה חיצוניתפנימית  אשר תחזק את הערכים אותם הפרו הסטודנטים, שיחת בירור מול נאמן אתיקה, שיתוף פרונטלי מול הכיתה ודיון ושיתוף בפורום או בקבוצת הווטסאפ הכיתתית.

 במהלך הצגת מסקנותינו ומחשבותינו לכיתה עלו דעות לכך שתהליכים טבעיים מתרחשים בקבוצה ושסנקציות בין אישיות קורות באופן טבעי לאחר שיתוף המקרה ולפיכך לא צריך לתת “עונש” למפר הקוד. מנגד נשמעו דעות אחרות שאומרות כי צריך לאכוף את הקוד ולהפעיל סנקציות על המפרים שלו. בנוסף עלו התלבטויות בדבר מנגנון האכיפה של הקוד, באיזו צורה הוא יפעל? ושאלות בדבר מוסדות האתיקה הפנים חוגיים (נאמן אתיקה או ועדה).

לשם כך פרסמנו סקר בו מספר שאלות, נציג את השאלות הרלוונטיות לחלק זה.

“האם תרצו לאכוף את הקוד האתי?”

 38.5% ענו שלא, 61.5% ענו שכן. בנוסף ביקשנו מהכיתה להסביר את התשובה לשאלה זו ומתוך ההסברים עולה באופן ברור כי גם מי שכן חושב שצריך לאכוף את הקוד האתי סבור שיש לעשות זאת על ידי שיח משותף פותח וכנה בין הסטודנטים, בהלימה למה שקבוצה 3 הציעו בפתרונות שלהם לדילמות שהצגנו.

שתי תשובות לשאלות ששאלנו בסקר, יחזקו את העמדה הזו.

השאלה הראשונה היא: “האם לדעתכם צריכות להיות סנקציות כתוצאה מהפרה של הקוד האתי?” על שאלה זו 100% ענו שהם לא חושבים שצריכות להיות סנקציות כתוצאה מהפרה של הקוד האתי.

בנוסף לשאלה זו שאלנו:“אם אתם לא מעוניינים להפעיל סנקציות על מפרי הקוד האם אתם מעוניינים בדיון משותף כיתתי לאחר הפרה של קוד אתי כתחליף לסנקציה?” 84.6% ענו שכן ו15.4% ענו שלא.

חשוב להגיד שכמות האנשים שענו על הסקר היא-14(מתוכם גם אנחנו) מתוך 22 סטודנטים. שלחנו בקשה באופן אישי לחברי הכיתה, ואנחנו חושבים שלא לענות על הסקר זו גם החלטה, ומי שלא הצביע שם עצמו בקטגוריה של “נמנע”, דעותיו לא נשמעו והם לא ישפיעו על החלטותינו.

לאחר הצגת ההטיות, הקישור שלהן לדילמות, הדיון הכיתתי ותוצאות הסקר הגענו למספר מסקנות.

לדעתנו חשוב מאוד לאכוף את הקוד האתי. אך מנגד, אנו לא חושבים שיש לנקוט בסנקציות כלפי מפרי הקוד גם אם דבר זה יגרור סנקציות חיצוניות של בעלי עניין בחוג. לאחר התלבטויות רבות, הבנו כקבוצה  כי תהליכים טבעיים מתרחשים בקבוצה לאחר שיתוף דילמות הקשורות בהפרה של הקוד האתי. אנו מוצאים כי סנקציות בין אישיות יתרחשו באופן טבעי בכיתה לאחר שיתוף המקרה באופן גלוי וכנה. לפיכך בחרנו להגדיר כי במקרה של הפרת הקוד האתי יתבצע שיתוף פרונטלי מול הכיתה בנוגע לתחום ההפרה או לדילמות העולות מן המקרה. בנוסף יתבצע שיתוף בפורום או בקבוצת ה”וואטסאפ” הכיתתית. 

חלק ג’- ניסוח מנגנון אכיפה והגדרת מוסדות האתיקה בחוג

כדי ליצור מנגנון אכיפה, עלינו לאגד את 10 כללי ההתנהגות של הקוד לכדי מנגנון אכיפה אחד. 10 כללי ההתנהגות הם: תרבות דיון, ערבות הדדית, הכלה, מקצועיות בתוך הכיתה, מקצועיות אל מול מחזיקי העניין, העברת משוב וביקורת, תרומה חברתית, פן חברתי, עבודה בקבוצה ואחריות סביבתית.

בחלק זה נדרשנו להחליט על מנגנון אכיפה לקוד האתי, מנגנון זה ייתן לגיטימציה וכתובת לחברי הכיתה לפנות לבעל הסמכות במקרה של הפרה של אחד מכללי ההתנהגות. חשבנו על מספר מנגנונים, מנגנוני האכיפה שהצענו לכיתה הם: מינוי ועדת אתיקה חיצונית, מינוי ועדת אתיקה פנימית (המורכבת מסטודנטים בכיתה), ומינוי נאמן אתיקה שנתוני. בנוסף שאלנו את הכיתה אם יש להם רעיון נוסף למנגנון אכיפה.

תפקידו של נאמן אתיקה– להוות כתובת לפניות הסטודנטים בדבר עבירה על כללי ההתנהגות של הקוד האתי, עבודה משותפת אל מול יועצת אתיקה חיצונית, העלאת נושאים לדיונים כיתתיים בנוגע לדילמות אתיות המשתקפות מתוך הפניות של הסטודנטים, נציגות מול בעלי עניין ותיווך סוגיות אתיות בין הסטודנטים בחוג, מפגש רבעוני מול ראש החוג לגבי פניות בטופס הדיווח, לצורך התייעצות ועדכון בדבר התהליכים אותם חווים חברי הכיתה.

תפקידה של ועדת האתיקה- להוות כתובת לפניות של הסטודנטים בדבר עבירה על כללי ההתנהגות של הקוד האתי. בחינה של הלך הרוח בכיתה לגבי סוגיות מורכבות, בחינת הפניות בהלימה לערכים שנבחרו על ידי הסטודנטים בקורס זה, תיעוד פרוטוקול של פגישות הוועדה שיתפרסם פעם בחודש במייל. בחינת הדילמות האתיות בהלימה להטיות אותן הצגנו בפרק ב’ של עבודה זו. ועדת האתיקה תקבע פגישות אחת לחודש וחבריה יתחלפו כל סמסטר. בתוך הפרוטוקול יכתבו הדילמות האתיות שעלו מהדיווחים, המלצות הוועדה, הפעולה שהחליטה הועדה לנקוט והסבר על הסיבות והשיקולים שהובילו להחלטת הוועדה.

בסקר אותו בנינו שאלנו את חברי הכיתה מי לדעתם צריך להיות מנגנון האכיפה של הקוד האתי מתוך האופציות: ‘לא מעניין שיהיה מנגנון אכיפה’, ‘נאמן אתיקה’, ‘ועדת אתיקה המורכבת מסטודנטים מהכיתה’, ‘ועדה המורכבת ממרצי החוג’, ו’ראש החוג’. 61.5% ענו כי הם חושבים שמנגנון האכיפה צריך להיות ועדת אתיקה המורכבת מסטודנטים מהכיתה לעומת 38.5% שענו כי הם לא מעוניינים במנגנון אכיפה.

בקשר למנגנון האכיפה אנו חושבים שכדאי שהכיתה תקים ועדת אתיקה המורכבת מסטודנטים מהכיתה. הועדה תהיה אחראית על הפן האתי הכיתתי אך לא תטיל סנקציות (בהתאם לתוצאת הסקר).

לאור נתונים אלו  אנו מציעים להקים ועדת אתיקה שתורכב מסטודנטים מהכיתה, הוועדה תהווה מנגנון אכיפה והסמכות לאכיפה של הקוד האתי. ותכלול בהגדרות שלה את כל המרכיבים אותם הצגנו בחלק זה. עם זאת, לאור הנתונים אותם הצגנו בהקשר להגדרות האכיפה של הקוד האתי בחלק ב’ בעבודה זו, בכך שלדעת כל מי שענה על הסקר לא צריכות להיות סנקציות למי שיפר את הקוד, ובהלימה להסבר שלנו בחלק א’ בעבודה בכך שאנו מאמינים שניתן לאכוף את הקוד האתי על ידי מגוון דרכים מלבד סנקציות, אנו מציעים שהוועדה הפנימית תהווה מקור אחריות על אכיפת הקוד האתי ולא תטיל סנקציות על מי שהפר את כללי ההתנהגות.

דוגמאות להחלטות אפשרית של הוועדה לאחר דיון על פניה הם: יצירת שיח משותף של כלל חברי הכיתה או שיח בין מי שהפר את הקוד לבין הסטודנט שזה שנפגע. שליחת מייל מטעם וועדת האתיקה לסטודנט שהפר את כללי ההתנהגות בכדי להעלות אצלו את המודעות לכך. פרסום תוכן הפניה באופן אנונימי על קירות הכיתה, כך שדבר זה יצור דיון פנימי בין חברי הכיתה. אך באף אחד מהמקרים אין לוועדה את הסמכות להטיל סנקציה כזו או אחרת על סטודנטים מהכיתה. הועדה התפעל בשיקול דעת ורגישות לכל מקרה וגופו.

בנוסף להצעת מנגנוני האכיפה בנינו מנגנון דיווח לדוגמא. המנגנון אותו בנינו והצגנו לכיתה הוא: דיווח אנונימי מול נאמן אתיקה מטעם הסטודנטים. המנגנון הוא למעשה טופס פניה דיגיטלי עם אופציה לאנונימיות. בטופס הסטודנט יכול לפנות למי שיהיה בעל הסמכות על הקוד האתי כדי שזה יפעל לאכיפה של הקוד ולמיגור תופעות של עבירה על כללי ההתנהגות. בטופס, יוכל הסטודנט לכתוב את שמו או לשלוח באופן אנונימי, לכתוב איזה כללי התנהגות הופרו במקרה שהוא חווה, להסביר מדוע הוא פונה לבעל הסמכות, לכתוב את תיאור המקרה ובנוסף ירשום מה הוא היה רוצה שיקרה בעקבות פנייתו.

בדיון הכיתתי בו הצגנו מנגנון זה, הדעות בכיתה היו חצויות. היו כאלה שסברו כי המנגנון הנ”ל לא נחוץ והיו כאלה שסברו בדיוק ההפך. כדי להגיע להחלטה בסוגיה זו, שאלנו בסקר שהפצנו האם חברי הכיתה מעוניינים במנגנון דיווח במקרים של הפרת הקוד האתי? 53.8% ענו שכן ו46% ענו שלא. שאלנו גם מדוע הם חושבים שצריך מנגנון כזה או לא. אלה שחושבים כי יש צורך במנגנון דיווח טענו שהגיע הזמן להתמודד עם חוסר הנוחות שקיים במקרים של הפרת הקוד האתי בכיתה, שזהו כלי שיכול לסייע מאוד לאכיפת הקוד האתי והם רואים בו חשיבות לסטודנטים. בנוסף, הם טענו כי זו דרך טובה לדיווח למי שלא מרגיש בנוח לפתוח דברים אישיים בפני כל הכיתה. אלו שחושבים שלא צריך מנגנון דיווח טענו בעיקר כי הם לא מבינים את החשיבות באכיפה של הקוד האתי, וכי אנו אנשים בוגרים שלא צריכים מנגנון אכיפה, ובמקרה של הפרה של הקוד הסטודנטים יוכלו לעשות חשבון נפש עם עצמם. בנוסף לכך שאלנו את הכיתה האם יש להם הצעה נוספת למנגנון אכיפה שנראה להם רלוונטי יותר? מהתשובות עולה כי האלטרנטיבה העיקרית למנגנון הדיווח היא שיחת כיתה פתוחה וכנה אחת לתקופה מסוימת בניהול אחד מחברי הקבוצה.

לאחר הדיון הכיתתי ותוצאות הסקר אנו מציעים לשלב בין מנגנוני הדיווח. ניתן יהיה לפנות דרך הטופס המקוון ואחת לחודש תתבצע שיחת כיתה בה יוכלו להציף סטודנטים מקרים. אנו חושבים שהמנגנונים מתכתבים זה עם זה ויכולים לתרום אחד לשני. בשיחה הכיתתית יוכלו להקריא מתוך טופס הפניה והבן אדם אשר כתב את הפניה יכול להחליט אם להתוודות בפני הכיתה. במידה ולא ירצה להתוודות הדיון יתבצע באופן אנונימי ויגרום מעצם קיומו למיגור התופעה השלילית.