ב״ה

הקריה האקדמית אונו

הפקולטה למדעי הרוח

בית הספר לחינוך

התוכנית לתואר בוגר בחינוך וחברה

מטלה בקורס מבוא לטכנולוגיה של החינוך

 מרצה ד”ר רויטל כהן ליברנט

מגישות

מירב אמיתי ת״ז  023959141      

 חנה זאדז’ק ת״ז 025295858      

 תוכן העניינים:

הקדמה

מהו מודל “הכיתה ההפוכה״?

יתרונות המודל

חסרונות המודל

פתרונות להתמודדות עם קשיים ובעיות

סיכום

ביבליוגרפיה

הוראה ולמידה בסביבה עתירת טכנולוגיה

״תפקידו של המבוגר להקנות ללומד את ההכרות עם כלי הלמידה שפותחו ע״י התרבות שבה אנו חיים ואת יכולת השימוש בהם. במהלך האינטראקציה ביניהם הם הופכים    לאובייקטים שניתן לחשוב באמצעותם״

(ויגוצקי 2004)                                                                    

טכנולוגיות המחשב, התקשורת והאינטרנט ומיומנויות המאה ה-21, הביאו לשינויים משמעותיים באופן שבו אנו לומדים ומלמדים בתחומי הדעת השונים, ולפריצת גבולות הזמן והמקום של הלמידה. טכנולוגיות למידה חדשניות מהוות תשתית ליצירת הזדמנויות למידה מאתגרות, המקדמות ביצועי חשיבה, הבנה ולמידה. אלה מתבצעות תוך שימוש במידע מקוון רב-ערוצי, בכלים טכנולוגיים בעלי פוטנציאל קוריקולרי רב ובאסטרטגיות הוראה-למידה חדשניות.

צריכה נבונה של סביבות למידה אינטראקטיביות יכולה להביא לקידום למידה .משמעותית

תהליך הלמידה בשילוב טכנולוגיה מתבסס על מגוון אוריינויות דיגיטליות ובכללן: אוריינות עיבוד מידע רב-ערוצי, אוריינות ניווט במרחב הווירטואלי, אוריינות תקשורת, אוריינות חזותית, היפר-אוריינות, אוריינות ניהול מידע אישי, אוריינות התמודדות עם מורכבות. אוריינויות אלה הן חלק מארגז הכלים של המורה והתלמידים, ושימוש בהן עשוי לקדם למידה משמעותית. כדי ליישם באופן מושכל אוריינויות אלה, חשוב להתבסס על פדגוגיה של הכוונה עצמית בלמידה

SRL- Self-Regulation Learning,

המדגישה ארגון וּויסות של הלמידה על ידי הלומד בתהליכים קוגניטיביים, תהליכים מטא-קוגניטיביים ותהליכים מוטיבציוניים. התלמידים מציבים לעצמם

מטרות ללמידה, מבצעים פיקוח ובקרה על הלמידה ,תוך שליטה על תהליכי

החשיבה, על המוטיבציה ועל התנהגותם.

אחד המודלים העיקריים ללמידה משמעותית בשילוב טכנולוגיה והמודל שבו נעסוק הוא מודל הכיתה ההפוכה:

מהו מודל הכיתה ההפוכה?

בלמידה המסורתית שלב הקנית הידע מתבצע בכיתה והתלמידים מתבקשים לתרגל את החומר בבית באמצעות מענה לשאלות, במודל הכיתה ההפוכה מתבצע שלב ההקניה בבית באמצעות צפיה בסרטון וידאו קצר המסביר את הדברים. המורה שולח אל התלמידים סרטון והתלמידים צופים בו לפני השיעור, מאחר והתלמידים עברו את שלב ההקניה בבית, טרם השיעור, מתפנה הזמן במרחב הכיתתי והמורה מנצלו להעמקת החומר, הבהרות, דיונים, פעילות חקר, יישום החומר ומתן מענה אישי לתלמידים מתקשים או חזקים. מודל זה משנה באופן מהותי את סדר העדיפויות של תהליך ההוראה ודורש שינויים מהותיים בתפקידים של המורים והתלמידים.  המורים מוותרים על מעמדם בחזית הכיתה ומחליפים אותו בתפקיד של מקדמי שיתוף פעולה ולמידה עצמאית של התלמידים. הדגש בהוראה עובר לתלמידים ועיקר האחריות על הלמידה מוטלת עליהם, צורת   הוראה זו מעוררת אצלם מוטיבציה לנסות ולהתנסות ולהיות פעילים יותר בלמידתם.

יתרונות המודל:

*המודל על 2 שלביו, שלב הצפייה ושלב התרגול בכיתה מזמן הוראה שהיא מותאמת אישית ליכולות הלמידה, לידע קודם ולקצב האישי. כך יכול המורה לתגמל תלמיד חזק באמצעות מתן סרטון מתקדם יותר לצפייה בבית, או משימה מאתגרת יותר לזמן הכיתה. ולחזק תלמיד חלש באמצעות מתן סרטון הסבר נוסף סביב אותו הנושא בו הוא מתקשה או זמן הנחיה אישי במסגרת זמן העבודה בכיתה.

* בשלב המפגש הכיתתי התלמיד מעורב בנושאים יותר לעומק ולכן הלמידה  משמעותית ומפרה, כמו כן ה”למידה פעילה” ומעודדת אינטראקציות עם יתר חברי הכיתה.

* בשימוש במדיה מוקלטת מראש ההרצאה בשליטת התלמידים והם יכולים

לעצור, לעבור קדימה או אחורה, לפי דרישה או יכולת.

* העברת שלב הקניית הידע לבית, חוסכת לא מעט זמן בכיתה, למעשה סרטון של 5 דקות חוסך לפחות 20 דקות בכיתה בה יש הסחות דעת, בקשות לחזרה ועוד.

*במודל זה התלמיד מקבל אחריות על למידתו.

 *הכיתה ההפוכה משנה את אופי המפגש בין המורה לתלמידיו ומשפרת את האינטארקציה בין המורה ללומדים. המורה פנוי כעת יותר לעבור בין התלמידים ולתת לכל אחד את היחס האישי לו הם זקוקים, טפיחה על השכם, מילת עידוד, שיחה קצרה. זמן זה מאפשר גם לתלמידים ש”נעלמים בכיתה” לפרוח ולהרגיש מחויבות ותחושת שייכות לביה”ס.

 *תלמידים החוששים לשאול שאלה בכיתה משיקולים חברתיים ותחושת ערך עצמי נמוך, יכולים לצפות בבית כמה פעמים ולחזור על  קטעים קשים עד שיבינו. כמו כן הסרטון יכול לשמש תלמידים המתכוננים לבחינה או החסירו שיעור ומאפשר לשמוע את התכנים ממקור ראשון.

*המודל מסייע לתלמידים בקשב ובריכוז, בשלב הצפייה הסרטון קצר משמעותית מהרצאה בכיתה ודורש קשב לפרק זמן קצר יותר. בשלב המפגש הכיתתי התלמידים פעילים, ו”למידה פעילה” מאפשרת ריכוז רב יותר גם לתלמידים המתקשים בכך.

 * סרטונים מאפשרים המחשה ויזואלית שטקסט או הרצאה אינם משתווים לה, המחשה אשר מגבירה קשב ותשומת לב ומשמרת את המידע בזיכרון לטווח ארוך יותר מאפשרת איסוף מידע על רמת ההבנה של הלומדים ותורמת לזיהוי בעיות .בלמידה בשלב מוקדם ובכך מצמצמת ואף מונעת נשירה מהלימודים

* התלמידים בוחנים את דרכי הלמידה שלהם ואת מהות הידע, המורה בודק שיטותיו ודרכיו ותהליך ההוראה בלמידה  הופך להיות מודע יותר ומכוון יותר.

חסרונות המודל:

*המודל נוצר בהתאמה לארה”ב והוא  לא מתאים בצורתו בהכרח לישראל.  מכיוון שמוסר הכנת ש.ב. של תלמידים בישראל הוא פעמים רבות לא גבוה, גם ההיענות לצפייה בסרטונים לפני השיעור אינה מובטחת.

* תלמיד שלא הכין ש.ב. בכיתה מסורתית יודע על מה מדברים הוא שמע את המורה מסביר את החומר במהלך השיעור, לעומת זאת בשיעור הפוך תלמיד שלא צפה בסרטון עלול למצוא את עצמו אבוד לחלוטין.

*הכנת החומרים במודל זה דורשת מאמץ גדול וגוזלת זמן רב מסגל ההוראה,

המורה צריך להכין כמות כפולה של חומרים לאותה יחידת לימוד, גם סרטון עם הרצאה וגם פעילות לימודית לכיתה.

*השימוש במודל מחייב את התלמיד להיות תלוי בטכנולוגיה, תלותיות שעלולה לעיתים להיות בעייתית, ובפרט לאלו שאין ברשותם מחשב או טלפון חכם.

*לא כל התלמידים יתחברו מיד לדרך בה פועל המודל, חלק יזדקקו לזמן ארוך יותר של הסתגלות לדרך החדשה. חלקם אף עלולים להיתקל בבעיות טכנולוגיות בעת הצפייה וכתוצאה מכך לפתח רתיעה מהמודל.

* צפייה עצמאית עלולה להביא לכך שהתלמידים מרגישים שהם מאבדים קשר עם המורה וחשים בחיסרון של תיווך המורה בהקניית החומר.

פתרונות להתמודדות עם קשיים ובעיות:

* כדי להביא לשיתוף פעולה של התלמידים יש לעשות עבודת הכנה מעמיקה בכיתה- שיחות הסבר, הכנה ושכנוע, שילובם בקבלת החלטות בתהליך, ובמידת הצורך גם ליידע ולערב את ההורים.

* הכנת התלמידים ונתינת כלים אפקטיביים ללמידה עצמאית, בצוע תרגול והתנסות משותפת בכיתה כדי להרגילם לדרך הלמידה החדשה.

* כדי לגרום להיענות גבוהה בצפייה ניתן ליצור בסוף הסרטון רכיב וידוא הבנה כמו שאלון אמריקאי קצר שיוודא שהתלמידים אכן צפו וגם יתגמל אותם בבונוס לציון הסופי.

*מומלץ להעלות את הסרטונים למדיה המקובלת ביותר, אליה התלמידים מורגלים ואשר זמין בצורה טובה בפלטפורמות שונות, ולוודא שניתן לראותם בכל טלפון חכם הנגיש להם.

* לצמצום הזמן והמאמץ ביצירת הסרטים ניתן למצוא דרכים חילופיות, תוך התבססות על סרטונים קיימים, שיתוף סרטונים בין המורים וכן שילוב התלמידים בתהליך היצירה עצמו.

* יש להפעיל שיקול דעת במידת ההתאמה של המודל למקצועות השונים ולנושאים בתוך המקצוע.

* הסרטונים חייבים להיות מרתקים.

*תלמידים שאין ברשותם מכשיר טכנולוגי מתאים יש לאפשר להם גישה אלטרנטיבית כמו בחדר מחשבים או בספריה.

* להיעזר בכלי ליצירת סרטון אינטראקטיבי המאפשר להוסיף לסרטון הערות נקודות למחשבה מילות עידוד ועוד בדיוק בנקודת הזמן המתאימה כך שהתלמיד נהנה מליווי המורה והכוונתו.

סיכום

“כיתה הפוכה” היא טכניקה פדגוגית המאפשרת ביצוע פעילויות בכיתה המתבססות על חומר שנלמד קודם לכן בבית. כמו כל טכניקה פדגוגית, אינה מתאימה לכל מורה, לכל תלמיד, לכל נושא או לכל זמן. היופי במודל זה שאינו חייב להיות טוטאלי, אין צורך לעשות בו שימוש לאורך כל השנה ולצורך למידת כל הנושא, אלא ניתן לשלב את השימוש במודל ביחידות בהן הוא מתאים.

ככל טכניקה יש בה יתרונות וחסרונות, אתגרים ודקויות. אפשר לבחור להתנסות בה, ואפשר שלא. כך או כך, הגישה בהחלט שווה רגע או שניים של התבוננות ומחשבה.

ביביליוגרפיה:

איתמר בנית. 2015. 8 סיבות לא להפוך את הכיתה שלך, סיפורים מהשטח. הגיע זמן חינוך

נירה חטיבה. (ל.ת.) כיתה הפוכה בהוראה באקדמיה. אוניברסיטת תל אביב

אפרת מעטוף.2013. כיתה הפוכה/מודל הוראה. פדגוגיה דיגיטלית, כלים קטנים גדולים

אביב צמח. 2013. כיתה הפוכה-ממצאי למידה משותפת .MindC מט”ח

יעל שרצר-גלזר. 2013. מקום המורה בכיתה הפוכה. מכון מופ”ת