ההגירה של מרקו

פרופיל אישי

שמי מרקו, אני נער בן 14  ונולדתי בספרד.

אבי אציל אבל אינו בן בכור , לכן אינו יורש אחוזה.

 אין לנו אדמות .

החלטנו להגר לאמריקה

מכיוון ששמענו מחברים במסיבה שיש מקום חדש שקוראים לו אמריקה .

שם אפשר לקחת אדמות בלי תשלום , כמה שרוצים .

אבא התלהב מרעיון ומיד רצה לקנות כרטיסי הפלגה .

אמא לא כל כך אהבה את הרעיון כי חשבה שאולי יקרה משהו בדרך , היא לא ממש אהבה לעזוב את המשפחה .

כל ערב בזמן ארוחת הערב היו שיחות וריבים בין אבא לאמא .

לא שאלו אותי מה דעתי אבל אני הייתי עובר כי המקום שאנו גרים בו עכשיו עכשיו לא טוב לנו .

באוניה

עלינו על האוניה עם הציוד שארזנו.

ארזנו בגדים כלי, מטבח, תמונות וזיכרונות .

באוניה היו הרבה אנשים , כל האנשים ישנו במקום אחד והיה צפוף ממש.

כל אחד אירגן לעצמו אוכל אך זה היה במנות קטנות כי זה צריך להספיק ל 12 שבועות .

בלילה התחלה סערה היו גלים גבוהים והספינה התנדנדה  מצד לצד .

לאנשים היו בחילות  והקאות , והם רצו לסיפון העליון כדי לנשום אוויר אך חלקם הקיאו  כבר בדרכם לסיפון.

לא היה הרבה אוכל ממה שארזנו למזלנו האוכל הספיק בדיוק ל 12 שבועות

באחד הלילות היה כוכבים יפים בשמיים ולכן לא ישנתי  זה היה הלילה הכי טוב שהיה לי בכל המסע על האוניה .

לאחר זמן רב על הסיפון הגענו לאמריקה

לא היה שם כלום מלבד סימונים של שטחים שאנשים לקחו .

טיילנו בכל אמריקה בנסיון למצוא את השטח המתאים לנו .

אחרי שמצאנו את השטח לקחנו דגלים וסימנו את השטח שלנו .

בימים הראשונים פגשנו אינדנים בהתחלה לא הבנו מי הם או מה הם עושים באמריקה .

הם לבשו כל מיני פרוות מוזרות והיה להם צבע על הפנים והגוף .

לאחר זמן מה למדנו להתיידד איתם ולהעזר בהם לצורך צייד .