6.4.1665

שלום יומן, הנני יודעת שמסע גדול עומד להתחיל, לכן אני מתחילה לכתוב ביומן זה. אינני יודעת מה יעלה בגורלי בכל המסע הזה.

אם מישהו קורא את היומן הזה סימן שכנראה אני לא בחיים או שהמסע הסתיים בשלום, אעדכן בהמשך..

7.4.1665

שלום יומן יקר, לא הכרתי את עצמי בפניך ואני מתנצלת על כך. שמי איזבלה, איזבלה לסקה. ואם עדיין לא ניחשת אני בת למשפחה  הכי ענייה בטולוז שבצרפת. אין אחד שלא שמע ולא מכיר את משפחת “לסקה”, המשפחה שלי. המשפחה הכי ענייה בעיר, שמסתובבת ומחפשת אוכל בפחי זבל.

ברצוני לספר לך אודות המשפחה שלי. אז כך,אני בת לטיאדור וקרלה.אני בת שלישית מתוך שבעה ילדים.. שני אחיי הגדולים שמם ניקולאס ופרנל. ניקולאס הוא הגדול מביניהם, אחריו נולד פרנל ואחריו אני נולדתי, כמובן שאחרי נולדו עוד ארבעה ילדים.

יומן יקר, יש לי עוד שלל דברים לספר לך על עצמי. אבל, אשמור את זה למחר. להתראות.

8.4.1665

שלום יומן, עוד יום חולף וכמו בכל סוף יום בתקופה האחרונה אני כותבת לך את החוויות שאני עוברת. החוויה הגדולה שעברתי היום היא “הארוחה הגדולה” כמו שהורי מכנים אותה. “הארוחה הגדולה” מתרחשת בימי שבת, 

הדבר שאני פחות אוהבת ביום הזה זה שבאותו הזמן של הארוחה צריך לגנוב , לאכול עם הידיים אני חושבת שכאשר אהיה גדולה יותר אתחיל מרד נגד הסבל והבלגן,  מרד כזה שכל אחד יוכל לאכול איך שהוא רוצה את האוכל שלו.אני מתנצלת יומן, אתה בוודאי חושב שאני ילדה מרדנית, ואתה צודק. אומנם אני רק בת שש עשרה אבל זה לא אומר שאני חייבת להתנהג כראוי לחסרת בית. כן, זה מה שאני, ישנה על מזרנים נטושים

9.4.1665

שלום יומן, היום יום ראשון. זהו היום שבו הלכתי לטיול בעיר, היום הראשון שההורים שלי הסכימו לי לצאת החוצה, לפגוש אנשים וילדים בגיל שלי וכן, כשהגענו פשוט התחלתי לקפוץ ולשמוח,בכיתי מהתרגשות. הם נראו המומים למדי.

שאלתי אותם על מה הם דיברו והם ענו לי שה”עולם החדש” זה רחוק מאוד מאיפה שאנחנו נמצאים. הם אמרו שזה יהיה מקום מצוין בשבילי, אז ביקשתי מהם להצטרף אליהם למסע.

אני מקווה שיהיה טוב, אבל הכי אני מקווה שההורים שלי יסכימו.

12.4.1665

שלום יומן, סליחה שלא כתבתי הרבה זמן…

שאלתי את ההורים שלי על העולם החדש והם מאוד כעסו על הרעיון שאני בכלל חושבת על כך. אמרתי להם שזה לא הוגן שהם סוגרים אותי בתוך הרחוב הנטוש הזה ולא מאםשרים לי לצאת החוצה. באותו הזמן לא חשבתי על מה יהיה לי להפסיד, אני מקווה שכך יהיה.

היום זהו היום שבו קבעתי עם האיכרים ללכת לעולם החדש. לרוע המזל, אחי תפס אותי, הוא אמר שאסור לי ללכת איתם ושמחכות צרות רבות. בכל אופן פגשתי את האיכרים ליד הנמל. כשהגעתי ראיתי ספינה גדולה, זאק אחד הילדים האיכרים אמר שזהו כרטיס הכניסה שלנו, עם הספינה נגיע לעולם החדש.

13.4.1665

שלום יומן, אתמול כאשר עלינו על הספינה היו הרבה מאוד אנשים. אנשים שלא חשבתי שאפגוש! אנשים מהמעד החברתי הכי נמוך עד הכי גבוה.

חלק מהאנשים שהיו על הספינה סיפרו לי על האיומים הנוראים של המלכים, הם אמרו שהo לא אפשר להם להאמין בדת שלהם. בנוסף, היו שם פושעים ואנשים שעבודתם נלקחה מהם. הדבר המשותף שהיה לכול האנשים הוא הרצון להתחיל מחדש, כול אותם האנשים רצו לעזוב את העבר שלהם. באותו הרגע הבנתי למה אני כאן, למה אני על הספינה הזאתי.

אני כל כך מתרגשת להגיע לעולם החדש, אני מקווה ששם בהחלט אוכל להתחיל מחדש.

15.5.1665

שלום יומן, כבר עבר חודש מאז שכתבתי בכך לאחרונה..

אתה לא תאמין אם אספר לך מה עברתי. אז כך אנחנו חודש שלם על הספינה ועוד מעט אנחנו נגיע לעולם החדש, לאמריקה!

זק,האיכר שבגילי, טייל בכל הספינה וסיפר לנו שראה המון אנשים חולים. חלק מהאנשים “אם פנים ירוקות” הוא אמר, היה כל כך צפוף שחלק מהאנשים מתו!

היה בשבילי נורא לשמוע על הזוועות..

לפחות עוד מעט מגיעים!!! אני כבר מאוד רוצה לספר להורים על שלומי, אני מאוד מתגעגעת אליהם..

26.5.1665

שלום יומן, אתה לא תאמין! אני כבר הגעתי לאמריקה!

במפתיע ראיתי אנשים שלא פגשתי מעולם..אנשים שחלקם עם עור אדמדם.

הם היו קצת משונים לדעתי, חלק מאנשינו רצו לקנות אדמות בשטחם והם הסכימו בתמורת “אוצר”. אוצר בשבילהם היה שרשרת או שטיח יפה או כל דבר פשוט בשבילינו.

אני מאוד הופתעתי, לא האמנתי שמישהו ירצה דבר שאינו שווה תמורת אדמה!

יומן, האנשים כאן (בעלי העור האדום) מאוד נחמדים אלינו ואני בטוחה שנסתדר טוב.

אולם, יש כאן אנשים שלא רוצים בנחכותים אבל אני מקווה שנסתדר.

4.2.1666

שלום יומן,סליחה שלא כתבתי בך כמעט חצי שנה..

חוויתי כל כך הרבה חוויות!

אני וחברי החדשים כאן בנינו בית,בית מעץ! אינני חושבת שבצרפת יש בתים דומים לזה שאנו בנינו. אומנם, הוא לא הבית הכי טוב אבל לפחות זה בית.

אפילו הכרתי כאן חברה חדשה,אינדיאנית, היא ואני החברות הכי טובות.

העולם החדש נראה כפי שדמיינתי,אולי יותר טוב!

אכתוב בכך בהמשך.

1.7.1667

שלום יומן, אתה לא תאמין מה קרה..

הייתה כל כך הרבה שנאה! שנאה כזו שלא ראיתי מעולם!

אנשי רצו למצאו כאן ב”עולם החדש” זהב, כסף ויהלומים. מצאנו שם קצת מכל דבר, הרגשתי כל כך מוזר.

בחיי לא נתקלתי באנשים שכל כך חפצים לאושר, כמו אנשי.

אנשי כעסו מאוד שהם לא השיגו את בקשתם, עד שהם פצחו במלחמה, אומנם קטנה אבל זה לא שינה את ההרגשה.

אינני מבינה מדוע הם כלכך שונאים זה את זה. במלחמה הובסו אנשים רבים..

במלחמה, אדומי העור קפצו רקדו והם נלחמו עם חץ וקשת! כאשר ראיתי אותם הם נראו בשבילי כמו פראים, כמו חיות.

אנחנו נלחמנו עם סכינים חדים וארוכים.

7.4.1777

שלום, אתה בטח היומן המפורסם של סבתא שלי.

אני בלה, אני גרה כאן באמריקה או כמו שסבתא שלי קראה לזה “העולם החדש”.

ואני כמו סבתא שלי אספר לך חוויות. אם שמתה לב אני דומה לסבתא שלי, גם אני מרדנית כמהו.

אז ככה, לפני כשבוע או יותר לי ולחברי קרה משהו נוראי.

אנחנו הכנו כדורי שלג ענקיים, וזרקנו אותם על חיילים אנגליים! אבל למרבה הצער גם לחיילים היו כדורים, לעומתנו להם היו כדורי רובים.

הם הרגו כמה מהחברים הכי טובים שלי..אבל אני ומי שנשאר לא נשתוק!

27.4.1777

שלום יומן של סבתא, המלחמה כאן איומה!

אנחנו האמריקנו נלחמנו נגד הבריטים..יש האומרים שהמלחמה התחילה בגללנו. רק בגלל שמרדנו במלוכה הבריטית.

מדינות אירופאיות שונות שהתחרו בבריטניה במירוץ הקולוניאלי, ומשלב זה ואילך הן סיפקו סיוע לנו, בתחילה באופן סמוי ולאחר מכן באופן גלוי.

במהלך המלחמה, השתמשו הבריטים בעליונות הצי שלהם כדי לכבוש ערי חוף, אך למזלנו נכשלו בהשגת שליטה על המחוזות שלנו.

ואתה בחיים לא תאמין מי נצח במלחמה! כן, אנחנו!

אני חושבת שזה הדבר הכי טוב שקרה לנו.

אני מצטערת שאני לא מפרטנת יותר מידי, אני בכל זאת לא כמו סבתא שלי..

8.2.1778

שלום יומן של סבתא,

בתחילת השנה, זמן קצר לאחר הניצחון שלנו, חתמה צרפת  על ברית עם איתנו, ובקיץ של אותה שנה הכריזה מלחמה על בריטניה. גם ספרד והולנד הכריזו מלחמה על בריטניה בשנתיים שלאחר מכן.

אני מאוד חושבת שאנחנו ניצחנו אותם, אחת ולתמיד.

אני גם חושבת שהם בחיים לא ינסו ל”שלוט” עלינו שוב.