עונות השנה

עונות השנה הן מספר תקופות עיקריות, בדרך כלל ארבע, שאליהן מחולקת השנה על פני כדור הארץ. כל אחת מעונות השנה מאופיינת באקלים ייחודי משלה ומספר שעות אור שונה ביממה. בהכללה ניתן לדבר גם על עונות השנה בכוכבי לכת אחרים.

עונת החורף היא אחת מארבע עונות השנה. זו העונה עם הימים הקצרים ביותר (יחד עם הסתיו) והטמפרטורות הנמוכות ביותר. באזורים המרוחקים מקו המשווהיורד שלג בעונת החורף. תאריך תחילת החורף משתנה בהתאם למקום ולתרבות. על פי המטאורולוגיה המודרנית החורף חל בחודשים דצמבר, ינואר ופברואר בחצי הכדור הצפוני ובחודשים יוני, יולי ואוגוסט בחצי הכדור הדרומי. עם זאת, באופן מסורתי בתרבויות אירופאיות רבות החורף מתחיל בחודש נובמבר.

עונת הקיץ היא אחת מארבע עונות השנה, והחמה שבהן. הסתיו מתחיל בתום הקיץ ונחשב לעונת מעבר בין הקיץ לחורף.‏

המילה קיץ משמשת גם לתיאור פירות בגמר הבשלתם, ובייחוד תאנים שאכן מבשילות בעונה זאת.

הסתיו הוא אחת מארבע עונות השנה, מציין את המעבר בין הקיץ לחורף ולכן מכונה עונת מעבר.

באזורים הממוזגים, הסתיו הוא העונה בה רוב הגידולים החקלאיים נאספים, ויש שלכת שבמהלכה העצים משירים את עליהם, מזג האוויר קריר וגשם יורד. למעשה, במקומות שבהם האקלים לח ורטוב, הסתיו הוא העונה הגשומה ביותר. בישראל, שבה האקלים הוא ים תיכוני, הסתיו הוא העונה שבה יורדים הגשמים הראשונים. ברצועת המדבריות שבאזורים הסובטרופיים (שישראל נמצאת בקצה הצפוני שלהם) שולטות עדיין מערכות תרמליות, כמו האפיק הפרסי והאפיק מים סוף. בסתיו גם מתחולל לעתים שרב. מערכות אלה דועכות לקראת סוף הסתיו.

אָבִיב הוא אחת מארבע עונות השנה של האקלים הממוזג, ובו חל המעבר מהחורף לקיץ. האביב מאופיין בהתחממות מתונה של מזג האוויר ובפריחתם של מיני צמחים רבים. משום כך הוא מסמל פריחה והתחדשות.