חוברת תרגול מיומנויות סחלב

חוברת מיומנויות סחל”ב

מחנות העולים היו אמורים לשמש מקום מגורים זמני, עד שימוינו העולים ויופנו למגורי הקבע שלהם. אך לא היה לאן להפנות אותם: בניית שיכוני הקבע לא עמדה בקצב העלייה, ואף התעכבה בשל מחסור המדינה במזומנים.

רעיון המעברה שנולד בעקבות קשיי החיים במחנות העולים, תוכנן כדיור זמני, עד שייבנו השיכונים לעולים, ובו תהיה לכל משפחה יחידת דיור משלה. אבי המשפחה יוכל לצאת לעבודה ולהרוויח את לחמו, אֵם המשפחה תוכל להכין את מזון המשפחה, והילדים ילכו לבית הספר. המעברות נועדו להיות שלב ביניים בין מחנות העולים לדיור הקבע.

אלא שעד מהרה התברר שהתנאים במעברות לא טובים בהרבה מאלו שבמחנות העולים, יחידות הדיור במעברות היו אוהלים, פחונים, בדונים או צריפונים – כל סוג של חומר המאפשר בנייה מהירה וזולה. המבנים היו קטנים וזמניים, ולפיכך הם לא חוברו לרשת החשמל או לרשת המים. הרחצה והשרותים היו בשקתות ציבוריות ובמבנים משותפים.

התעסוקה במעברות הייתה מושתתת על מסחר זעיר במעברה, או על עבודות דחק: ייעור, סלילת כבישים ובנייה. היו אלו עבודות מזדמנות, שהשכר עבורן היה נמוך ושלא הבטיחו אופק של פרנסה לבעליהן.

מעובד מתוך: שפירא אניטה, ככל עם ועם – ישראל 1881 – 2000, הוצאת מרכז זלמן שזר, 2012, י-ם, ע”מ 210 – 211.