האקרים ≠ עבריינים

ישנם אנשים נורמטיביים לחלוטין (לפחות כלפי חוץ) שעובדים בעבודה חוקית בדיוק כמו כל אחד מאיתנו. אך אותם אנשים עוסקים בלהציל מדינות, שומרים על הדמוקרטיה ופועלים בחסות החוק. הם שומרים על תאגידי ענק ועוזרים להם למצוא פרצות אבטחה ברשת המחשבים.

אלו הם ההאקרים

מהם האקרים בעצם?

מה הם עושים במהלך היום?

האם כולם עבריינים?

כיצד הופכים להאקר?

בספרי אתייחס להאקרים שאינם עבריינים

קריאה מהנה!!

מיהו ההאקר?

על פי האקדמיה ללשון השם העברי להאקר הוא “פצחן”.

אותם “פצחנים”, יודעים לחדור אל מאחורי הקלעים של מערכות המחשוב והטכנולוגיה. לאחר שחדרו למערכת הם יוכלו לעשות בה כרצונם: להשתלט עליה, לגרום לה נזק, או פשוט לדלות ממנה מידע בעל ערך כלשהו.

האקר בשירות החוק = לוחם סייבר?

ההאקרים זכו להכרה עולמית באמצעי התקשורת, מאחר וביכולתם לשבש תשתיות אזרחיות ולאומיות, מאחר והמדינות, גופי הביטחון, החירום והשגרה כולם פועלים באמצעות מערכות ממוחשבות, אליהן חדרו לא פעם האקרים.

כך צמח תחום לוחמת הסייבר. מה זה סייבר? זהו שם תואר למרחב הקיברנטי – רשת האינטרנט. ישנם האקרים “חיוביים”, בשירות החוק. מקצוע זה של איש אבטחת מידע והגנת סייבר, הפך למבוקש במרבית החברות כיום, מתוך הבנה כי יש לשמור על המידע הרגיש ומערכות ההפעלה שלהן.

אותם האקרים בשירות החוק, שעברו הכשרה במסגרת קורס אבטחת מידע או כל מסגרת אחרת של לימודי סייבר, ניצבים אל מול אותם “קרארקים”, עברייני רשת, האקרים שמנסים לפגוע, לשבש ולהפיל את מערכות המידע והתשתיות האזרחיות והלאומיות בתחום הסייבר.

ידיעה:

פרקליט המדינה ממליץ: האקרים שחושפים פרצות אבטחה לא יועמדו לדין

חשיפה:

כ-40 “האקרים לבנים” עובדים כיום בשירות הבנקים וגופים כלכליים

מדובר ב”האקרים” אשר פועלים בשירות החוק מול מאות “האקרים שחורים” ואלפי ילדים שכבר מכשירים את עצמם לעסוק בפריצה למחשבים.

שתי הידיעות האלו חושפות, האקרים הם כלי חשוב לשמירה על החוק מפני האקרים.

ההאקרים שומרי החוק נקראים לרוב “האקרים לבנים” או “לוחמי סייבר” הם פועלים בשורות הארגון או כגורם עצמאי. המיוחד בהם הוא שהם מעוניינים לחשוף פרצות לצורך הגברת האבטחה של הארגון עליו הם מגנים. כיום, ארגונים פיננסיים מעסיקים האקרים כאלו בשכר גבוהה וכל זאת כדי לחשוף מול מחלקת אבטחת המידע של הארגון את הפרצות האפשריות והחולשות של הארגון. עבודתם הינה מאסיבית ומאתגרת ומחייבת אותם להיות יצירתיים ובעלי תושייה. לפרוץ לארגון מאובטח זה לא קל אך אפשרי. לכן הארגון חייב להעסיק את “התותחים הכבדים ביותר”.

הפורץ אל מול ההאקר:

האקר הוא אבולוציה של הפורץ.

האקר מסוגל לפרוץ מנעולים (חומות אש וכדו’) ולפצח שורות קוד מורכבות. האקר אינו משאיר עקבות רבות ולכן הוא דומה לפורץ המסורתי.

אך כמו שבעבר (וגם היום)הציבו מיני מלכודות כדי ללכוד פורצים או להבריח אותם כך עושים גם בעולם הגנת הסייבר ואבטחת המידע.

לוחמי הסייבר מציבים במרחב הרשת של הארגון מלכודות דבש.

נכסים שאינם בעלי ערך אמיתי אך בגלל שהנכס נראה אמיתי ובעל ערך חשוב ההאקר פורץ אליהם וחושף עצמו, את כתובת האינטרנט שלו (IP) ועוד.

בעזרת כלים אלו, לוחמי הסייבר לעיתים מחזירים “אש” ותוקפים חזרה את ההאקר. מחדירים לו “תולעת” או כל אמצעי תקיפה אחר שמרתיע ואף פוגע בתוקף.

מדינת ישראל נמצאת במיקום מאוד גבוהה מבחינת המוכנות שלה מפני תקיפות ויחידות כמו 8200 וחברות כמו Check point מייצרות תעשייה שלמה שמתעסקת בלוחמת סייבר ובהגנה על הגבולות הקיברנטיים של מדינת ישראל.

רוצים להרגיש האקרים?

רוצים להראות לחברים שלכם כיצד פרצתם למחשבי הכור באיראן?

לחצו כאן

איך משתמשים בתוכנה?

תלחצו על F11

מתחילים להקליד, ככה סתם בלי לכתוב משהו אמיתי.

התוכנה תראה כאילו אתם מקלידים קוד אמיתי. ממש כאילו אתם מתקדמים בתהליך של פריצה.

לחיצה 3 פעמים על הלחצן Caps lock – תראה כשלון בפריצה (Access Denied) תראו לחבריכם כאילו נכשלתם פעם או פעמיים.

לחיצה 3 פעמים על Alt – תראה על הצלחה בפריצה (Access Granted)

תהנו!

ביביליוגרפיה:

1) שוורצמן .א. (2017). האקר – מה זה אומר? נדלה מ:

https://www.hackeru.co.il/blog/posts/what-is-hacker

2) לביא .צ. (2004). גלובס. כ-40 “האקרים לבנים” עובדים כיום בשירות הבנקים וגופים כלכליים. נדלה מ:

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=776649

3) כביר .ע. (2018). גלובס. פרקליט המדינה ממליץ: האקרים שחושפים פרצות אבטחה לא יועמדו לדין. נדלה מ:

https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3745609,00.html

4) ציפורי .ט. (2016). גלובס. נזקים מפשעי סייבר בעולם: 500 מיליארד ד’ בשנה. נדלה מ:

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001114422

5) (2015) מלכודות דבש נגד פורצי סייבר. נדלה מ:

https://i-hls.com/he/archives/63461

6) התמונות הועלו מתוך האתר:

https://pixabay.com/