“מאי בינייהו” + “איכא בינייהו”

=

מה בניהם + יש ביניהם 

יש שני דעות שנראות דומות ואנחנו שואלים באיזה מקרה ההלכה תהיה שונה

:מאי בינייהו

:דוגמה מהחיים

עוז מביא שתי בננות שנראות אותו דבר, שי שואל: למה הבאת שתיים, שתייהן אותו הדבר?!

:איכא בינייהו

 יוסף אומר: במקרה שרוצים להכין סורבה ואחת לא רכה מספיק אז משתמשים רק .באחת מהם

“מאי טעמא”

=

מה הטעם

…מה הטעם זה מה הסיבה ל

:דוגמא

.עוז ויוסף הולכים למגרש ומשחקים כדורסל ואז שי בא והוא גם רוצה לשחק

ואז אנחנו אומרים לו: אתה לא עומד לשחק

 ?שי: מאי טעמא (מה הטעם) למה אני לא עומד לשחק

עוז ויוסף: מפני שעוד 5 דקות אנחנו הולכים להתפלל מנחה ולא נספיק לעשות עוד משחק

https://drive.google.com/file/d/1U9d9oJA9UWn7cJPgb0bA0f0ODTkVBqG9/view?usp=sharing_eil&ts=5c6d4ffe

?”מנא הני מילי” 

=

?מהיכן אלו המילים

.מהו המקור המקראי או הלימודי להלכה

“דוגמא: עוז שי ויוסף מדברים פתאום עוז אומר “אקונה מטטה

?ויוסף אומר: מנא הני מילי(מהיכן אלו המילים)מאיפה המילים האלו שאמרת כרגע

.ושי אומר: מהסרט מלך האריות

https://youtu.be/yVRZ75qMY8Q

“מאי נפקא מינה”

=

מה נפיק מזה

.מה אימרה זו באה לחדש לנו

:דוגמא

.אבא בא ואמר הבאתי אבוקדו רך

?שי שואל:(מאי נפקא מינה) מה אני מבין מזה שיש אבוקדו רך

.אבא עונה: שהוא בשל ומוכן לאכילה

“מתיבי”

        .מחלוקת בין שני מקורות שלא באותה רמה

.דוגמה: איזשהו מורה בבית ספר אומר :אני יוצא במיזם חדש שיהיה יום אחד בשבוע שלא ילמדו בו

המנהל: (מתיבי) אני לא מסכים לעשות את זה מפני שאני המנהל ואני בסמכות גבוהה יותר.

“ורמינהו”

.מחלוקת בין מקורות הלכתיים שווים, בדרך כלל אמורא על אמורא

.דוגמא: שני תלמידים רבים ביניהם בשיעור

“פשיטא”

=

פשוט

 .הרי זה פשוט למה צריך להגיד את זה

.דוגמא

“המורה: “אסור ללכת מכות בכיתה

 התלמיד: פשיטא  (פשוט), אנו יודעים שאסור ללכת מכות בכיתה למה אתה אומר  את זה

?????????

.המורה: דני ויוסי בריב אז רציתי להבהיר את זה

“איביעיא להו”

=

הייתה להם בעיה

יש איזשהו מקרה שהגמרא עוד לא דנה בו ואנחנו לא יודעים האם המקרה דומה לדין (א) או דין (ב)

?דוגמא: יש קורקינט ממונע ולא יודעים האם מותר לרכוב עליו בשבת או לא

איביעיא להו: האם המקרה דומה לסקייטבורד פשוט אז מותר לרכוב עליו בשבת או האם בגלל שזה ממונע אז אסור לנסוע עליו כמו מכונית חשמלית.

“בשלמא”

=

בשלום

.הלכה שיש בא שני חלקים, אחד מובן וברור והשני לא מסתדר

דוגמא: הרבה ילדים איחרו לכיתה והמורה אומר כל הכיתה מקבלת עונש

פתאום שי אומר בשלמא תעניש רק את מי שאיחר

“חסורי מחסרא והכי קטני”

.הנוסח של המשנה חסר וכך צריך לשנותה

.דוגמה מהחיים: בסלט חסר טעם וצריך לשנותו על ידי הוספת מלח

“לימא / נימא כתנאי”

=

“נאמר כתנאים”

לאחר מחלוקת של אמוראים אומרים לימא כתנאי (השוואה לתנאים) ומנסים להסיק מסקנות ממחלוקת התנאים ובדרך כלל האמוראים מנסים להוכיח ששני התנאים

מסכימים איתו

דוגמא: שני שכנים רבים על אם מותר לשחרר כלב או שצריך להשאיר אותו קשור אחד מהם אומר שהיה מחלוקת כזאת גם במועצה והשכן השני אומר שבדיון במועצה דיברו על כלבים מתחת ל60 ס”מ ובמקרה שלנו כולם הסכימו איתי

“הכא במאי עסקינן”

=

במה אנחנו עוסקים כאן

הגמרא מסבירה שההלכה במשנה נכונה רק במקרה מסויים בלבד

אבא של עוז אמר למורה שעוז הולך ראש צורים אחרי הלימודים עוז אומר למורה הכא במאי עסקינן הוא התכון רק בימי שני