הזבוב של דקארט

תכירו, זה רנה. René, יש לומר במבטא צרפתי.

גם אם הוא לא ממש מוכר לך, בטוח שכבר ראית והתנסית בדברים שהוא עשה.

עוד מעט נגיע אליהם, אך רק לפני זה, נתבונן קצת בפורטרט שלו. הוא באמת השפיע רבות.

אז רנה דקארט, שנולד בצרפת ב-1594, היה מחשובי הפילוסופים והמתמטיקאים. על מה הוא התפלסף כל כך הרבה?

במהלך המחשבות הפילוסופיות שלו, הוא חשב על עולם שבו אי אפשר להאמין לשום דבר.

הדברים שרואים? אולי אלו הזיות לא אמיתיות.

הדברים שאנחנו שומעים? אולי אלו שדים דמיוניים שגורמים לנו לשמוע קולות.

הדברים שאנחנו טועמים? אולי זה בכלל חלום והאוכל שאנו אוכלים בכלל לא נמציא.

ואז הוא שאל – אז מה כן בטוח בעולם?

התשובה – רק דבר אחד: אם אני חושב מחשבות, אז אני קיים.

אולי אני הוזה, אולי אני חולם, אולי אני מדמיין, אבל אם אני חושב מחשבות, אז בטוח בטוח בטוח בטוח אני קיים.

המשפט הפך להיות אחד מן היסודות הפילוסופיים המודרניים – “אני חושב, משמע אני קיים”, ובלטינית – Cogito ergo sum.

למרות שהיה מוכר בעיקר כפילוסוף, הוא זכה לפרסום רב כממציא של מערכת הצירים הקרטזית (“קרטזית” מלשון “קרטזיוס”, שהוא שמו הלטיני של “דקארט”), מה שמוכר כמערכת צירים של x  ו -y.

איך הוא המציא אותה? מספרים שבשעה ששכב חולה במיטה, הוא ראה זבוב מטייל על התקרה, ומיד התחיל לחשוב איך אפשר לתאר את תנועת הזבוב על התקרה. הוא דמיין רשת של קווים שעליה מטייל הזבוב ואת הרשת הזו הפך למערכת הצירים שאנו מכירים היום.

בנוסף, הוא המציא את הדרך שבה אנו כותבים חזקות: הבסיס – מספר גדול, המעריך – מספר קטן. רעיון פשוט עם שימושים שממשיכים עד היום.

הוא לא הפסיק, וגם פיתח את הבסיס לחשבון האיניפיטימסלי (חשבון של האינסוף), ותרם רבות למה שאנחנו מכירים היום כפונקציות ונגזרות.

בקיצור – ציירת גרף?

זה דקארט.

חישבת חזקות?

זה דקארט.

חקרת פונקציה?

זה דקארט.

חשבת?

את קיימת. דקארט.