הקפיצה לגובה

סגנון פרוסברי: היה זה דווקא קופץ אמריקאי מאוניברסיטת אורגון סטייט, דיק פוסברי, שהרים את ענף הקפיצה לגובה לגבהים חדשים. תוך ניצול המשטח הגבוה והרך ששימש לנחיתה שלאחר הקפיצה, פוסברי שכלל את הסגנון המיושן של סוויני. פוסברי כיוון עצמו מעל הרף כך שראשו וכתפיו יעברו ראשונים מעל הרף ולאחר מכן יעבור הגב. לאחר שפוסברי השתמש בסגנונו הייחודי באולימפיאדת מקסיקו (1968), וזכה במדליית הזהב, הסגנון פשט בתוך עשר שנים ברחבי העולם והפך לסגנון הדומיננטי בתחרויות הקפיצה לגובה הבינלאומיות. זהו הסגנון היחיד במקצוע הקפיצה לגובה שקרוי על שמו של האדם שפיתח אותו.

אמריקאי אחר, מ.פ. הורין, פיתח סגנון יעיל אף יותר ממספרת. סגנון גלילת הבטן. בסגנון שפיתח הורין הקופץ רץ לעבר הרף במסלול אלכסוני, אך מתרומם בעזרת הרגל הקרובה לרף כשהרגל הרחוקה ממנו מרימה את הגוף מעל הרף, כשפניו לעבר הרף. הורין העמיד את השיא העולמי על 2.01 מטר ב-1912. סגנונו של הורין היה הנפוץ באולימפיאדת ברלין (1936) בה ניצח קורנליוס ג’ונסון לאחר שקבע תוצאה של 2.03 מטר.

בארבעת העשורים הבאים שלטו בענף קופצים אמריקאים וסובייטים, תוך פיתוח סגנון קפיצה חדש. צ’ארלס דומאס קבע שיא עולמי של 2.13 מטר ב-1956, וארבע שנים מאוחר יותר, ב-1960, העמיד ג’ון תומאס את השיא על 2.23 מטר. בארבע השנים הבאות שלט בענף ולרי ברומל מברית המועצות. בעזרת הרצה מהירה ביותר הצליח הקופץ הסובייטי האלגנטי להעמיד את השיא העולמי על 2.28 מטר ולזכות במדליית זהב באולימפיאדת טוקיו (1964), לפני שתאונתאופנוע, בה היה מעורב, הובילה לסיום הקריירה שלו. הקופץ האחרון שקבע שיא עולמי תוך שימוש בסגנון זה היה ולדימיר ישצ’נקו שקפץ לגובה של 2.33 מטר ב-1977 ולאחר מכן 2.35 מטר ב-1978. הקופצת האחרונה שקבעה שיא עולם תוך שימוש בסגנון זה הייתה רוזמרי אקרמן ממזרח גרמניה, 2.00 מטר.

מספרת: באולימפיאדה הראשונה בעת החדשה, אולימפיאדת אתונה (1896) נערכה תחרות קפיצה לגובה לגברים. התחרות לנשים התקיימה לראשונה באולימפיאדת אמסטרדם (1928). הקופצים הראשונים היו רצים לעבר הרף בצורה ישרה או קפצו בסגנון המספרת (אנ’). בשיטת המספרת, הקופצים רצו לעבר הרף במסלול אלכסוני, העבירו מעבר לרף את הרגל הקרובה אליו, ולאחר מכן את הרגל השנייה, בתנועת המזכירה תנועת מספריים. לקראת סוף המאה, השתכללו הסגנונות. הקופץ האירי-אמריקאי מ.פ. סוויני פיתח סגנון המתאפיין בכך שהקופץ משטח את גבו כשהוא עובר מעל הרף. בעזרת סגנון זה העמיד סוויני את השיא העולמי על 1.97 מטר, ב-1895. בין הקופצות לגובה, ניתן לציין את פאני בלנקרס-קואן מהולנד שקבעה שיא עולם חדש 1.71 מטר בשנת 1943 שיא שהחזיק מעמד עד לשנת 1951 ואת יולנדה באלאש מרומניה שהשתמשה בסגנון מספרת משופר, כשקבעה את שיאה העולמי הראשון, 1.75 מטר בשנת 1956 והעמידה אותו לבסוף על 1.91 מטר בשנת 1961, שיא שהחזיק מעמד עד לשנת 1971.

קליפ קפיצה לגובה פרוסברי:

פאזל דיגטלי קפיצה לגובה