מגילת אסתר

מערכה ראשונה

כרוז: קבלו את פני המלך הרם, הנערץ, הנהדר, אחשוורוש המפואר, המולך מהודו ועד כוש, מפל עד יתוש.

אחשוורוש: נו באמת, נתיניי היקרים, אל תגזימו בתארים ובשירים. מלאו כוסות עד הקצה, ושתו ככל שהלב רוצה. שאו קול בשיר, הרימו נס!

מערכה שנייה

ושתי: מה? שאבוא רק בכתר זעיר, ואראה את עצמי לכל העיר? על הדעת זה לא יעלה.

אחשוורוש: מה זאת אומרת? המלכה לא תבוא? כיצד היא מסרבת לפקודת הוד מלכותו?

יועץ המלך: דע לך מלכי, כי התנהגותה החצופה, פוגעת לא רק בך, אלא בכל הגברים בממלכה, כי מחר תעשה כל אישה כרצונה, ותמרה ללא פחד את פי בעלה. אני מציע עונש חמור….

מערכה שלישית

שליח: מי לא חולמת, מי לא רוצה, לקום יום אחד ולהיות מלכה? זה הרגע, זו ההזדמנות, להגשים חלום סודי של מלכות. כל עלמת חן, כל נערה יפה, מוזמנת לבוא לשושן הבירה, לרחוץ בבשמים, ללבוש יקרות, ועל לב המלך לנסות להתחרות…

מרדכי: אבל לא תמצאו אף אחת בביתי, חוץ מאסתר הקטנה, בת דודתי.

שליח: על אסתר שמענו רבות , מספרים ביופיה בכל הרחובות. על מועמדת כזאת לא נוותר.

אסתר: אף אם תתעקשו לקחת אותי, דעו כי לא אלך מרצוני. אעדיף לחיות לבדי בצנעה מלשים על ראשי את כתר המלוכה.

מערכה רביעית

אחשוורוש: כן, הבאה בתור, כמה נערות עוד נשאר לי לסקור?

כרוז: אסתר בת – אביחיל, הוד מלכותו, ואם יורשה לי להסיב את תשומת ליבו…

אחשוורוש: אה כן… אהממ.. אהה… ושמך שוב, עלמתי הצנועה?

אסתר: אסתר, לרשות הוד מלכותך.

אחשוורוש: והאם להיות מלכה תחפצי? אסתר: בעצם, לא כל כך, אדוני. איני חפצה ביקר מלכות, אך מילוי  פקודתך ייחשב לי לזכות.

אחשוורוש: אסתר היקרה, אשמח מכול, אם את הצעתי תסכימי לשקול ולא במאזניים כי אם בלבך, האם תסכימי שאהיה מלכך?

מערכה חמישית

בגתן: בחצות הלילה תרש: כשהינשוף קורא

בגתן: נתגנב לחדר המלך

תרש: כשאיש לא רואה

בגתו: מי יעלה על הדעת לחשוד

תרש: שאנחנו, שומרי המלך, נבגוד…

מרדכי: מי היה מאמין שאלו השומרים, לשלוח במלך יד מבקשים. אגש מיד לאסתר, ואותה אזהיר, פן יבוא על המלך קץ מהיר!

מערכה שישית

המן: אני המן בן-המדתא האגדי, צאצא ישיר של אגג האגדי. אני המן, שר רם דרג, אני האיש שאחשוורוש הכי אוהב, פנו את הדרך, אני מתקרב…

איש בהמון א’: נו, תשתחווה כבר, מרדכי, אתה מסכן את חייך – וגם את חיי.

איש בהמון ב’: נו, מרדכי, אולי תשתחווה, מדוע אתה כל-כך גאה?

מערכה שביעית

המן: מלכי היקר, הנעלה מכל אדם, מלכי הנהדר ישנו עם אחד מפוזר ומפורד…

אחשוורוש: למי כוונתך, יועצי המלומד?

המן: לעם של מורדים, גאים וחצופים – אני מתכוון ליהודים. אם רק תיתן לי אותם להשמיד, את אוצר המלך אמלא לתמיד.

אחשוורוש: אכן זו נשמעת עסקה די טובה, המן, גש למלאכה. ואם לא אכפת לך – בדרך חזרה תביא קצת יין, אני צמא נורא.

מערכה שמינית

התך הסריס: יש לי הודעה עבורך מעם מרדכי, המחכה מחוץ לארמון, עצוב עד בלי די.

אסתר: מה קרה לו? מדוע קרע את בגדיו, ובא ורק שק ואפר עליו?

התך סריס: בפי מרדכי בשורה איומה, על כל היהודים מרחפת גזרה. ואם לא תצאי אותם להציל, יהרגו את כולם, בלי הבדל מין או גיל.

אסתר: אבל אם אגש למלך בלי רשות, אשלח למוות, זה ברור ופשוט. אלא אם כן המלך יביט, ואליי את שרביט הזהב יושיט.

מערכה תשיעית

אחשוורוש : מי מתקרבת, מי מעזה, לבוא לחצר ללא הזמנה? אה… זו אסתר, יפה וזוהרת. גשי נא אליי, מלכתי הנהדרת. מה לך אסתר? ומה תבקשי? עד חצי המלכות, אם תרצי – תקבלי!

אסתר: אם על המלך טוב, ואם המלך רוצה, אשמח להזמין אותו למשתה, סעודת מלכים, שאליה מוזמן גם ראש השרים, הלוא הוא המן.

המן: סימן שהמלכה אוהבת אותי…

אחשוורוש: אבוא בשמחה למשתה יקירתי. רק למה הייתה צריכה  להזמין את המן? זה כבר לא כל – כך מובן…

מערכה עשירית

אחשוורוש: ספר הזיכרונות באמת משעמם, אבל עדיין איני מצליח להירדם. מי זה? המן? מסתובב בחצר? תגידו לו שיבוא ומהר…

המן: ערב טוב, מלכי, הנהדר, הגדול…

אחשוורוש: טוב שבאת, שאלה לי לשאול. יש אדם מסוים שאני חפץ ביקרו, מה כדאי לעשות לכבודו?

המן: כבד אותו בהדר מלכות כמובן, וכולם יקראו הידד להמן…

אחשוורוש: באמת זה רעיון טוב למדי, מהר והבא את מרדכי…

המן: אוי לא…

מערכה אחת-עשרה

אחשוורוש: לילה אחר לילה, באנו למשתה, כעת, גלי מבוקשך והוא ייעשה…

אסתר: אם על המלך טוב, ואם הוא לא ממהר, ואם מצאתי חן, ואם זה כשר…

אחשוורוש: אל דאגה, זה בסדר גמור, נוכל להגיע לסוף הסיפור?

אסתר: המן מתכנן את עמי להשמיד, להרוג, לאבד ולחסל לתמיד!

אחשוורוש: חמתי בי בוערת, כעסי בי גואה – להרוג עם שלם זה ממש לא יאה! אני המולך מהודו עד כוש, אתלה את המן על העץ לייבוש.

מערכה שתיים-עשרה

יהודי א’: אורה ושמחה, רינה וגילה, מזימת המן הרשע בוטלה.

יהודי ב’: ששון ויקר, דיצה וצהלה, מרדכי היהודי עלה לגדולה.

יהודי ג’: מזגו היין, מלאו הכוסות, חלקו מתנות ומשלוח מנות.

יהודי ד’: כי את הימים האלה לעולם נזכור, ממשפחה למשפחה, מדור לדור.

קישורים:

פורים באתר ויקיפדיה

פורים באתר משרד החינוך

פורים באתר מטח