teth

יומני היקר,

זאת הפעם הראשונה שאני כותב לך ואני מתרגש.

אני רוצה לספר לך קצת על עצמי, קוראים לי יאנקו אני עולה חדש מפולין, אני ומשפחתי היינו במלחמת העולם השניה, עברנו סבל אבל הגרוע מכל היה שכל משפחתי מלבד אימי נספו בשואה.

אהה כן וחשוב לומר,  אני נכה. משותק לכיסא גלגלים.

אנחנו גרים בעיר התחתית של חיפה, היה שם פעם בית של ערבים, הם השאירו את כל הרהיטים, יש שם כורסאות מפוארות נטיפי זכוכית,שולחנות עץ ועוד.

הרבה אומרים לי שאני ילד יפה נפש, חכם, תקשורתי וחברתי.

רוב הזמן אני בודד הרבה נרתעים ממני בגלל הכיסא אבל זה לא אכפת לי יש לי את תיאודור התוכי שלי, החבר הכי טוב שלי.

אימי היא הבן הכי חשוב לי, היא בשבילי הכל, היא היחידה שנשארה לי.

היא ממש חרדתית לגבי מלבישה אותי במיליון שכבות למרות שממש חם לי בישראל.

עלייה אני אספר לך בהמשך.

אני מתכוון לכתוב לך כל יום, מבטיח.