יאנקו מן העיר התחתית

בחרנו את הדמות יאנקו מכיוון שהוא דמות מעניינת ויש הרבה ברקע שלו שאנחנו לא יודעים לגביו, אנחנו בחרנו להשלים את הקטע של איך הוא מאבד את היכולת .שלו ללכת ואת איך הוא קיבל את כיסא הגלגלים

יומני היקר,

התעוררתי היום בבוקר לצליל האזעקות,קמתי ורצתי לחדר של אמא שלי, שלא היה רחוק מכיוון שהיתה לנו דירה קטנה. איך שיצאתי מהחדר ראיתי את אמי רצה לעברי ושהיא הגיעה עלי היא תפסה אותי והתחלנו לרוץ החוצה כי הדירה הקטנה שלנו לא יכלה להגן עלינו מפני הטילים. הטילים האלה שוגרו מהאמריקאים שרצו לעזור לנו מפני הנאצים אבל באותו הזמן הטילים האלה יכלו לפגוע בנו. שהגענו החוצה נשכבנו על הריצפה מתחת לסוג של גג שאולי יגן עלינו. שכבנו שם על הריצפה כמה דקות עד ששמענו בום ואז ידענו שהטיל פגע איפשהו. אמא נעמדה מהר ועזרה לי לקום לפני שאחד מהנאצים יראה אותנו, נכנסנו פנימה והמשכנו את היום שלנו כרגיל כי אין לנו בדיוק משהו אחר לעשות חוץ מזה, שנכנסנו הביתה אמא הכינהלי ארוחת בוקר ואכלנו אותה ביחד, אחרי שאכלנו אמא שחקה איתי שחמט, ואז הלכה לחדרה, אני ישבתי בשולחן שבמטבח ושיחקתי אם עצמי שחמט שהיה די קל כי רק הייתי צריך להחליט איזה קבוצה אני רוצה שתנצח.

יום אחרי זה שוב התעוררנו לצליל של הזעקה , ושיצאנו החוצה הטיל כבר הגיע אלינו ושהוא נחת כל הרסיסים עפו לכל מקום אחד מהם הגיע לגב התחתון שלי . נפלתי לרצפה והדבר האחרון שאני זוכר זה הצעקות של אמא שלי לעזרה. פתחתי את עיני ושניסיתי לקום לא יכולתי, לא הצלחתי להזיז את רגלי, הסתכלתי על הרגליים שלי והם היו חבושות וכואבות. אבל זה לא היה הכאב הכי חזק שהרגשתי, יכול להיות ששמו לי איזשהו חומר כדי להרדים את הכאב ברגליים שלי, התחלתי לקרוא לאמא שלי, כי לא הבנתי מה קורה, היא רצה לחדר ושאלתי מה קרה לי, היא התחילה להסביר לי שכשיצאנו החוצה מהאזעקה הטיל היה נחת קרוב מדי  וכמה מהרסיסים נכנסו לי אל הגב התחתון וברגליים, אני לא זוכר מה קרה בדיוק וההסבר שלה עזר לי להיזכר בדברים שקרו לפני שהתעלפתי, היא סיפרה לי גם שאחרי שהתעלפתי הגיעה עזרה וקראו לרופא יהודי שהסכים לעזור לנו, הרופא עזר לאמא שלי לסחוב אותי פנימה ולהניח אותי על המיטה, הייתי כבר חסרהכרה ולא הרגשתי כלום והוא ניתח אותי והוציא את הרסיסים מהרגליים שלי והגב התחתון,  הוא אמר שיקח לי כמה ימים עד שאני יוכל ללכת, עברו כמה ימים ואני עדיין הייתי במיטה , הרופא בא כמה פעמים, אבל לא היה לו הרבה מה לעשות מכיוון שהתנעים שחיינו בהם היו די קשים, ולא היה לנו בתי חולים ללכת עליהם, עברו כמה שבועות והרופא חזר לביתנו, הוא הורי לי את התחבושות ועשה כמה ביקות,ואז שאל אותי עם אני יכול לנסות לקום. שניסיתי לקום, לא הצלחתי להזיז את הרגליים, ניסיתי להזיז אןתם הכי חזק שיכולתי אבל לא הצלחתי, הרופא הגיע למסקנה שאני משותק. שהוא אמר את זה אמא שלי התחילה לבכות, ואני הייתי בשוק,לא יעתי איך להגיב. הרופא אמר לנו שהוא הולך להביא לי משהו שיעזור לי, שהוא חזר הוא הופיע עם כיסא גלגלים מעץ מעץ, הכיסא היה קצת מלוכלך אבל לא משהו שאי אפשר לנקות, הרופא אמר לשנינו להתראות והלך, אמא שלי עזרה לי לעלות על הכיסא גלגלים וזאתהיתה הפעם הראשונה שלי על הכיסא גלגלים.

רפלקציה

בר- רשמה את הסיפור

עידן- רשם את הסיפור במחשב

העבודה עזרה לנו להכיר את הדמות והיה מאוד כיף ומאתגר להוסיף את הסיפור רקע של יאנקו, העבודה עזרה לנו ללמוד יותר על מלחמת העולם השניה ומה קרה בה.