פרק יט פסוק יז: “לא תעמד על דם רעך”

הסבר במילים שלנו: המצווה אומרת שאם רואים מישהו שעומד למות חייבים לנסות להציל אותו, גם אם לא  בגללך הוא הגיע למצב הזה.

מפרשים

חזקוני:  פס’ י’ז: “לא תלך רכיל בעמיך לא תעמד על דם רעך אני ה'”. חזקוני מפרש שהמצווה של חיוב להצלת חיים מופיעה ישר אחרי המצווה של איסור לשון הרע לא במקרה, שתיהן כמצווה אחת. אם אתה מדבר לשון הרע על מישהו, אתה עלול לגרום לכך שהוא ייהרג. זה בעצם ההפך מהצלת חיים, זה רצח!

חידוש: התחדש לנו שאנחנו לא יכולות לדבר לשון הרע ולהציל חיים כי זה סותר את עצמו, עלינו להשתדל לא לדבר לשון הרע וכך נציל חיים!

רמב”ם: הרמב”ם מפרש שלא רק מי שיכול להציל חחים ולא הציל עובר על  “לא תעמד על דם רעך”, אלא גם מי ששמע שעומדים לרצוח מישהו ולא גילה לאותו אדם, מי שראה אישה נאנסת ולא הציל אותה ומי שראה ליסטים מגיעים לאנשים ולא הציל אותם.

חידוש: התחדש לנו שהצלת חיים זה לא רק מוות ממש, זה גם דברים נפשיים. גם אנחנו יכולות להציל חיים ביומיום, למשל אם נציל ילדה מחרם, השפלה ואפילו אונס.

טעם המצווה:

א. טעם המצווה לדעתנו היא למען ההבנה שכל איש מישראל חשוב ואין מצב לוותר על אף אחד, כמו שכתוב: “כל המאבד נפש אחת מישראל כאילו איבד את כל העולם כולו”.

ב. טעם המצווה על פי ספר החינוך הוא שכמו שאדם מציל את חברו כך האדם מציל אותו חזרה. בכך שכל אחד מציל, מקריב זה גורם לעולם להתפתח, להתיישב, גורם לאנשים לחיות זה עם זה בשלום, ובסופו של דבר לזה הקב”ה מכוון.

ג. לא ראיתי טעם נוסף למצווה במפרשים שלמדתי.

חלק ב’

מגן דוד אדום, המוכר גם בראשי התיבות מד”א , הוא ארגון ההצלה הלאומי של ישראל. הארגון בנוי על⁻פי הדגם של ארגוני הצלב האדום והסהר האדום, והוא מספק שירותי עזרה ראשונה, פינוי נפגעים באמצעות אמבולנסים, שירותי הדם של ישראל, הדרכת עזרה ראשונה ורפואת חירום בישראל וברחבי העולם.

במד”א יש המון מתנדבים שבאים בזמנם החופשי בכדי לתרום, לעזור והעיקר להציל חיים. מתנדבים אלו מיישמים את המצווה של חיוב להצלת חיים ואפילו מרחיבים עליה בכך שהם יוצרים הזדמנויות לקיום המצווה ולא מחכים שההזדמנות, המקרה יגיע לבד.

הסרטון הבא לקוח מהסדרה הדוקו אמבולנס, שבה מתוארים מקרים אמיתיים.

בסרטון זה אנו חשים מעט מהמציאות של עובדי מד”א ורואים איך הם רצים להציל חיים. הם מקיימים את המצווה במלוא המובן.

אנו בהחלט יכולים לערוך השוואה בין קיום המצווה בעבר וכיום. הטכנולוגיה של היום מסייעת לממש את המצווה בצורה היעילה ביותר, אנו רואים שכיום יש פחות מתים באופן משמעותי, וזה דבר מדהים ומראה שיפור בקיום המצווה בכלל עם ישראל.

https://www.youtube.com/watch?v=9e_buQb3Bmc

במאמר הבא מתואר אדם שלקח את המצווה הרבה מעבר למה שצריך, לרמה אחרת.

https://www.maariv.co.il/news/military/Article-690010

מדובר בפיגוע שנעשה בצומת ליד אריאל, שמחבל בא וירה בחיילים ובטרמפיסטים שעמדו בטרמפיאדה, הרב אחיעד לא נשאר אדיש ולמרות שכבר כמעט עבר את הצומת, כשרק אז הבחין בפיגוע, הוא הסתובב ונסע וירה לעבר המחבל, הוא ירה עד שאף הוא נפגע מכדור שהמחבל ירה. במעשיו הציל הרב אישה בהריון, וכאשר ילדה קראה לבנה על שמו.

במאמר מספרים משפחתו (מרובת הילדים-12) וחבריו על כך שהוא החליט להסתובב ולעזור, גם כשיכל פשוט להימלט ולהמשיך הלאה.

המצווה מחייבת לעזור ולנסות להציל אדם שעומד למות, אך אתה לא חייב לקיים אותה אם היא מסכנת אותך. את הרב אחיעד זה לא הרתיע ולמרות הסיכון הוא חזר לזירה וניסה ואף הצליח להציל. מעשה זה בהחלט מעורר השראה והלוואי וכולנו נגיע לרמה הזו.

נהנינו מעבודה ולמדנו המון, על המצווה אז והיום ושזו מצווה נצחית, לעולם לא תשתנה, לדורות.

העבודה הזאת גרמה לנו לראות כמה קור רוח יש לעובדים ולמתנדבים במד”א ואולי גם אנחנו נתנדב בשנה הבאה.