כתובת נקבת השילוח

 המקרא באורן של כתובות עבריות ומוסופוטמיות

מגישות: אודיל וינטרמן 203543756

 034425009 מירב כהן           

מבוא

כתובת השילוח – בשנת 1880 התגלתה כתובת בניקבה כתובת לא ברורה שככל הנראה   גם לא מלאה זאת רואים לפי כך שישנו שטח ריק, המעניין בכתובת זו איך חצבו בתוך המנהרה בחושך מוחלט ומה היא מוסיפה לנו על אותה תקופה

 יש לציין כי מנהרת השילוח בה נמצאה הכתובת לא פחות חשובה מן הכתובת

  .עצמה נעסוק גם במנהרה עצמה

גילויה של הכתובת

הכול התחיל ב -1880 ילד בשם יעקב אליהו החליט לבדוק, יחד עם חבר נוסף, אם ניתן לעבור לכל אורכה של הנקבה. כעבור  שש מטר מהברכה החליק יעקב על מספר סלעים ונפל למים, כשהתרומם הבחין על הדפנות הנקבה אותיות.  יכול להיות שאם ילד אחר היה חולף ליד הוא לא היה מתייחס לעניין אבל יעקב לא היה ילד מן השורה , הוא  היה התלמיד בבית ספרו של החוקר  ואדריכל הגרמני הנודע תושב ירושלים קונרד שיק

לאחר בדיקה מדוקדקת נמצא במזרח הסלע קטע חלק מאד (25 רגל מהכניסה הדרומית) וסביבו נשאר הסלע בצורת מסגרת […] ממולו בצד מערב, חצוב כוך לסלע, ששם הציב מי שחצב את הלוח את מנורתו. על הלוח מצויה כתובת בת 8 או 10 שורות […] בכתב עיברי קדום (אותיות פינקיות)

התגלית היכתה גלים בעולם כולו. שיק התפרסם כמגלה הכתובת אולם הילד עצמו נשאר אלמוני. כעבור שנים טענה ברטה ספפורד וסטר, בתם של מייסדי המושבה האמריקנית בירושלים, שהיה זה אחיה המאומץ, ילד ממוצא יהודי שמשפחתו עלתה מתורכיה והמירה את דתה לדת הנוצרית

מה עלה בגורלה של הכתובת

 שנים לאחר גלויה ניסה סוחר עתיקות יווני מירושלים לגנוב את הכתובת בעלת ערך הרב וניתק אותה מקיר הסלע. תחת עבודת החציבה שלו נשברה הכתובת למספר חלקים. המזל הרב הוא שקונרד שיקה הכין עוד קודם לכן העתק גבס המשמר את צורתה המקורית. השלטונות העות’מאניים עלו על עקבותיו של הסוחר, החרימו את הכתובת והעבירו אותה למוזיאון הארכאולוגי באיסטנבול. שם היא שוכנת עד היום. הדבר המצער כי הכתובת אינה מוצגת לציבור. מקומה הנכון של הכתובת הוא כמובן מקום גילויה בירושלים, אולם ממשלת טורקיה לא נענתה לבקשת מוזיאון ישראל להעביר את הכתובת אליו אפילו בהשאלה, לרגל חגיגות 3,000 שנה לירושלים 

הכתובת

 כתובת השילוח היא אחת הכתובות הראשונות שנתגלו במהלך תקופה. כתובת זו חשובה שכן יש לה השלכות על חקר הכתב והכתיבה, על ההיסטוריה, גיאולוגיה, ספרות והלשון של אותה תקופה. תוכן הכתובת הוא סיומה של חציבת הנקבה. גובה: 23 ס”מ, רוחב: 66 ס”מ. שמה של הכתובת נבחרה בגלל מיקומה בנקבת השילוח. מטרת הכתובת היא להנציח את החציבה באמת וכל קושי בהבנת הכתובת יכול להיפתר בתוך אזור החציבה, תיארוך הכתובת על פי המציאת הפלאוגרפי (צורת הכתב) מייחס לימי בית ראשון

דבר הנקבה

דבר.] נקבה. וזה היה .דבר הנקבה השנייה [מנפם. החצבם את.] הגרזן .אש.אל. רעו. ועוד. שלש אמת להנקב [ב.נשמ] ע. קל אש. ק [ר] א.אל רעו בי המשחק. זדה בצר מימן ומ [שמ] אל. ובים נקבה. הכו החצבם. אש. לקרת. רעו. גרזן. על גרזן. וילכו. המים. מן המוצא. אל הברכה במאתים ואלף. אמה. ומ [א] ת. אמה היה. גבה. הצר. על. ראש החצב [ם]. (מה שכתוב בתוך הסוגריים זה כמובן המקומות שיש להם שבר או סדק הגורע את הכתוב). לפי שמואל אחיטוב במאמרו “ניקבת השילוח” כתובת השילוח היא כתובת שנחשפה במנהרת השילוח בסחופת. הכתובת בת שש שורות מאותיות יפות הכתובות בתחתית הסלע. כתובת זו מספרת על שלביה האחרונים של חציבת הנקבה בימי חזקיהו, סגנונה של הכתובת מקראי ספרותי, בעלת אופי היסטוגרפי של המקרא. הכתובת עוסקת בהשלמת המיפעל האדיר שנחצב בהר המספרת על ההתרגשות קרב של מפגש החוצבים

כתובת זו נתגלתה כמטרים ספורים ממוצא הדרומי של המנהרה המכונה ‘נקבת חזקיהו’ הכתובת מתעדת את סיום מפעל המים של נקבת השילוח, אשר התרחשה ביוזמת חזקיהו מלך יהודה. הניקבה נועדה להוביל את המעיין הגיחון, אשר מחוץ לחומת ירושלים   כתובת השילוח, לא נחקקה בנקודת המפגש בין הקבוצות אלא בסלע הקרוב ליציאה. ניתן לראות איזכור לכתוב בספר מלב כ, 20: “. דברי חזקיהו וכל ויתר גבורתו ואשר עשה את -הברכה ואת התעלה ויבא את המים העליונה. הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה”   בשורה 3 קיימת המילה “זדה” אשר גיזרתה לא ברורה, מילה זה לא מופיעה בבכתובות אחרת אבל לפי ההקשר אפשר להבין את הרעיון במילה “סדק”. החוקר נחום כהן במאמרו “כי היית זדה בצר” טוען כי מבינה אפיגרפית יש דמיון רב בין האות בי”ת לאות דל”ת בכתב העברי העתיק כך יכול לשער את האפשרות והמדובר במילה “זבה” נוסף הוא מביא ציטוטים מהמקרא ויש לו להשתמש בשורש ז. ב.ה בהקשרים זהים, לדוגמא: תהילים עח ’20 “הם צריכים ליצור ויזבו מים” 

נקודות למחשבה

 מתוך כתובת זאת עולות שאלות רבות כמו לא מוזכר שמו של חזקיהו   

למה לא לפאר את המלך? למה נחקק “שלט ההנצחה” בקצה המנהרה בחושך מוחלט שסיכוי כי מישהו ירא אותה הוא קלוש ביותר? איך הצליחו קבוצות החוצבים להיפגש בדיוק באמצע? לשתי השאלות הראשונות על אזכור המלך יש שתי אפשרויות: האחת, שם המלך לא מוזכר מכיוון שכנראה חלק זה הושחת, או שהייתה עוד כתובת ושמו של חזקיהו הופיע. אפשרות שניה, מטרת הכתובת היא לא לפאר את המלך אלא לבטא את הערכת המלך לנתיניו שחפרו את הנקבה והצגת  חזקיהו כמלך צנוע, זה משהו נדיר שמלך מוכן לוותר על כבודו למען נתיניו  

אופן החפירה

 שתי קבוצות פועלים עסקו בו זמנית בחציבת הנקבה. האחת התחילה לחצוב מהמעיין והקבוצה השנייה החלה לחצוב מכיוון הבריכה. הקבוצות התקדמו זו לזו לקראת מעבה האדמה יש לזכור כי במערה חושך מוחלט והיה קושי רב לתיאום ומפגש בין השניים, הם יכלו לשמוע את הלמות הגרזנים של חבריהם מן העבר השני עד אשר נסדק הקיר המפריד ביניהם. תיאור אותם רגעים אחרונים של החציבה משדר תחושת מתח האם יצליחו במשימה? האם הקבוצות יפגשו? סוף סוף קיבלו סימן שמאמצם לא היה לשווא, ושהם עומדים לקראת קו הסיום. התוצאה היא המפגש שאיפשר את הזרימתם של המים מהמוצא לבריכה, השלמת המיפעל ההנדסי המורכב, מיקום מירבי חפירה עמוקה מתחת לאדמה זה הישג גדול המתקבל בתשואות שימחה. חשוב לנו לציין כי שמואל אחיטוב במאמרו בכתובת 

מה בין הנקבה לתעלה

במאמרו של אהרן דמסקי (2009) “אורך האמה של כתובת השילוח”, נכתב כי במאה ה- 19 היה ברור שכדי להעריך את אורך האמה יש למצוא קנה מידה ריאלי בשטח. החוקרים ראו הזדמנות לקבוע את מידת האמה באמצעות נקבת השילוח וזאת הראשונה לנאמר בכתובת ההתגלתה בה. האמה נזכרת 3 פעמים בכתובת
השילוח (בשורות 2, 5 ו- 6). כתובת השילוח נתנה אפשרות נדירה להבהיר את אורך האמה הספרופת המלוכה כאשר רצו למדוד את התנועה המלך חזקיהו. בטון המטרים בתעלת חזקיהו לאמות הנזכרות בכתובת. לפי החוקר ונסאן אורך הנקבה הוא 533.10 מטר בעת מחלקים ב -1200 האמות הנזכרות בכתובת יוצא שהאמה היא 44.44425 ס”מ. המיטה האמה הידועה לנו למקורות אחרים. בת 45 ס”מ. יש גם אמה מצרית ארוכה ומידתה בין 52.4 ס”מ עד 52.7 ס”מ. השני, אורך הנקבה בימנו זהה לאורכה בימי מחבר הכתובת.לדעת אהרן דמסקי שתי הנחות האלה שגויות כמו האחת, מקורה ביצירה ספרותית ומתבססת על עדויות במקרא. השני, אינה בעלת הוכחה חד משמעית. החוקרים הסיקו כי על אף הסטיות והטעויות המתרחשות מבינה טבעית עבדו החוצבים לפי מידה מוסכמת אחידה. נכון לדעת אהרן דמסקי. הצלבת מידע זה תוביל לחוסר דיוק. ההצעה דרך להעריך את אורך האמה: הערכת האמה צריכה להביא לידי ביטוי השני, האומן שחקק את הכתובת. השלישי, החוצבים שביצעו את מלאכת חציבת התעלה. המקורות הספרותיים ציינו את המידות לפי האמה שהיא מידת האורך הבסיסית הוכחה אפשר לראות בספר שמ”א י”ז, 4 “: ויציצא איש הבנים ממחנות פלשתים גלית שמו מגת גבהו שש אמות וניהול”. “מ ואילו החוצבים בירושלים עבדו לפי מידות שונות יכול ליראות כי החוצבים היו מדויקים,הם היו המקרא פרנסתם יגרי היה החצר המלך ובמי אמידים ביהודה, הם היו בעלי המקצוע. י

צירפנו סרטון נחמד המסביר בקצרה על נקבת השילוח, על אופן החפירה הצורך בחפירת המנהרה התת קרעית והסבר על הכתובת

https://youtu.be/s93mxqvjgvk

ביבליוגרפיה

א ‘דמסקי.’אורך האמה של כתובת השילוח’, ארץ ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, כט (2009) עמ’117-115
www.cityofdavid.org.il.- אתר עיר דוד
נ ‘כהן, “” כיוון שהזדהה בצר “(כתובת השלח) ‘, בית מקרא טו (תש”ל), עמ’ 359—360
פ ‘טריב וק’ מתיה, ‘כתובת השילוח וניקבת השילוח’, קישור
lexicon.cet.ac.il/wf/wfTerm.aspx? id = 846.

ר ‘רייך, וא’ שוקרון, ‘מבט חדש על תאריך קביעת נקבת השילוח’, מחבר עיר דוד וירושלים הקדמה דברי הפורום ה -12, 6 (2011), עמ ’69
-53 בחפירות עיר דוד הנערכות מאז 1995 מטעם רשות העתיקות ‘, קדמוניות 122, 2 (תשס”ב
ש ‘אחיטוב, הכתב המכתב: אסופת כתובות מארץ-ישראל ומממלכות עבר הירדן מימי בית-ראשון, עמ’23-17