שלושה פרפרים

פרפר אחד לבן יצא לעוף בשדה, לראות את הפרחים ולהריח את ריחם. הוא עף – ו…

והנה פרפר שני לקראתו, והוא אדום. שלום לך אדום כנפיים שלום לך לבן כנפיים. לאן אתה עף? אל השדה, לראות בפרחים ולהריח את ריחם. הבה נעוף יחד! עפו שניהם יחד. הם עפים ו…

הנה פרפר שלישי לקראתם, והוא צהוב. שלום ואור, צהוב-כנפיים! אור ושלום, אדום-כנפיים! אנה זה אתה עף? אל השדה, לראות בפרחים ולהריח את ריחם. הבה נעוף יחד! עפו שלושתם יחד…

עפו ובאו אל השדה. היתה השמש זורחת, הפרחים פורחים והאוויר רענן. התעופפו שלושת הפרפרים, שמחו בקרני השמש, ורפרפו מפרח אל פרח.

פתאום – נשבה רוח, בא ענן,
הבריק ברק, הרעים רעם, ו…

טיף טיף טיף! טף טף טף! גשם התחיל מטפטף. טפטפו הטיפות.והרטיבו את כנפי הפרפרים.

עפו ובאו אל החבצלת. אנחנו שלושה פרפרים באנו להסתתר מפני הגשם. ביתי בית קטן ורק פרפר אחד ימצא בו מקום. – לא! לא! אנחנו חברים! לא נפרד – אמרו שלושת הפרפרים ועפו להם הלאה. . . .