by ronit gez
Copyright © 2015
תרגול של רונית גז וגילה שמחה
Copyright © 2015
| המכשולים האסתטיים | כתוב בעיפרון / דן פגיס | כתת איש המחנות /אבנר טריינין | האנלוגיה |
|
1. איימי השואה מזוויעים מידי מכדי לתארם |
שימוש במונחים סימבולים. למשל : משלוח , קרון שימוש בדמויות ארכיטיפיות כמו אדם וחווה . באמצעות השימוש בסימבוליות הדובר מאפשר לקורא לדמיין את הזוועה . |
שימוש בסימבולים , שימוש בדמויות ארכיטיפיים לתיאור זוועות השואה , ללא מילים. למשל- כותנת הפסים (יוסף) ” אביהם לא הכירה” –( יעקב) |
קיים מכנה משותף בין שיני השירים , בהתגברות על המכשול של תיאור זוועות השואה . |
|
2.דילמה מוסרית |
חווית השואה משתמעת מתוך השיר ואינה מתוארת באופן ראליסטי , אלא מרומזת .בכל זאת קיימת חוויה אומנותית אסתטית שעוקפת את הזוועה . |
אין נגיעה בחוויה עצמה , אין התמודדות ישירה , אלא עקיפה של המכשול. בנוסף השימוש בגוף שלישי מייצרת ריחוק אסתטי העוקף את המכשול . |
בשני השירים עוקפים את הדילמה המוסרית באופן דומה |
| 3.
שימוש בהומור ואירוניה |
נעשה שימוש עקיף באירוניה , למשל יצירת פער בין משמשות השם – אדם- הומניזם לבין המשמעות החדשה הנוצרת מהקישור ” קין בן אדם” שרצח . השימוש העקיף נעשה באמצעות שילוב הסיפור המקראי כתיאור זוועות השואה |
האירוניה נוצרת בהיפוך הפרשייה המקראית . אחיו של יוסף בשיר לא מקנאים בו ואביו יעקב לא מכיר בו. הניגוד מייצר אירוניה , הוא נקשר לביקורת כלפי ההשגחה העליונה – האל שאינו מכיר בבניו , העם הנבחר שלו |
בשיניהם האירוניה עקיפה |
| 4. הספרות מורכבת והשואה דיכוטומית | השיר מורכב מאחר והוא נוגע בערכים מוסריים אוניברסליים, שנוגעים באהבת האדם, שמירה על קדושת החיים, כבוד האדם והאימהות.
הנושאים מייצרים דילמה מוסרית וקונפליקטים שאפשר להשליך אותם על זוועות השואה. למשל – כיצד בני אדם הרשו לעצמם ליטול חיים של אחרים |
גם בשיר זה קיימת דילמה מוסרית. השאלה היא האם ניתן לטעון שהאב הגדול – הדתי – האל נטש את מאמיניו/ילדיו והתכחש להם? | בשני השירים יש עיסוק בדילמות מוסריות מורכבות המייצרות מימדי עומק לזוועות השואה. |
| 5. חוויית השואה זרה מהחוויה האנושית הנורמלית | לוקח סיטואציה אנושית רגשית ומשליך אותה על סיטואציה לא אנושית ולא רגשית. לדוגמא המשפחה הראשונה בעולם – אדם וחווה, קיין והבל הופכים בשיר למייצגי יהדות שהשמדה בשואה ורוצחיה.
|
ניתן לראות כי השימוש במשפחה הארכיטיפית המקראית של יעקב ובניו שב ומייצג את משפחת היהדות השואה. | יש דמיון בין שני השירים |
| 6. מוזרות – החוויה הנפשית האחרת | אין התמודדות עם החוויה במובן הנפשי בגלל האיפוק בשיר. מצד שני ניתן לדמיין את קורותיה של האם ואת רגשותיה. | בשיר זה יש יותר שימוש במערך הרגשי של הדמויות. למשל לא קנאו, לא חלם. אם כי רגשות אלה נמסרים בשלילה –”לא” לכאורה מחיקת המערך הנפשי של הדמויות הפועלות. | בשיר א ניתן לקורא דרור לדמיון הרגשי, בשיר ב’ יש השללה של מערך הרגשות |
| 7. קוד שיעקוף את חוויות השואה | שימוש בפרשיות ארכיטיפיות מכוננות מהמקרא שהפכו לארועים אוניברסלייםי | ||
Published: Aug 3, 2015
Latest Revision: Aug 3, 2015
Ourboox Unique Identifier: OB-64583
Copyright © 2015
