גילוי אמריקה

הרקע למסעות קולומבוס –

אנו יודעים היום שהעולם עגול ויש יבשות רחבות ידיים בצדו המזרחי ובצדו המערבי, אבל עד ימיו של קולומבוס, סברו כולם שהעולם שטוח ושמי שישוט עד לסופו ייפול מכדור הארץ. בזמנו של קולומבוס הועלתה לראשונה באופן מדעי ההשערה שהעולם הוא עגול.

באותה עת, שגשג הסחר האירופאי עם המזרח הרחוק, אבל הנתיב שבו נסעו הספינות מאירופה למזרח היה ארוך מאד ומייגע.

כריסטופר קולומבוס היה האדם הראשון שהצליח להוכיח את האמונה, שהעולם הוא כדור עגול.

מטרת המסע –

קולומבוס היה מוכן לקחת על עצמו את האתגר, שנראה היה כעלול לגרום למותו , מציאת הנתיב המערבי מאירופה להודו – כלומר , להפליג מערבה ( במקום מזרחה כמו שהיה נהוג עד אז) כדי להגיע למזרח. על פי חישוביו השגויים, שהתבססו על אומדן מוטעה של רדיוס כדור הארץ, מסלול כזה שיוצא לכיוון מערב,  היה אמור לקצר מאוד את דרכי המסחר למזרח הרחוק.

המסע והגילוי –

קולומבוס חיפש ממשלה שתממן את ההרפתקה הזאת. ממשלת פורטוגל דחתה אותו , וקולומבוס פנה למלכי ספרד ששוכנעו והסכימו לממן שלוש ספינות – “נינה”, “פינטה” ו”סנטה מאריה”, כולל שכר אנשי הצוות.

קולומבוס יצא לדרכו ב-6 לספטמבר 1492 ואחרי מסע שנמשך חמישה שבועות, שבמהלכו מרדו בו אנשי הצוותים, הגיעה המשלחת ליבשה ועגנה בסאן סלוואדור. היה זה יום 12 באוקטובר 1492.

הטעות של קולומבוס –

קולומבוס לא “גילה” את אמריקה שהרי באותה עת חיו בכדור הארץ המערבי תשעה מיליון ילידים. אבל הילידים שבאמריקה לא ידעו דבר על קיומו של חצי הכדור המזרחי, בדיוק כשם שהאירופים לא ידעו על קיום הילידים שם. שני חצאי כדור הארץ היו נפרדים זה מזה ועצמאיים לחלוטין, והאנשים שחיו בהם היו נפרדים לגמרי במנהגים, וצורת החיים ובאמונות שלהם. קולומבוס חיבר בין שני חלקי כדור הארץ.

קולומבוס חזר לספרד ב-15 במרץ 1493, ויצא למסעות נוספים והגיע גם למרכז אמריקה, אך חשב שמדובר בעוד אי גדול, ולא הצליח למצוא דרך להמשיך משם מערבה, להודו.

הכישלונות במציאת נתיב סחר חדש גרמו לו לאבד את חנו בעיני הכתר הספרדי, שלא השכיל עדיין להבין שהוא גילה עבורם פרס הרבה יותר גדול – יבשת חדשה לאכלס ולבזוז.

במסעו הרביעי, ב-1502, הגיע קולומבוס לאחר ניווט מורכב לחוף הונדורס והמשיך משם במסע ביבשה לפנמה. שם נודע לו מפי הילידים על קיומו של עוד אוקיינוס (האוקיינוס השקט) ממערב, אך קולומבוס הוסיף לדבוק באמונתו כי כל הארצות שגילה הן חלק מאסיה.

ניסיונו להקים מושבה בפנמה נכשל, וב-1503 הוא נאלץ לנטוש את אוניותיו בג’מייקה בשל מצבן הרעוע. הוא שהה כשנה על האי ובנובמבר 1504 שב חולה ותשוש לספרד.

ב-1506 מת קולומבוס בעיר ויאדוליד, עני וחסר-כול, כשהוא עדיין משוכנע שהגיע לאסיה

אמריגו וספוצ’י –

שנים באו וחלפו להן מאז הגיע קולומבוס בפעם הראשונה לאמריקה,  ובאירופה לא ניחשו שכל התגליות החדשות הללו הן חלק מיבשת שלא הייתה מוכרת להם. ההבנה הזאת באה בזכות הרפתקן איטלקי נוסף – אמריגו וספוצ’י .

מגלה הארצות והנווט האיטלקי אמריגו וספוצ’י היה גם סוחר שהפליג למרחקים ובמסעו בשנת 1501 הגיע אל החוף המזרחי של דרום אמריקה ( ברזיל וונצואלה של היום). גודל היבשה שבה חזה לאורך חופי ברזיל של היום היה מסחרר. לווספוצ’י לא נותרו ספקות – לא מדובר באיי הודו וגם לא במזרח אסיה, אלא ביבשת חדשה וענקית שקיומה לא היה ידוע ל”עולם הישן” .

בהדרגה נעשתה דעתו מקובלת על הגיאוגרפים, ובסביבות 1530 לערך הכירו הכול באירופה כי הדרך שבה עבר קולומבוס מוליכה לא להודו, אלא ליבשת חדשה, אמריקה.

וספוצ’י, שטען מלכתחילה כי זו יבשת חדשה, זכה שהיבשת תיקרא על שמו.

האירופאים הראשונים שהגיעו לאמריקה –

אגב, קולומבוס הוא אמנם האירופי הראשון שגילה ותיעד באופן מסודר את היבשת החדשה, אך נראה שהיו אירופים שהיו בה הרבה לפניו. כ-500 שנה לפניו ביקרו הוויקינגים ביבשת שתיקרא אמריקה. בהנהגת ויקינג בשם לייף אריקסון, הם הגיעו לאזור ניו פאונדלנד שבצפון אמריקה, יסדו בה מושבות לאורך החוף וקראו לה “וינלנד”. אבל לאחר שהאינדיאנים המקומיים פשטו עליהם ככל הנראה שוב ושוב, הם התייאשו, נסוגו בחזרה לאירופה והשאירו את היבשת להמתין לקולומבוס וממשיכיו.

“העולם החדש” – אמריקה לאחר שהגיעו אליה האירופאים

מטרתם העיקרית של האירופאים היתה ניצול התושבים וניצורם (התנצרות), והשתלטות על אוצרות היבשת. קומץ קטן של חיילים והרפתקנים השתלט על אוכלוסיות גדולות ועל תרבויות שלמות.

מלחמות הכיבוש והשלטון שבא בעקבותיהן היו אכזריים ובמהלכן נרצחו מקומיים רבים.

הכובשים העבידו את הילדים בעבודה קשה והשינויים באורח החיים הגבירו את מספר המתים ממחלות.

אולם , גורם המוות הראשי היו המחלות שהביאו אתם האירופאים מהעולם הישן. מגפות האבעבועות, הדבר והשפעת, שהיו מוכרות באירופה ובאסיה במשך מאות שנים, פגעו כמעט בבת-אחת באוכלוסייה האינדיאנית והרגו בה מיליונים.

התרבויות המפותחות של האצטקים (באמריקה המרכזית) ושל האינקה (באמריקה הדרומית) – נהרסו ולא שוקמו עוד.

במהלך ששים שנות הכיבוש הראשונות הצטמצמה אוכלוסיית האינדיאנים, על פי אומדנים שונים, בשיעור שהשתנה מאזור לאזור ונע בין 20% ועד 90%!

בין ה”עולם הישן” ל”עולם החדש”  היו חילופי מזון ובע”ח. אנשי ה”עולם הישן” העבירו “לעולם החדש” חיות מבויתות כמו – סוסים ופרות וגם גידולים כמו חיטה , אורז , בצל, תפוחי עץ . אנשי “העולם החדש” העבירו לאנשי “העולם הישן” את התירס , עגבניות , קקאו, בוטנים, אבוקדו , טבק, סוכר ואת הגומי.