סבתאות חדשה

“סבתאות חדשה”

:קורס “חיים משפחתיים”

ת”ל חדשה במדעי החברה
תחום דעת – סוציולוגיה

אינסטוש נכדים וצ’ייסר

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5066372,00.html

https://www.facebook.com/ynetnews/videos/10156216974645572/?sfnsw=cl

מושגים תיאוריות ומודלים:

1. תיאוריות האינטראקציה הסימבולית

התיאוריה מתייחסת לפעילות גומלין סמלית בתוך המשפחה אשר באמצעותה הפרט מפתח את העצמי ואת מחויבותו לזהותו העצמית והן לזולת וליחסים בין- אישיים. הפרטים מייחסים משמעות לתפקידים סימבוליים המעוצבים על ידם ועל ידי זולתם במערכת היחסים.

היבט חשוב בתיאוריה הוא עיצוב התפקיד והציפיות ממנו. יחידים מגדירים ומחליטים אילו תפקידים הולמים ופונקציונאליים עבורם בהתייחס לאחרים במערכת היחסים. לחלק מהתפקידים בסיס ביולוגי, המזוהה עם שלב מסוים בתהלידי החיים השונים, והפרט ממלא את תפקידו כ”תפקיד משלים” מול תפקיד זולתו כגון נכד- סב (אבן-זהר ושרלים, 2008).

2. תיאורית החליפין

תיאוריה המתייחסת לרמת המיקרו מנקודת הראות של חקר המשפחה ונשענת באיזון שבין תלות לכוח ביחסים הבינאישיים. התיאוריה מסבירה את ההתנהגות החברתית כמושתתת על חליפין, כאשר במשפחה יחסי החליפין הינם כלכליים, רגשיים וחברתיים הנמשכים על פני רצף של דורות לאורך החיים ומשקפים את הקבלה והנתינה בין הדורות. הזקנים ממשיכים ביחסי החליפין עם הילדים והנכדים ככל שהדבר אפשרי (אבן-זהר ושרלים, 2008).

התפיסה הבסיסית היא, שאנשים רציונליים בוחרים כיווני פעולה שבעבורם יקבלו תגמולים מרביים בעוד שאנשים במערכת יחסים בין-אישית יבחרו מצבים התנהגותיים שמהם יפיקו רווח. סבים המאבדים כוח בגלל הזדקנותם מפצים את עצמם באמצעות הנכדים. מתקיים מעין סחר חליפין בין מה שהסבים יכולים לתת לבנים ולנכדים לבין מה שהם מקבלים מהם (כצנלסון ורביב).

3. תיאורית הסולידריות הבין- דורית (כצנלסון ורביב)

מודל הסולידריות הבין- דורית נגזר מתיאורית החליפין והמושג “סולידריות” מתאר קשרים מורכבים בין הורים וילדים ובין סבים ונכדים, המבוססים על קשרי דם, מחויבות רגשית, הדדיות ודמיון בערכים ובתפיסת חשיבות המשפחה.

ההשפעה הסבית מופעלת גם במסלול לא-ישיר הנקרא “העברה בין-דורית”: דרכי חשיבה, תגובה ומיומנויות רגשיות, המועברים מסבים לנכדים דרך הוריהם. ההעברה הבין-דורית כוללת התנהגויות וערכים שההורים רוצים להעביר הלאה , אך גם שהם אינם מודעים להם ולא רצו להעבירם הלאה.

ישנם שישה ממדים של סולידריות בין- דורית:

• רגשי- דרגת הקרבה הרגשית בין הדורות
• מבני- טיב הקשר שיסודו במבנה המשפחה, המרחק הגיאוגרפי בין הדורות
• דרגת הסכמה: דמיון בערכים ובאמונות
• תדירות הקשר החברתי ושכיחות הפעולות המשותפות
• סולידריות תפקודית: עד כמה משתפים פעולה בטיפול
• נורמטיבי- תחושת מחויבות וציפיות לקשר בין- דורי.

הקשר בין סבים לנכדים מותנה בגורמים רבים: באופי הקשר בין הסבים לבניהם, בתחושת המחויבות למשפחה, באישיות הסבים, במוטיבציה של שני הצדדים לשמירת הקשר, בהתנהגות הסבים והסבתות כלפי הנכד, במצבם הבריאותי של הסבים, וכמובן, גם בזמינות ובמרחק הגיאוגרפי שבין המשפחות.

הקשר בין הדורות במשפחה מוסבר על פי “תיאוריית הסולידריות

הבין-דורית”. הסולידריות מורכבת ממשתנים רבים: קרבת המגורים, כמות הקשרים בין הדורות, דרגת הקרבה הרגשית, הסכמה לגבי ערכים, רמת העזרה הניתנת ותחושת המחויבות ההדדית שבין הורים, בנים וילדים.

סבאות עכשווית/ סבתאות חדשה

סבים מגיעים לתפקידם כשהם בריאים יותר מאשר היו הסבים בעבר. לפי איגוד

הבריאות העולמי, האדם חי כיום בממוצע 5.69 שנים “בריאות”. שנות החולי והמוגבלוּת

קוצרו ונדחסו לתקופה קצרה של סוף החיים. הזוגות, בני הגיל השלישי, ‘הוצערו’ לפחות

בעשור בדור הנוכחי. הסבים אינם בהכרח אנשים כפופים, חולים, מוגבלים ביכולות הפיזיות, שאינם

שומעים ואינם רואים היטב. כתוצאה מכך, סבים עסוקים בהווה בנושאים שבעבר לא עסקו בהם, כמו ספורט, טיולים, לימודים ובילויים.

הארכת תוחלת החיים ושיפור הבריאות גרמו לכך, שסבים וסבתות רבים עובדים

ועסוקים בקריירה שלהם בזמן הולדת נכדיהם. ישנם מבוגרים שמתחילים “קריירה שנייה” ובגיל מאוחר הם עדיין עסוקים בביסוס מעמדם המקצועי. .(אם בעבר נכדים נולדו כשסבים היו בגמלאות, היום נולדים חלק מהנכדים לסבים עובדים. השינוי בעבודת נשים וכניסה רבה יותר של נשים לשוק העבודה גרמו לכך, שגם הסבתות, שבעבר היו פנויות יחסית כשנולדו הנכדים, עדיין עובדות. מאידך, הצעירים בדור הנוכחי עובדים שעות ארוכות משעבדו בעבר. לכן, צעירים רבים יותר זקוקים

לעזרת הוריהם, כדי לגדל את דור הנכדים. כך נוצר פער בין צורכי הילדים לעזרה לבין

יכולת הוריהם לעזור בגידול הנכדים.

שינויים ניכרים חלו בערכים חברתיים. הגשמה עצמית הייתה לערך לא פחות מאשר

מחויבות למשפחה. ערכים אלה חלחלו גם לדור הסבים, שלא בכל מקרה מוכנים להישאר עם ילד חולה או בעייתי, ואינם רואים בהקרבה ערך עליון. סבתא רוצה לבלות, ללמוד, להיפגש עם חברות ולא רק לעזור לילדים.

המעבר ממשפחה מסורתית למשפחה מודרנית מאופיין על ידי מעבר מגישה

הורית סמכותית לגישה דמוקרטית. דור הסבים, שגידל את ילדיו על בסיס גישה

דמוקרטית פחות וסמכותית יותר, מתקשה להגיע להסכמה עם דור הבנים ומעדיף לא

פעם להיות פחות מעורב, כדי לא ליצור אי-הבנות.

החברה הצעירה מדירה עצמה מהדור המבוגר: קוראים להם “גיל הזהב”, שולחים

אותם ל”דיור מוגן” ומכסים את הכול בשמות יפים שלא מזכירים את המילה “זקנה”.

הדור המבוגר, שמחפש פתרון להדרה הזאת, גילה שהיציאה מ”הגטו של הזקנים” כרוכה

בקבלה של התרבות הצעירה: להתלבש כמו צעירים, לעשות ספורט, לדבר כמו צעירים

וגם להתנהג עם הנכדים כמו חברים. התרבות המודרנית סוגדת לנעורים ולא לזיקנה.

 סבתוש, מתי תבואי אליי? סמדר שיר

– סָבְתוּשׁ, מָתַי תָּבוֹאִי אֵלַי?
– בְּשַׁבָּת!
– בְּשַׁבָּת?
– כֵּן, שַׁי-לִי. מִצְטַעֶרֶת, עַד שַׁבָּת אֲנִי מְאוֹד-מְאוֹד עֲסוּקָה. יֵשׁ לִי יְשִׁיבוֹת עֲבוֹדָה בְּכָל רַחֲבֵי הָאָרֶץ, אָז מִכָּל עִיר אָבִיא לָךְ מַתָּנָה אַחֶרֶת. אַתְּ שְׂמֵחָה?
– לֹא….

סָבְתוּשׁ, בְּנִגּוּד לַסָּבְתָא שֶׁל פַּעַם, לֹא עוֹמֶדֶת בַּמִּטְבָּח וּמְבַשֶּׁלֶת מָרָק. הִיא אִשָּׁה צְעִירָה, תּוֹסֶסֶת וּפְעִילָה. אֲבָל הִיא אוֹהֶבֶת אֶת נְכָדֶיהָ לֹא פָּחוֹת מֵהַסָּבְתוֹת שֶׁל הַמֵּאָה שֶׁעָבְרָה.
סְמָדַר שִׁיר, סוֹפֶרֶת הַיְּלָדִים הָאֲהוּבָה, כַּלַּת פְּרַס מִפְעַל חַיִּים בִּתְחוּם סִפְרוּת הַיְּלָדִים שֶׁל הַמֶּרְכָּז הַיִּשְׂרְאֵלִי לְחַדְשָׁנוּת בַּחִנּוּךְ, וְסָבְתוּשׁ שֶׁל שַׁי-לִי, חוֹנֶכֶת סִדְרָה חֲדָשָׁה – “סִפּוּרֵיסָבְתוּשׁ”.