דגים

הדגים מצויים במגוון גדלים: החל בדגים גדולים באורך מספר מטרים ומשקל של מאות קילוגרם ועד לדגים קטנטנים באורך של סנטימטרים ספורים. הדגים הגדולים ביותר נמנים עם דגי הסחוס: הדג הגדול ביותר הוא כריש לווייתן שאורכו 12.65 מטר ומשקלו 21.5 טון ואחריו המין כריש ענק (Cetorhinus maximus) שאורכו 12 מטר ומשקלו 16 טון. בעבר היו מינים גדולים יותר כמו הדג לידסיכתיס וכריש המגלודון שהגיע לדעת כמה מדענים לאורך של 15–21 מטר ומשקל של כ-47 טון. עוד דגים גדולים שנכחדו הם הדנקליאוסטיוס והקסיפקטינוס. הקטנים בדגים הם Paedocypris progenetica, Pandaka pygmaea, Schindleria brevipinguis וTrimmatom nanus שאורכם עד 10 מ”מ לכל היותר

האריה

אריה (שם מדעי: Panthera leo) הוא מין של טורף גדול מהסוג פנתר שבמשפחת החתוליים, והוא השני בגודלו במשפחה זו אחרי תת-המין הסיבירי של הטיגריס.

האריה נפוץ בעיקר ביבשת אפריקה, אך גם במדינת גוג’אראט שבהודו. הוא ניזון מאוכלי עשב שונים אותם הוא צד, וכן מפגרים. בתרבות האנושית נחשב האריה סמל לגבורה וכוח, ולכן הוצמד לו הכינוי “מלך החיות”. תוחלת חייו בטבע היא בין 12 ל-18 שנים, אם כי בשבי הוא יכול לחיות עד 30 שנה. שמות נוספים של האריה בשפה העברית הם ליש,שחל, שחץ ולביא.^[2] שם נקבת האריה הוא לביאה וגור האריות נקרא כפיר

אבולוצי

האריה התפ לאזורים ההולארקטיים.^[4] רישומי מאובנתח באפריקה לפני בערך 800,000–1,000,000 שנה, לפני שנדדים של אריות מצביעים על הופעה אירופאית ראשונה לפני 700,000 שנה. מהאריה הזה התפתח אריה המערות, שהופיע לפני בערך 300,000 שנה.^[5] אריות נכחדו בצפון אירואסיה בסוף עידן הקרח האחרון (Quaternary glaciation), לפני כעשרת אלפים שנה.^[6] ניתוח שינויים בDNA מיטוכונדריאלי בין תת-מינים קיימים וכאלו שנכחדו העלה כי ההתפצלות מאוכלוסיית המקור החלה לפני כ-124,000 שנים. ההבדל הגנטי המובהק ביותר מבדיל בין האריה הברבארי ותת המינים האסייתים מהאריות באפריקה שמדרום לסהרה.^[7] על פי ניתוח זה מוצאם של האריות בדרום אפריקה באוכלוסייה ממזרח אפריקה ואילו תת-המינים האסייתים כולל האריות שחיו במזרח התיכון בצפון אפריקה. משערים כי תקופת אקלים לח שהביאה להתפשטות יערות גשם ממפרץ גינאה מזרחה עד לשבר הסורי אפריקני בודדה את אריות צפון אפריקה ומערבה מהאריות שבמזרח אפריקה ובדרומה והביאה לפיצול הגנטי הראשון. פיצול נוסף התרחש בתקופת יובש והתפשטות מדבר הסהרה לפני כ-50,000 שנים שהפריד את האוכלוסייה בצפון אפריקה מזו שבמערב אפריקה.

.

הנמלים נמצאות בכל היבשות פרט לאנטארקטיקה. רק במספר מועט של איים גדולים, כמו גרינלנד, איסלנד, חלק מפולינזיה ואיי הוואי, אין אוכלוסייה מקומית של נמלים.^[2][3] הנמלים ממלאות תחום רחב של נישות אקולוגיות, ומסוגלות לנצל תחום רחב של מזונות. רוב המינים הם אוכלי-כל, אך לא כולם.

ההצלחה של הנמלים מתבטאת גם בביומסה שלהן – המסה הכוללת של חומר שנמצא בנמלים חיות. לפי הערכות שבוצעו בסביבות שונות, הביומסה הכוללת של הנמלים מהוה 10% עד 30% מהביומסה הכוללת של כל החיות היבשתיות,^[4] שיעור שעולה על זה של כל החולייתנים יחד.^[5] ההצלחה של הנמלים מיוחסת לארגון החברתי המפותח שלהן, וכן ליכולתן לשנות את מקום המגורים שלהן, לנצל משאבים מסוגים שונים, ולהגן על עצמן. חברות של נמלים מתאפיינות בחלוקת עבודה, תקשורת בין פרטים, ויכולת לפתור בעיות מורכבות.

הנמלים פיתחו מערכות יחסים מורכבות עם מינים אחרים, וביניהן חיקוי, שיתוף פעולה וטפילות.

גודלן של הנמלים נע בין 0.75 ל-52 מילימטר. המינים הגדולים ביותר הם של פועלות מהסוג Dorylus ששייכות לנמלי הגדוד הציידות. הגדולה שבכל הנמלים מעולם הייתה הטיטאנומירמה שהגיע לאורך 6 ס”מ ולמוטת כנפייםבאורך 15 ס”מ.^[6][7] צבעיהן משתנים: רובן אדומות, חומות או שחורות, יש גם כמה מינים ירוקים או צהובים, וכמה מינים טרופיים מתאפיינים בברקכמו מתכתי. כיום ידועים יותר מ-12,000 מינים (הערכה גבוהה יותר אומרת שיש 14,000), כאשר הגיוון הגדול ביותר נמצא באזורים טרופיים. קיימים מאגרי מידע מקוונים של מיני נמלים, המסייעים לחוקרים לעקוב אחרי המינים הידועים והמינים החדשים שמתגלים מפעם לפעם.^[8] הקלות היחסית שבה ניתן ליצור מנמלים קבוצות-דגימה גרמה לכך שהן משמשות כמין מייצג במחקרים על שונות ביולוגית.^[9][10]

אחד הסוגים הבולטים בארץ ישראל הוא נמלת קציר – מצויים בישראל כ-15 מינים ותת-מינים שלה