עבודה בספרות-יאנקו מהעיר התחתית

הדמות שבחרתי היא שכנה דמיונית. בחרתי בדמות הזו מפני שעניין לי לדמיין כיצד  מבינים האנשים מהצד את הסיפור הזה. רציתי להביא את מה שאני חושבת ואיך שאני הייתי כותבת את הסיפור ביומן אל תוך העבודה הזו. מקווה שתהני מקריאתה

25.5.1948

יומני היקר,

היום ראיתי את עליזה ואת הבן שלה, קראים לו יאנקו.  היא התחילה  לבכות ואני לא הבנתי למה.אני רציתי לבוא אליה אבל ידעתי שהיא לא תרצה לדבר איתי כי אנחנו לא החברות הכי טובות. היא בכתה וצעקה לא איתי אותה ככה מימי! (ואלו הרבה ימים…) אני לא ידעתי מה לעשות אני מקווה שלא קרה משהו שיכול לסכן את יאנקו, מאז שבעלה עזב  ונתפס על ידי הגרמנים בתקופת השואה, הנאצים יימח שמם… היא הייתה שבורה! הילד הזה הוא כל מה שיש לה! עובדה מעניינת: לילד הזה יש את התוכי הכי חמוד שראיתי אי פעם! הוא מאכיל אותו, דואג לו, הכול!

התוכי הזה אפילו יודע איך להגיד את השםש לי! אויש! אני מוכרחה ללכת!

ממני,

חדווה חברתך היחידה

30.5.1984

יומני היקר,

עברו כבר כמה ימים ויאנקו  משחק ומדבר עם הילדים האלה. אני מקווה שהוא יסתדר איתם, אבנר הוא ילד טוב אבל חברו שוקה… פחות.

אני מקווה ששוקה לא ישפיע על יאנקו. אבל מצד שני, יאנקו הוא די בודד כשחושבים על זה… אולי הילדים האלה יעזרו לו להיות שמח יותר? אולי הם יהיו מועילים? אני מקווה שהם מבינים איזה ילד מקסים יאנקו. הוא בין המשכילים שראיתי! הוא ילד מחונך ומתרבת… מגיע לו הרבה יותר ממה שיש לו. אבל…האם עליזה אימו של יאנקו יודעת? מתסבר שהם מטיילים ומדברים הרבה מאוד זמן. אני בספק שעליזה תאשר דבר שכזה. אם יקרה משהו לילד הזה היא תפגע עצמה ולא תסלח לעצמה לעולם, למרות מה שהיה בינינו ילדות, למרות שהיא הייתה גונבת לי את האוכל אני לא רוצה שהיא תיפגע לפחות לא בצורה קשה מידי וגם לא בצורה רגשית. אני מתפללת שיאנקו לא יושפע משוקה הזה…

ממני,

חברתך היחידה, חדווה.

5.6.1948

יומני היקר,

לא תאמין מה קרה היום. היום שמעתי שעליזה קיבלה התקף עצבים, בכתה וסטרה לילד. הילד הזה הוא שוקה, כן, אותו הילד עם המשפחה המפורת וההרוסה ואותט הילד השובב. שעלו דיברתי. אתה בטח רוצה לדעת למה,א ז ככה, ככל הנראה יאנקו, תיאןדור, אבנר ושוקה הלכו לים ללא ידיעתה של עליזה ותכננו לחזור לפני שתחזור הביתה מן העבדה. כלומר באחת הם צריכים להיות בבת. מה . שנראה היה לי טיפה מוזר מפי ששמעתי הפגזות באזור הים ממש כאן בחיפה איך הצליחו לשרוד את זה? בטח זה היה אבנר. הוא ילד די אחראי לא כמו שוקה! בכול מקרה, כשהם שבו הביתה השעה היא האחת ורבע ועליזה כבר הייתה בבית. גליה סיפרה לי שעליזה רצה ליאנקו צעקה עליו כנראה בפולנית וחיבקה אותו. מיד לאחר מכן הביאה לשוקה סטירה מצלצלת, מבטו התחלף, הוא משום מה לא עשה דבר מה שלא אופייני לו. הוא בדרך כלל ילד שלא נותן לאנשים לפגוע בו ואם פוגעים בו הוא פוגע חזרה. שוקה התרחק במהירות והלך אל האופק בצעדים מדודים ומאז הוא לא נראה בקרבת אבנר, יאנקו או אפילו לא בקרבת העיר התחתית.

ממני,

חדווה

רפלקציה

הי לי די קשה לעבוד עם האתר הזה מפני שהמחשב בביתינו לא פועל ולכן נאלצתי לעשות את זה באמצעות טאבלט שישן יותר ממני. בעיקרון היה די נחמד להעמיד פנים אני שכנה רכלנית שיודכת הכול על כולם ומספרת ליומן שלה כי קשה לה לשמור את ה בבטן. אני לא ככה במציאות. אני יכולה לשמור סודות ואפילו אוהבת את הרעיון שאני יודעת דברים שאף אחד אחר לא יודע. אני ניסיתי לשמור את השפה מעט יומיומית כי ידעתי שרק ככה אוכל לכתוב יומן. אני לא יכולה לכתוב יומן בשפה גבוהה מידי מפנ שאני גם כן ילדה אז לכך התחברתי. אני מקווה שנהנת מקריאת העבודה תודה על זמנך ולהתראות!