נחום גוטמן

תעודת זהות

יצירות

מוטיב הרימונים בציוריו

נחום גוטמן נולד בכ”ט בתשרי תרנ”ט, 15 באוקטובר 1898 בעיירה טֶלֶנֶשטי, בבסרביה לאביו הסופר ש. בן-ציון.

 בגיל שלוש עבר עם הוריו לאודסה,

בסתיו 1905 עלתה המשפחה ארצה. תחילה גר עם הוריו וסבתו ביפו, ואחר-כך היה מראשוני הילדים של אחוזת-בית (היא תל-אביב).

לאחר חמש שנות-לימוד בבית ספר לבנות, שאביו הורה בו, עבר ללמוד בגימנסיה “הרצליה”, שזה אך נוסדה.

 בגיל 16 נסע לירושלים ונכנס ללמוד בבית-הספר לציור ‘בצלאל’. בעיצומה של מלחמת-העולם הראשונה חזר לתל-אביב, נלוָה אל תושביה המגורשים ואחר-כך חזר לשמור על העיר הריקה.

אחרי המלחמה נסע ללמוד ציור באירופה ובשש השנים הבאות שהה בוינה, ברלין, פאריס ורומא.

 ב-1923 פנתה אליו הוצאת “אמנות” לאייר כמה מספרי הילדים שלה. ב-1926 חזר גוטמן לארץ-ישראל, השתקע בתל-אביב והוסיף לעסוק בציור ובאיור ספרי ילדים. ציוריו הוצגו בעשרות תערוכות בארץ ובעולם וזיכוהו בפרסים ובמדליות.

 כן צייר תפאורות לתיאטרון, קירות ורצפות-פסיפס, והוציא אלבומים של ציוריו.

 ב-1931 השתתף ביסוד “דבר לילדים”, ומאז ועד לפרישתו (1963) היה צייר השבועון.

בנוסף לאיוריו הרבים, פירסם גם רשימות וסיפורים בהמשכים, שהופיעו אחר-כך בספרים. עם פרישתו הוענק לו פרס יציב. ב-1965 החל לעסוק גם בפיסול בחומר. ביום העצמאות תשל”ח הוענק לו פרס ישראל “על פועלו הרב בתחום ספרות-הילדים העברית, שהוא אחד מיוצריה”.

 נחום גוטמן נפטר ברעננה בכ’ בכסלו תשמ”א, 28 בנובמבר 1980. ב-1998 נפתח מוזיאון נחום גוטמן בשכונת נווה-צדק בתל-אביב, ושם מוצגות יצירותיו.

כאן ואומן נחום גוטמן

נחום גוטמן מצייר רימונים

משימה מתוקשבת על ציורי הסוכה של נחום גוטמן

משימה מתוקשבת אופק ראובן רובין

מי הוא ראובן רובין

רְאוּבֵן רוּבִּין (1974-1893) צִיֵּר יִשְׂרְאֵלִי, מֵהַמְּפֻרְסָמִים בְּאָמָּנֵי יִשְׂרָאֵל. נוֹלַד בְּגֶלֶט שֶׁבְּרוֹמַנְיָה. בְּ-1912 עָלָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלָמַד בְּבֵית הַסֵּפֶר לַאֲמָנוֹת בְּצַלְאֵל. בְּ-1913 נָסַע לְפָרֵס וְלָמַד בָּ“אֵקוֹל דֶּה בּוּזָאר“. בַּהֶמְשֵׁךְ כִּהֵן כְּשֶׁגְּרִירָה הָרִאשׁוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּרוֹמַנְיָה. תְּמוּנוֹתָיו מִצְטַיְּנוֹת בְּצִבְעוֹנִיּוּתָן הַזּוֹהֶרֶת וְשׁוֹרַרְתָּ בָּהֶן אֲוִירָה רוֹמַנְטִית, הָאָפְיָנִית לְרוּחַ הַחֲלוּצִיּוֹת שֶׁשָּׂרְרָה בָּאָרֶץ בִּתְחִלַּת הַמֵּאָה הָ-20. רוּבִּין הָיָה הַאֲמֵן הַיִּשְׂרְאֵלִי הָרִאשׁוֹן שֶׁיָּצְאוּ לוֹ מוֹנִיטִין גַּם מֵחוּץ לִגְבוּלוֹת יִשְׂרָאֵל. בְּ-1932 נֶחֱנַךְ מוּזֵאוֹן תֵּל אָבִיב בְּתַעֲרוּכַת יָחִיד מִצִּיּוּרָיו. זָכָה בִּפְרַס דִּיזֶנְגּוֹף (1964) וּבִפְרַס יִשְׂרָאֵל

כאן ואומן ראובן רובין