הימים האבודים

תעלומת הימים האבודים

יום בהיר אחד סם, קלובר ואלכס הלכו לים, כמו כל יום רגיל.

רק שביום הזה לא היה ים, ואתם בטח שואלים, מה זאת אומרת לא היה ים. היה חול והיה דגים אבל הדגים לא היו בים כי לא היה מים.

(אם עדיין לא ידעתם שסם קלובר ואלכס היו מרגלות, אז תדעו עכשיו.

הן הצילו את העולם כמה וכמה פעמים, הן רק בנות 17, הן בבית ספר !!!)

הבנות סיפרו לג’רי (הבוס שלהן)  את כל המקרה, וג’רי אמר להן לפתור את תעלומת הים האבוד.

הן הלכו לבדוק עוד ים וגם הוא לא היה שם.

הן בדקו ארבעה ימים ושום דבר לא חדש.

הן בדקו את הים החמישי ומצאו שערה, והשערה הזאת יכולה לעזור מאוד וגם לא. יש להן מכונה מיוחדת ששמים עליה את השערה, המכונה סורקת את השערה ומזהה את הבן אדם והפרטים עליו. המכונה הראתה להן איש ג’ינג’י ושמו דמי ומקום מגוריו.

הבנות הלכו לביתו והתחפשו למוכרות עוגיות בשביל שדמי לא יחשוד. הן הקישו בדלת ואיש ג’ינג’י פתח את הדלת והוא נראה בדיוק כמו האיש בתמונה. הן  שיערו שזה דמי. דמי שאל אותם מה הן רוצות ממנו. הן אמרו לו אם אפשר להיכנס, הוא אמר כן אבל שהן יעשו את זה מהר. הן נכנסו לביתו, וראו

בית מבולגן מאוד אבל המקום היחיד שלא היה מבולגן זה היה הארון זכוכית. הן ראו בתוך הארון רובה גדול בצבע שחור. הן  שאלו את דמי מה זה הרובה הזה, הוא אמר להן שלא כל דבר צריך לדעת. יום למחרת הבנות התגנבו לביתו, לא היה איש בבית. הן מצאו זמן טוב להתגנב, הן הלכו לארון הזכוכית אבל הרובה לא נמצא,הן חשדו.

ג’רי התקשר אליהן ואמר: עוד ים נעלם!

הבנות היו בטוחות במאה אחוז שדמי גנב הימים.

הן הלכו לבדוק את הים, ודמי היה שם עם הרובה. דמי שם לב לבנות וברח.

הבנות רדפו אחריו ותפסו אותו, הן שאלו: 

בנות: למה אתה גונב את הימים?

דמי: אני לא רוצה לגנוב את הימים, מישהו מאיים עליי לעשות זאת.

בנות: אז איך השגת את הרובה?

דמי: הרובה הזה עובר מדור לדור, ועכשיו זה הגיע אלי. האיש הזה רצה לקנות ממני את הרובה ולא הסכמתי.

בנות: אז למה אתה מקשיב לו?

דמי: הוא אמר לי, שאם אני לא יעשה את זה  הוא יפגע במשפחתי.

בנות: תגיד לנו איך קוראים לו ואיפה הוא גר?

דמי: אסור לי לומר לכן.

בנות: נגלה את זה בדרך הקלה או הקשה!

דמי היה מבולבל מאוד, אבל בסוף ידע מה להגיד.

דמי: קוראים לו רם, הוא גר בירושלים רחוב ענבים דירה שמונה.

יום למחרת סם וקלובר מתגנבות לבית של רם דרך החלון, ואלכס דיברה עם רם. הבית היה מסודר מאוד, הבנות (סם וקלובר) ראו ארון חום שבתוכו יש צנצנות.

ובתוך הצנצנות היו מים שנראו כמו הימים הגנובים, רק שהם היו הרבה יותר קטנים. סם וקלובר ידעו שהמים האלה היו הימים הגנובים, הן לקחו את הצנצנות . הן התקשרו לאלכס שתפסיק לדבר עם רם ושתבוא איתן.

הן התקשרו לג’רי לבשר לו את הבשורה:

בנות: יש חדשות רעות וחדשות טובות, עם מה להתחיל?

ג’רי: זה לא משנה, העיקר שתתחילו עם משהו!

בנות: טוב נתחיל עם הטובות, מצאנו את גנב הימים וגם את הימים הגנובים.

אבל הבשורות הרעות שהימים ממש קטנים.

ג’רי: איך הימים נהיו קטנים?

בנות: יש לדמי רובה גדול שיכול להקטין כל דבר.

ג’רי: אני מכיר את הרובה הזה, זה רובה מאוד נדיר. כשתוציאו את המים מהצנצנת הימים יחזרו לגודלם הטבעי.

יום למחרת הבנות הלכו להחזיר את הימים למקומם, והלכו לתפוס את רם ולהשליך אותו לכלא. אחרי שרם נכנס לכלא הבנות שאלו אותו:

בנות: למה גנבת את הימים?

רם: אני גר בירושלים ואין ימים בירושלים ובגלל זה אני רוצה שיהיה ים אחד גדול.

בנות: בשביל דבר כזה שטותי עשית את כל הבלגן הזה.

רם: משעמם לי בחיים ואבא שלי אומר שאני חסר תועלת, ואני רציתי להראות לו שאני ממש לא חסר תועלת.

בנות: עשית מעשה מאוד חמור ובגלל זה אתה צריך לשלם את המחיר.

לאחר שרם נכנס לכלא והימים שבו למקומם דמי היה רגוע בנוגע למשפחתו.

וכולם חיו באושר.

                                        הסוף