כתיבת טיעון

לפנייך מאמר, קראי אותו.

שטיפת מוח — דווקא “כן לניסויים בבעלי חיים!”

מעובד על פי פרנס, י’[1] [i]סיינטיפיק אמריקן ישראל, גיליון אוגוסט-ספטמבר 2012

לעתים תכופות מתקבל הרושם כי יש בארץ מחאה ציבורית עזה נגד ניסויים בבעלי חיים. לאחרונה אף הונחה על שולחן הכנסת הצעה לתיקון בחוק הניסויים בבעלי חיים. לפי הצעה זו, יחויבו מוסדות המחקר לשחרר את בעלי החיים לאחר שנתיים מיום הגעתם לשם. אבל נראה לי כי שיעור המתנגדים לניסויים בבעלי חיים הוא קטן ושולי, וכי פעילות כביכול נמרצת נגד הניסויים האלה עלולה לפגוע במחקר הרפואה, התורם לנו רבות. הגיע הזמן שהרוב הדומם יביע את דעתו בנוגע להצעת השינוי בחוק הניסויים בבעלי חיים.

חשוב לדעת כי אפילו הידע על כדור הוויטמין הפשוט ביותר שאנו נוטלים או נותנים לילדינו התקבל מניסויים שנערכו בבעלי חיים. תהליכים בסיסיים, כמו תהליך קרישת דם, חילוף חומרים של סוכרים, קליטת חומרים במעי, תהליכי יצירת כדוריות דם אדומות ולבנות — כל התהליכים האלו, שהיום נראים לנו ברורים מאליהם, הובנו בזכות ניסויים שנערכו בבעלי חיים. מחקרים רבים, שהתחילו לפני יותר ממאה שנה ונערכו כולם בבעלי חיים, הם הנותנים לנו היום את הבסיס הן להבנת פעילות המוח הן לפיתוח טיפולים רפואיים במחלות שונות של מערכת העצבים. יותר מזה, הידע שהפיקו אנשי המדע ממחקרים כאלה היה הבסיס לפיתוח יישומים שימושיים ויום־יומיים.

תארו לעצמכם חוקר בשם כריסטיאן ברנארד[2] שהיה מגיש כיום בקשה לבצע ניסוי שבו הוא נוטל לב מכלב אחד ומשתיל אותו בכלב אחר. היינו אומרים שמדובר בניסוי אכזרי, לא שפוי וחסר כל סיכוי. אבל שאלו את עשרות אלפי האנשים מושתלי הלב ברחבי העולם אם הם בעד ניסוי כזה. וכך בנוגע להשתלות של איברים אחרים. ראוי לציין כי לא כל הניסויים בבעלי חיים מניבים תוצאות שתועלתן מידית, וקשה לצפות אילו מהם יסייעו באופן מעשי לאנושות. ואולם גם צבירת ידע כשלעצמה היא חשובה. לעתים עשרות שנים חולפות בין הרעיון הבסיסי של החוקר וביצוע הניסוי ובין השימוש בתוצאות הניסוי לתועלת הכלל (ובכלל זה לטובת בעלי החיים).

אל תחשבו כי החוקרים הם קבוצת אנשים אכזריים המבצעים את הניסויים להנאתם. רובנו, אם לא כולנו, מבצעים את הניסויים תוך הקפדה על מזעור הסבל שנגרם לבעלי החיים. יתר על כן, יש בהחלט להמשיך ולפתח שיטות שיאפשרו למזער ככל האפשר את השימוש בבעלי חיים ואת הסבל העלול להיגרם להם. ואולם, לא כדאי להיגרר אחר כמה אנשים המתנגדים לניסויים האלה ופונים אל הרגש ולא אל ההיגיון. הלוא כשאותם אנשים יזדקקו לעזרה רפואית, הם לא יתנגדו לקבל טיפולים שפותחו בעזרת ניסויים בבעלי חיים. חשוב לזכור כי כולנו רוצים את טובת המין האנושי.

[1] מעובד על פי פרנס, י’- יצחק פרנס הוא פרופסור במחלקה לנירוביולוגיה של האוניברסיטה העברית הירושלים, מייסד האגודה הישראלית למדעי העצב, ומקים מעבדות הנוער על שם בלמונטה בירושלים.

[2] כריסטיאן ברנארד — רופא מדרום אפריקה שערך בשנת 1967 את השתלת הלב הראשונה בעולם, ובכךסלל את הדרך להשתלות לב ברחבי העולם.