זכר נסמך: אַחַד־, שְׁנֵי־, שְׁלֹשֶׁת־, אַרְבַּעַת־, חֲמֵשֶׁת־, שֵׁשֶׁת־, שִׁבְעַת־, שְׁמוֹנַת־, תִּשְׁעַת־, עֲשֶׂרֶת־.
נקבה נסמך: אַחַת־, שְׁתֵּי־, שְׁלוֹשׁ־, אַרְבַּע־, חֲמֵשׁ־, שֵׁשׁ־, שֶׁבַע־, שְׁמוֹנֶה־, תֵּשַׁע־, עֶשֶׂר־.
הצורות שְׁבַע־, תְּשַׁע־ (בשווא) באות רק לפני ־עֶשְׂרֵה ומאות.
ג. יחיד או רבים בשם הנמנה
אחרי המספרים 2–10 השם הנמנה בא ברבים: ‘שלושה אחוזים’, ‘חמישה שקלים’, ‘שבע אגורות’.
אחרי המספרים מ־11 ומעלה השם הנמנה יכול לבוא ביחיד או ברבים.
הערות
1. השימוש ביחיד רווח בשמות שרגילים למנותם, כגון ‘שנים עשר אחוז’, ‘שבעים איש’, ‘שלושים שנה‘, ‘מאתיים שקל’ (לעומת ‘עשרים חולצות’, ‘שלושת אלפים בניינים‘).
2. שמות לועזיים המציינים מידות ומשקלות יכולים לבוא בצורת היחיד גם לאחר המספרים 2–10: ‘שני מטר’, ‘שלושה קילוגרם’, ‘שבעה דונם’, ‘ארבעה דולר’ (השוו: ‘שלושה מיליון’, ‘שלושה מיליארד’);[1]
אבל: ‘שָלוש רגליים’, ‘ארבעה מִילִים’ (במשמע יחידות מרחק).
Skip to content