
סרטון הסבר ופתרון בגרות
היכנסו לקישור שלפניכם ותרגלו את הנושא
טיפים
1. כשנשאלים על גזרה יש להתמקד בשורש, בדיוק כמו בפועל.
שאלות לדוגמה: האם המילים צַוָּאָה חֲוָיָה שוות גזרה?
תשובה: כן, שתיהן מנלי/ה: השורש של צַוָּאָה הוא: צ-ו-י/ה ושל חֲוָיָה ח-ו-י/ה.
האם המילים בִּטּוּי גִּלּוּי שוות גזרה?
תשובה: לא. השורש של בִּטּוּי הוא ב-ט-א ושל גִּלּוּי ג ל י/ה.
2. כדי לקבוע אם המילים הן שוות משקל יש לשים לב לפרטים הבאים:
א. המוספיות חייבות להיות זהות.
ב. המין הדקדוקי חייב להיות זהה.
ג. ההטעמה חייבת להיות זהה.
שאלה לדוגמה: האם הַצָּגָה ו- קַבָּלָה שוות גזרה?
תשובה: לא, מכיוון שבמילה הַצָּגָה יש ה’ תחילית ובמילה קַבָּלָה אין תחילית.
האם שֵרוּת ו- זֵהוּת שוות גזרה?
תשובה: לא, משני טעמים: ראשית המינים הדקדוקיים שונים: שֵרוּת – זכר; זֵהוּת –
נקבה. שנית, ב- שֵרוּת ה- ת’ שורשית וב- זֵהוּת ה- ת’ סופית.
3. כשנשאלים על משמעות יש להתמקד אך ורק במשמעות, בלי להתייחס לא למשקל, לא לדרך התצורה ולא לגזרה.
שאלה לדוגמה: האם כְּלַבְלַב ו- פִּסְלוֹן שווי משמעות?
תשובה: כן, שניהם מציינים הקטנה.
Published: Jan 28, 2020
Latest Revision: Jan 28, 2020
Ourboox Unique Identifier: OB-721841
Copyright © 2020