מולי והגורים

נועה גרה בישוב קטן בצפון עם אביה אהוד, אמה נירית ואחותה הקטנה רוני. נועה לומדת בחטיבת הביניים וסטצ’ר עם חברותיה הטובות קלואי זואי ואור. נועה ואור מתנדבות במקום בו עוזרים ומוצאים בית לכלבים עזובים הנקרא “גן הגורים”.

ביום ראשון בצהריים סיימו נועה וחבריה את הלימודים מוקדם מהרגיל לכן נועה ואור הלכו לגן הגורים. כאשר הגיעו הבחינו שמחוץ לדלת הכניסה ישנו ארגז גדול ובו היו כלבה וחמישה גורים. לארגז היה מצורף מכתב ובו היה כתוב: “אלה מולי וחמשת גוריה, אין ביכולתי יותר לשמור עליה ועל גוריה. אני מבקש מכם למצוא בית לה ולגוריה”.

לאחר שנועה ואור סיימו לקרוא את המכתב, נועה אמרה: “אור בוא נכניס אותם פנימה, ונוסיף אותם לאתר האימוץ שלנו”.  בתשובה לכך אור ענתה לה: “אי אפשר”. נועה לא הבינה למה אי אפשר, ושאלה את אור: “למה לא?”